רע"א 2129/18 דורון עמיר, כונס הנכסים לנכסי החברה נ. בנק הפועלים בע"מ

1.

לפניי בקשת רשות ערעור של אחד מכונסי נכסים בתיק (עו"ד דורון עמיר, להלן: " המבקש ") על החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע (כבוד השופט יעקב פרסקי) לדחות על הסף את בקשתו "לפסיקת שכר טרחה סופי" , וזאת מהטעם "שתיק כינוס זה טרם הסתיים" .

2.

המבקש אינו חולק על כך שתפקידו בתיק הכינוס עדיין לא הסתיים באופן פורמאלי, ועל כן לא ניתן לשחררו מתפקידו, ואולם הוא מטעים כי כונסי הנכסים מימשו כבר את כלל נכסי החברה, גבו את כלל התקבולים המגיעים לה וחילקו לנושים המובטחים דיבידנד בשיעור של 100%, כך שעיקר תפקידם הסתיים. במצב דברים זה, ניתן, ואף מקובל, לשיטת המבקש, לפסוק שכר סופי לבעל תפקיד.

3.

ודוק, המבקש ער לכך כי על פי תקנה 14(ב) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן:

"תקנות החברות" ) " השכר הסופי ישולם עם שחרורו של בעל תפקיד מתפקידו" , והוא מודע כמובן גם להוראת תקנה 14(א) לתקנות החברות, המורה כי

"במהלך ביצוע העבודה ישולם לבעל תפקיד שכר ביניים, אשר לא יעלה על חמישים אחוזים מהשכר הסופי המשוער, אולם בית המשפט רשאי לאשר תשלום שיעור גבוה יותר מנימוקים שיירשמו " . ואולם לשיטתו אין בהוראות אלה כדי למנוע מבית המשפט מלדון ולקבוע את השכר הסופי כבר בשלב זה, בכפוף לדחיית תשלום 50% ממנו למועד בו ישוחרר נושא התפקיד מתפקידו. המבקש אף מצביע על כך שבמקרים שונים בהם היה מעורב נהג בית המשפט בדרך זו, וסובר כי כך היה ראוי לנהוג גם במקרה בו עסקינן, ולמצער לדון לגופה בבקשתו לעשות כן.

4.

אינני סבור שבקשה זו מצדיקה מתן רשות ערעור. שאלות הנוגעות לעיתוי תשלום שכרם של נושאי תפקידים הממונים על ידי בית המשפט, ובכלל זה השאלה מהי נקודת הזמן הנכונה לקביעת השכר הסופי שישולם לכונס נכסים, הם עניינים לגביהם ראוי להותיר פררוגטיבה רחבה לערכאה אשר מינתה את נושא התפקיד. ממילא עמדת בית המשפט קמא, לפיה אין מקום לעשות כן עד שיסתיימו הליכי הכינוס, והכונס ישוחרר מתפקידו, אינה מסוג הנושאים שראוי כי ערכאת ערעור תתערב בהם.

5.

ויובהר, לכונס הנכסים עומדת הזכות על פי תקנה 14(א) לתקנות החברות לבקש שכר ביניים שגובהו לא יעלה על 50% מהשכר הסופי המשוער, ובמקרה בו עסקינן, אף נפסק שכר ביניים על פי סמכות זו. ממילא אין לראות במה תקופח זכותו של המבקש, אשר אף לשיטתו אין לשלם לו יותר מ-50% מהשכר שיפסק לו בתום ההליך, אם פסיקת שכר הטרחה הסופי תדחה לתום ההליך, ולא תבוצע לאלתר.

6.

יצוין עוד כי המבקש ביקש בהודעתו גם לערער על ההחלטה מיום 25.1.2017 בדבר שכר הביניים שנפסק לו, ואולם על פי ההסדר הדיוני המוסכם, שקיבל תוקף בפסק דינו של כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו בע"א 1788/17 מיום 22.1.2018, " סוגיית שכרו של המערער תיבחן על ידי ערכאת הערעור כמכלול, בסופו של הליך הכינוס " (ההדגשה במקור). מאחר שהליך הכינוס טרם הסתיים, גם לא הגיעה העת לדון בערעור על ההחלטה האמורה.

7.

ויובהר, ככל שהמבקש יגיש בקשה נוספת לתשלום שכר ביניים, לאור התקדמות ההליך, יהיה מקום שבית המשפט קמא יבחן בקשה זו לגופה, בשים לב לשלב המתקדם בו מצוי הליך הכינוס ולהוראות תקנה 14(א) לתקנות החברות.

8.

מאחר שלא התבקשו התייחסויות, אינני עושה צו להוצאות.