רע"א 2961/17 רע"א 2961/17

1.בקשת רשות ערעור, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע, על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ד' סלע ) בת"א 13140-05-09 מיום 23.2.2017, בה נדחתה בקשת המבקשים לפסול את מינויה של מומחית מטעם בית המשפט.

2.סוגיית מינויה של מומחית מטעם בית המשפט בהליך דנא, שעניינו תביעת רשלנות רפואית ואשר מצוי לאחר שלב הגשת הסיכומים, עברה כמה תהפוכות: תחילה הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ותיחם את השאלות שיידרש להשיב אליהן (החלטה מיום 14.8.2016); חודש-ימים לאחר מכן, בעקבות דיון בעל-פה שהתקיים לאחר שהמבקשים התנגדו למינוי, קיבל בית המשפט את הבקשה להימנע ממינוי המומחה, כאשר ציין שאפשר ליתן פסק דין גם ללא המינוי (החלטה מפרוטוקול מיום 14.9.2016). ימים ספורים לאחר מכן ניתנה החלטה נוספת, בה נאמר כי לאחר בחינה חוזרת של חומר הראיות בתיק הגיע בית המשפט למסקנה שיש לקיים את האמור בהחלטתו הראשונה, ולמנות מומחה מטעם בית המשפט (החלטה מיום 18.9.2016). במסגרת החלטה זו דחה בית המשפט את טענת המבקשים לפיה אין ניתן למנות אף מומחה ישראלי כמומחה מטעם בית המשפט, וכן את עמדת המבקשים לפיה אין להפנות למומחה שימונה שאלות ספציפיות.

3.לאחר שניתנה החלטה זו החל המסע למינוי מומחה, כאשר בית המשפט נמנע מלמנות מומחים שהיו בקשרי עבודה בעת האחרונה עם המשיבה, לאור התנגדות המבקשים. במסגרת ההתדיינות בעניין זה, ציין בית המשפט באחת מהחלטותיו כי "למען הסר ספק, לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, ולאחר שיקול דעת נוסף, בית המשפט עתיד למנות מומחה מהארץ בתחום האולטרא סאונד, והשאלה בנדון היא זהותו בלבד"

(החלטה מיום 4.10.2016). באותו היום ניתנה החלטה נוספת, לפיה "מובהר בזה כי אם לא ימצא בהקדם מומחה מתאים על דעת שני הצדדים, ימונה מומחה מוכר שבתי משפט אחרים נותנים בו אמון ונוהגים למנותו, על אף מגבלות אלו ואחרות" .

4.לאחר שהמבקשים הביעו מורת רוח משמות מומחים רבים שהוצעו, ניתנה לבסוף החלטת בית המשפט לעניין זהות המומחה. בהחלטה, שניתנה ביום 29.11.2016, הוחלט למנות כמומחית מטעם בית המשפט את פרופ' הרשקוביץ. בהחלטה נקבע כי אין להלום את טענת המבקשים, לפיה אין אפשרות למנות מומחה ישראלי לעניין זה; נדחו הצעות המבקשים באשר לזהות המומחה; וכן נדחתה טענתם לגבי זהותה של המומחית שהוחלט על מינויה.

5.המבקשים לא הסכינו עם החלטה זו, והגישו בקשה לעיון מחדש בהחלטת המינוי, תוך שהם מבהירים את טעם התנגדותם למינויה של פרופ' הרשקוביץ. בית המשפט דחה בקשה זו בהחלטה שניתנה ביום 29.12.2016.

6.ביום 29.1.2017 הגישו המבקשים בקשה נוספת לפסילת המומחית, וזאת בשל הטענה כי התקיימו קשרים חד-צדדיים בינה לבין המשיבה, וכי המשיבה העבירה לה מסמכים שאסור היה לה להעבירם. בית המשפט דחה גם טענות אלו, בהחלטה מושא בקשה זו, שניתנה ביום 23.2.2017. בהחלטה הבהיר בית המשפט המחוזי כי המסמכים שהועברו על-ידי המשיבה למומחית אינם מסמכים שאסור להעבירם, ואין בהעברתם כדי לפסול אותה מלשמש כמומחית. כמו כן, נקבע כי הקשר שיצרה המשיבה עם המומחית הוא פועל יוצא של הצורך להעביר לה מסמכים, ולפיכך גם בו אין פגם.

