רע"א 208/09 נעים שנאן נ. מועצה מקומית חורפיש

א.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט עמית) מיום 4.12.08 ברע"א 3440/08, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (השופט אליקים) מיום 27.6.08 בבש"א 6540/08; ובקשה לעיכוב ביצוע.

ב.

המשיב 2 הגיש תביעת נזיקין לבית משפט השלום כנגד המשיבה 1, בגין נזקים שנגרמו לו עקב נפילה לבור בתחומה. המשיבה 1 הגישה הודעת צד ג' כנגד המבקש, קבלן שעמו התקשרה לביצוע עבודות באותו אזור. בא כוח המבקש הגיש כתב הגנה, והתייצב לשתי ישיבות; אחר חדל להתייצב, אף שהוזמן. ביום 18.5.05 ניתן פסק דין מותנה כנגד המבקש, וביום 26.2.06, כאשר ניתן פסק דין כנגד המשיבה 1, חויב המבקש לשפותה.

ג.

ביום 10.4.08 עתר המבקש לביטול פסק הדין, בטענה שלא ידע על אודות התנהלות בא כוחו במשפט. הבקשה נדחתה על-ידי בית משפט השלום. נקבע, כי בחלוף כשמונה שנים מיום הגשת הודעת צד ג', ולאחר קיום עשר ישיבות ושמיעת כל העדים, אין מקום להשיב את הגלגל לאחור. נקבע, כי המבקש ידע על קיום ההליך, מינה עורך דין כשלוחו, ויכול היה להתעדכן מעת לעת; צויין, כי המבקש לא פירט את המועד בו נודע לו לראשונה על מתן פסק הדין נגדו, ולא מסר את תגובת בא כוחו דאז באשר להתנהלותו במשפט. לגוף סיכויי ההגנה נקבע, כי התאונה אירעה בחודש ספטמבר 1999; כי המשיבה 1 הציגה מסמכים המעידים שעבודות המבקש במקום נמשכו עד חודש נובמבר 1999; וכי טענת המבקש, כאילו העבודות הסתיימו בחודש אוגוסט 1999, לא נתמכה בכל מסמך.

ד.

ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, כאמור. נקבע, כי טענותיו של המבקש כלפי בא כוחו מקומן ביחסים ביניהם. המחדל מצד המבקש, אשר בעקבותיו ניתן פסק הדין נגדו, הוא חמור – כך נקבע – ולא ניתן לו הסבר. עוד צויין, כי ביטול פסק הדין משמעותו ניהול ההליך מתחילתו, וכי – מנימוקיו של בית משפט השלום – סיכויי ההגנה אינם גבוהים.

ה.

מכאן הבקשה הנוכחית, המלווה, כאמור, בבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקש. בבקשה נטען בהרחבה ובפירוט, כי בא כוחו של המבקש חרג משליחותו, עת הזניח את הגנת המבקש ולא התיצב לישיבות; וכי אין להטיל את האחריות למחדלים אלה על המבקש. המבקש נהג, כנטען, כבעל דין סביר, ושאל מפעם לפעם את בא כוחו באשר להתקדמות העניין. נמסר, כי נודע למבקש על אודות פסק הדין שניתן נגדו רק ביום 14.3.08, עת קיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל. עוד נטען, כי התברר למבקש שבא כוחו ייצג את המשיבה 1 בהליכים אחרים; וכי הלה לא הגיב לפניותיו של המבקש באשר להתנהלותו במשפט. בעניין סיכויי ההגנה נטען, כי העבודות הסתיימו כחודש עובר לקרות התאונה, וזאת בהתאם לנספח לחוזה, שעליו נמסר, הקובע כי המבקש יסיים את העבודות עד ליום 31.8.99. נטען, כי ראש המועצה יכול לאשר זאת, וכי מסמך שעליו הסתמכה המשיבה 1 עניינו עבודות באתר אחר.

ו.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור. בראש וראשונה, אין היא מעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה, שבגינה תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

ז.

לגוף העניין, מקובלת עלי עמדת בתי המשפט הקודמים, לפיה אין מקום בשלב זה להשיב את הגלגל לאחור ולברר את המשפט מראשיתו. אמנם, אם אכן – כנמסר – נהג המבקש בתום לב ובסבירות, יש להצטער על הנזק שנגרם לו בשל מחדלי בא כוחו, והדברים נאמרים בלא קביעת מסמרות, שכן אין בא הכוח צד למשפט זה. ואולם, עלינו להביא בחשבון גם את עניינם של המשיבים, וכן שיקולי זמן שיפוטי, והללו אינם מאפשרים ניהול ההליך מראשיתו (למצער בנסיבות דנא). תרופתו של המבקש מצויה בתביעה כנגד בא כוחו – מבלי לקבוע מסמרות, כמובן, וככל שתביעה כזו תתברר כמוצדקת (השוו למשל בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאלי , פ"ד כו(1) 772; רע"א 7934/06 אבו קנדיל נ' עין הנצי"ב קבוצת הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ (לא פורסם, 18.4.07)).

ח.

באשר לטענה בדבר חריגה משליחות אציין, כי במטריה בה עסקינן – קרי, יפוי כוחו של עורך דין לייצג בעל דין בהליכים – קשה לקבל בקלות יתירה טענה שלפיה חרג בא הכוח בהתנהלותו מן ההרשאה שניתנה לו; דומני כי בכגון דא, הנטייה תהיה לפרש את היקף ההרשאה באופן שיאפשר התנהלות תקינה של הערכאות והסתמכות של בעלי הדין על תוקף ההליכים (אף נזדמן לי להביע לאחרונה את הדעה, כי "יתכנו מקרים בהם ייפקדו מחדלי עורך הדין על שולחיו אף שחרג מבקשתם" (רע"א 8230/08 מוקסיי נ' מבנה לכל בניה מתועשת בע"מ (לא פורסם, 30.11.08)), והכוונה כמובן לבחינה כוללת של הנסיבות וההשלכות על צדדים שונים. מכל מקום, לא כל פעולה שבגדרה מפר שלוח את חובת הנאמנות כלפי שולחו (וכאמור, אינני קובע מסמרות לעניין דנא) תהוה גם חריגה מן ההרשאה (ראו אהרן ברק חוק השליחות כרך א 449­450 (1996)).

ט.

אוסיף עוד, באשר לסיכויים לגוף התיק אילו ניתנה הרשות, כי גם לבקשה הנוכחית לא צורף כל מסמך רלבנטי (אף שנטענו, כאמור מעלה, טענות שונות שעניינן מסמכים הנוגעים לעבודות). סיכומו של דבר, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור, וממילא מתיתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.