רע"א 2105/22 אליעזר זר נ. עמליה ניצה מודיאנו

הבקשה דנן הועברה לטיפולי על רקע חילופים בלשכת הרשמים.

1.

ביום 24.2.2021 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בגדרו נדחתה תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים לסילוק יד מדירה שבבעלותו ולתשלום דמי שימוש ראויים. בתוך כך, המבקש אף חויב בהוצאות המשיבים בסך של 50,000 ש"ח (ראו: ת"א 47989-09-19; כב' השופט ע' יריב ).

ביום 18.11.2021 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בערעור שהגיש המבקש על פסק הדין האמור, ובסופו ניתן פסק דין שבו הוחלט כלהלן:

"בתום הדיון ולנוכח הקשיים שהוצפו המלצנו למערער [המבקש] לחזור בו מהערעור ללא צו להוצאות, תוך הפחתת סכום ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית משפט קמא וזאת על פי שיקול דעתנו. המערער נתן הסכמתו, כך גם המשיבים.

הערעור נדחה, אפוא.

לאחר שנתנו דעתנו על מכלול הנתונים, אנו מורים על הפחתת סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו לחובת המערער בבית משפט קמא, כדי סכום כולל של 10,000 ש"ח..." (ראו: ע"א 62635-04-21; כב' סגן הנשיא ש' שוחט והשופטים ע' רביד ו- נ' שילה ).

2.

בסמוך לאחר שניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, הגיש המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול, בה טען, בעיקרו של דבר, כי לא הבין שהצעת בית המשפט במהלך הדיון הייתה שיחזור בו מערעורו. בקשתו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.1.2022.

3.

בהמשך לכך, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בה נדחתה בקשתו לתיקון הפרוטוקול, ובצדה בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. ביום 9.6.2022 ניתנה החלטת בית משפט זה (השופט נ' סולברג ) בה נדחתה על הסף בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לתקן את הפרוטוקול, ונקבע כי הבקשה להארכת מועד תועבר ללשכת הרשמים, היא הבקשה שלפניי.

4.

בהתאם לכך, התבקשה תשובת המשיבים לבקשה להארכת מועד, וזו הוגשה ביום 10.7.2022. המשיבים מתנגדים לבקשה.

5.

לאחר העיון החלטתי להיעתר לבקשה, וזאת חרף סיכויי ההליך שאינם נחזים להיות גבוהים במיוחד. המבקש בחר להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לתקן את הפרוטוקול, וזאת חלף הגשת הליך ערעורי על פסק הדין הסופי שניתן בערעורו. בהחלטת השופט סולברג הובהר למבקש כי "כלל הבליעה" חל על ההחלטה בה נדחתה בקשתו לתיקון פרוטוקול, חרף היותה מאוחרת למתן פסק הדין, ומשכך הדרך להשיג עליה היא במסגרת הליך ערעורי על פסק הדין גופו. לנוכח האמור, ובשים לב לכך שהמבקש כלל בבקשת רשות הערעור האמורה גם בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק הדין הסופי, המשיבים לא יכולים היו להסתמך על כך שבשלב זה הדיון המשפטי בין הצדדים הסתיים.

6.

אשר על כן, ובמכלול נסיבות העניין, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

המבקש רשאי להגיש הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת עד ליום 4.8.2022.

ככל שיוגש הליך כאמור, תצוין החלטתי זו בפתח ההליך והיא תצורף לו כנספח.