7.בבקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים, נטען כי על מומחה מטעם בית המשפט מוטלת חובה לנהוג באובייקטיביות ובשקיפות, ולהימנע ממגעים חד-צדדיים עם מי מהצדדים. הקשר שנוצר בין המומחית למשיבה אינו כזה, שכן אין תשתית עובדתית לקביעה כי הוא נועד אך ורק לצורך העברת חומרים למומחית. כמו כן, המומחית נחשפה לסיכומיה של המשיבה באופן חד-צדדי והדבר עלול להשפיע על שיקול דעתה. בנוסף, עמדו המבקשים על טענותיהם הקודמות באשר לזהות המומחית שמונתה.

8.דין הבקשה להידחות, אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים. החלטה הנוגעת למינוי מומחה היא החלטה דיונית באופיה, וכפועל יוצא מכך שיקול הדעת בעניינה מסור לערכאה הדיונית; לא בנקל תתערב בכך ערכאת הערעור, ולא ראיתי כי הנדון דידן מצדיק לעשות כן (רע"א 122/15 עדין סופר קטינג בע"מ נ' ד"ר בדארנה , פסקה 4 (15.2.2015)).

9.ראשית, ברי כי בשלב זה לא ניתן לערער על עצם מינוי המומחית, החלטה שהפכה חלוטה זה מכבר והמבקשים לא ביקשו לערער עליה במועד. כל שניתן להשיג עליו בשלב זה הוא, אם יש במגעים שנוצרו בין המשיבה למומחית או במסמכים שהועברו לה כדי להוות עילה לפסילתה. בעניין זה מקובלת עלי הנמקת בית המשפט המחוזי. אין חולק על חובתו של מומחה לנהוג באובייקטיביות ובלא משוא פנים (רע"א 10895/08 גולן נ' דלאל

(23.4.2009)) ; אלא, שבנדון דידן לא הוכח חשש ממשי לכך.

"מומחה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה והנחת המוצא היא כי הוא פועל באופן הגון וללא משוא פנים [...] על כן, רק במקרים חריגים בהם יוכח כי המומחה פעל בניגוד לכללי הצדק הטבעי או בחוסר תום לב, יורה בית המשפט על פסילתו"

(רע"א 7902/16 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ , פסקה 5 וההפניות שם

(17.11.2016)).

אין די בהוכחת קיומם של מגעים בין אחד הצדדים לבין המומחית, שבנקל ניתן לפרשם כמגעים לצורך העברת חומרים – וכך אף ראה זאת בית המשפט המחוזי – על מנת לבסס חשש המצדיק את פסילת המינוי. אף העברת סיכומי המשיבה לעיון המומחית, דבר שנעשה לאור החלטה קודמת של בית המשפט שהתירה לצדדים להמציא למומחית את מכלול החומר שהם מבקשים להביא לפניה, אינה מעלה חשש המצדיק את פסילתה. גם אם ניתן לומר, ואיני מביע עמדה בדבר, כי נפל פגם מסוים בדרך הילוכה של המשיבה, ודאי שאין מדובר בפגם היורד לשורש ההליך, המצדיק את ביטול המינוי. "בצד החשיבות שבשמירה על האובייקטיביות והעצמאות של המומחה, יש להישמר מפני פסילת מומחים אך בשל חשש רחוק של פגיעה בעצמאותם, מה שיפגע במעמדם של מומחים מטעם בית המשפט ובאשראי שניתן להם ככאלה ועלול לסרבל את ההליך שלא לצורך, ומפני ניצול פגמים שאינם משמעותיים בהתנהלות המומחה או מי מבעלי הדין כדי להביא לפסילת מומחה שמינויו נתפס על ידי אחד מבעלי הדין כמינוי בעייתי מבחינתו" (רע"א 408/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 6 (9.2.2014)). כללם

של דברים, אין די בהעלאת חשד כללי בדבר העדר אובייקטיביות (גישה שנראה כי המבקשים דוגלים בה לאורך כל דרך החתחתים שהובילה למינוי המומחית), על מנת להצדיק פסילתה של מומחית לאחר שמונתה.

10.לאור האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית, ובקשת עיכוב הביצוע נמחקת. משלא נתבקשה תשובה לא יהיה צו להוצאות; לבטח ישקול בית המשפט המחוזי את התנהלות הצדדים כולם בנוגע למינוי המומחית, בבואו לפסוק הוצאות משפט – בסיומו.