רע"א 2115/21חברת נחלת שופ בע"מ נ. שמואל חסקלסון

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט א' ואגו , סג"נ) בה"פ 23120-11-20 מיום 2.3.2021 בגדרו נדחתה בקשת המבקשים להעברת בורר מתפקידו.

1.

הרקע לבקשה פורט בהחלטה שניתנה על ידי ברע"א 7253/20 ביום 27.1.2021 במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר ביטל פסק בוררות שניתן בבוררות שהתקיימה בין הצדדים, על ידי הרב שמעון רוסק (להלן: הרב רוסק ). על קצה המזלג אחזור רק על העובדות העיקריות הרלוונטיות גם לעניינו, והן כי פסק הבוררות בוטל, לאחר שנקבע כי אכן נעשה גילוי נאות כלפי מבקשת 1 (להלן: המבקשת ), עם תחילת הבוררות, באשר להיכרות מוקדמת מסוימת שהייתה בין הרב רוסק לבין המשיב, אך לאחר שהתחלפו בעלי המניות במבקשת 1, לא נערך גילוי נוסף.

2.

לאחר שבוטל פסק הבוררות, ובהתאם לתניית הבוררות שנקבעה בהסכם שבין הצדדים, על פיה הבוררות תתנהל "בפני הרב שמעון רוסק מאשדוד או מי שימונה מטעמו שידון במחלוקת כבורר יחיד", הודיע הרב רוסק ביום 22.10.2020 כי הוא ממנה את הרב יחיאל נדל (להלן: הרב נדל ) לשמש כבורר בסכסוכים שבין הצדדים. המבקשים מצדם פנו לרב רוסק בבקשה כי יבטל את החלטתו בדבר מינוי בורר מטעמו, זאת לטענתם, בשל איבוד כל אמון בו. ביום 4.11.2020 דחה הרב רוסק את בקשת המבקשים בציינו כי היכרותו המוגבלת עם המשיב הייתה ידועה לצדדים ואינה מקימה כל מניעה לכך שישמש כבורר, קל וחומר שאינה מקימה מניעה למינוי הרב נדל כבורר, מינוי אשר נעשה בהתאם להסכם בין הצדדים. עוד צוין למען הסר ספק כי הרב נדל אינו מכיר את הצדדים.

3.

משדחה הרב רוסק את בקשת המבקשים, פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את החלטת הרב רוסק למנות בורר מטעמו, "להעביר מתפקידו את הרב רוסק וכן את חברו הטוב הרב יחיאל נדל אשר הרב רוסק מינה מטעמו" ולמנות בין הצדדים בורר אחר מוסכם. בבקשה נטען כי במצב שבו נפסל הרב רוסק מלשמש כבורר בעצמו, לא ניתן להעלות על הדעת כי הוא יהיה מוסמך למנות בורר אחר מטעמו. נטען כי בורר שמונה מטעם הרב רוסק ייטה לפסוק כפי שפסק הרב רוסק באופן הפוסל אותו מלדון בסכסוך שבין הצדדים וכי מדובר במינוי חסר תום לב אשר כל תכליתו היא לפגוע במבקשים תוך כפייתם להליך בוררות בלתי הגון. עוד ציינו המבקשים כי מאז ניתנה ההחלטה על ביטול פסק הבוררות שניתן על ידי הרב רוסק נודע להם כי מעבר להיכרות שהייתה בין הרב רוסק לבין המשיב, השניים השתתפו באופן הדדי בשמחות משפחתיות.

4.

ביום 2.3.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. נקבע כי פסק הדין שבו בוטל פסקו של הרב רוסק לא הטיל בו דופי אישי. הנסיבות שבעטיין בוטל פסק הבוררות היו ייחודיות, כאשר נעשה כאמור גילוי נאות כלפי המבקשת בזמן אמת, אולם לא נעשה גילוי נוסף לאחר שהתחלפו בעלי המניות. צוין כי לא נמצא בהתנהלות הבורר כל פגם מעבר לחוסר-מודעות ואי-שימת לב; לא נקבע כי התנהלותו לקתה בזדון; ולא הוטל שמץ של ספק שמא הרב רוסק היה בפועל מוטה בדעתו ובפסיקתו לטובת המשיב. בנסיבות אלה, בהן לא נמצא כל פסול ביושרתו ובהגינותו של הרב רוסק, אין מניעה ליישום אומד דעתם של הצדדים בכך שימנה הרב רוסק בורר אחר מטעמו, בהתאם לסמכות שהוקנתה לו בהסכם. ממילא אין שום אינדיקציה לכך שמי ימונה מטעם הרב רוסק כבורר יהיה נתון ללחצים או להשפעה כלשהי מצדו. אין גם כל מקום לייחס לרב נדל עילות פסול וחשש להיעדר אובייקטיביות כפועל יוצא מהטענות כלפי הרב רוסק כאשר ככל שתתגבש עילה על פיה יהיה הרב נדל מנוע מלכהן כבורר, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בבקשה רלוונטית.

5.

מכאן לבקשה שלפנַי במסגרתה חזרו המבקשים על טענותיהם לפני בית המשפט המחוזי. בנוסף נטען כי קשה להעלות על הדעת שאי-הגילוי מטעם הרב רוסק נעשה בתום לב והיה על בית המשפט להניח שהדבר נעשה שלא בתום לב. למעלה מכך, ואף אם הדבר אכן נעשה בתום לב, הרי שהרב רוסק חרג מהאמון שהצדדים נתנו בו ומשכך הוא אינו ראוי עוד לאמון. עוד נטען כי טרם החלו הליכי הבוררות לפני הרב נדל, ואף מטעם זה מוצדק לקבל את הבקשה.

6.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. הלכה היא כי מתן רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים, כאשר מתעוררת שאלה עקרונית משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו למשל: רע"א 8397/20 אנקונינה נ' נוריאלי , פסקה 8 (3.1.2021); רע"א 657/21 קריית הרשב"י נ' ביטון , פסקה 9 (24.3.2021)). אמות מידה אלו רלוונטיות גם בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה בבקשה להעברת בורר מתפקידו (רע"א 991/21 פורת נ' עו"ד זיו שלמה סימון , פסקה 9 (25.3.2021)). הבקשה שלפנַי נטועה כל כולה בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, ואינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור. די באמור כדי לדחות את הבקשה.

7.

מעבר לנדרש אציין כי לא מצאתי כל פסול בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אמת המידה להעברת בורר מתפקידו מכוח הטעמים שבסעיף 11 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 היא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, בהתבסס על ראיות אובייקטיביות (רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עיזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (5.12.2010)). המבקשים לא העלו כל טענה, קל וחומר לא הציגו ראיות אובייקטיביות, לביסוס חשש כאמור בהתייחס למינוי הרב נדל כבורר בסכסוך. כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין די בנסיבות שבהן בוטל פסק הבוררות שניתן על ידי הרב רוסק, כדי לבסס טעם להעברת הרב נדל מתפקידו.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.