רע"א 2081/97 בר נוי שאול נ. בר נוי עליזה

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, השופטת אפעל-גבאי, שדחתה את בקשת המערער לפטור מאגרה על בקשת רשות ערעור שהגיש לבית משפט זה.

1.המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה למחוק ערעור שהוגש על-ידי המערער, מחמת אי-תשלום אגרה. בד-בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה על בקשת רשות הערעור. זאת בהסתמך על תקנות 20(2) ו20-(3) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח1987-. רשמת בית המשפט העליון קבעה, כי התקנות האמורות אינן חלות על עניינו של המערער ודחתה את בקשתו לפטור מאגרה.

2.המערער טוען, כי הוא זכאי לפטור מאגרה גם בשל מצבו הכלכלי וכי לא העלה טענה זו בפני הרשמת, שכן סבר, כי די בטיעון המשפטי שהועלה על ידו. עוד טוען המערער, כי החלטת הרשמת לא נומקה ולפיכך יש לקבל את ערעורו ולחילופין להחזיר את עניינו לרשמת, על מנת שתנמק החלטתה.

3.לא מצאתי ממש בערעור. המערער הסתמך בבקשתו על הוראה מסויימת, שאינה חלה, על פניה, על עניינו. הדבר נקבע במפורש בהחלטת הרשמת ואין מקום לטענה כי בקשת המערער נדחתה בלא נימוק. אם ביקש המערער לקבל פטור מאגרה על יסוד מצבו הכלכלי היה עליו להגיש בקשה מסודרת ולבססה כראוי. זאת לא עשה ובשלב הערעור לא ניתן לעשות כן.

הערעור נדחה.