פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2130/11
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
אהרון בן עזרא
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד עופר גבריאלי מנהל מיוחד
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה ב-פש"ר 28576-12-09 שניתנה ביום 28.2.2011 על ידי כבוד
השופטת
ר' פוקס
בשם המבקש:
עו"ד חוטבא מוניר
החלטה
1.
בהחלטתו מיום 27.2.2011 הורה בית המשפט המחוזי, כי המבקש (להלן גם: החייב ) ישלם לקופת הכינוס ממועד זה ואילך סך של 4,000 ש"ח במקום 600 ש"ח. זאת, לאחר שבמהלך הדיון התברר, כי החייב משלם מזונות ילדיו בסך 4,000 ש"ח למרות שעל פי פסק הדין הוא חייב בתשלום 2,000 ש"ח ולמרות שילדיו עברו את גיל 18.
בסיום החלטתו קבע בית המשפט, כי בא כוחו של החייב יגיב לחוות דעתו של המשיב 1 (להלן: הכונס ) בתוך 30 ימים; המנהל המיוחד ישיב בתוך 30 ימים נוספים; והכונס יסכם עמדתו בתוך 30 ימים נוספים. התיק נקבע לתזכורת כעבור שלושה חודשים.
2.
החייב ביקש לעכב את ביצועה של ההחלטה, עד למתן תגובות הצדדים לחוות דעתו של הכונס. החייב טען, כי הוא משלם 4,000 ש"ח כמזונות בהתאם לפסק הדין וכן בהתאם להסכם עם גרושתו בעניין חיוב בתשלום מדור. לטענתו, ביטול החיוב לתשלום מזונות ומדור עד גיל 21 יגרום לכך שגרושתו תגיש תביעה למדור המגיע לילדיו של החייב עד לגיל 21. החייב טען, כי בכוונתו להגיש בקשה לעיון חוזר לאחר הגשת התגובה, ועל כן התבקש בית המשפט לעכב את הגדלת התשלום החודשי עד למתן החלטה לאחר קבלת תגובה.
בהחלטתו מיום 28.2.2011 דחה בית המשפט את הבקשה, תוך שקבע כי "ככל שגרושתו של החייב תעתור לפסיקת מזונות בהליך לפי סעיף 128 לפקודה תקבע הבקשה לתגובות הצדדים ולדיון".
3.
על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שבפניי. המבקש טוען, כי הגיע להסכם עם גרושתו, לפיו ימשיך לשלם סך של 2,000 ש"ח מזונות עד הגיע ילדיו לגיל 21, וזאת על מנת למנוע מגרושתו הגשת תביעה לתשלום מזונות עד הגיע ילדיו לגיל 21. המבקש טוען עוד, כי הוא חתום כערב על הסכם השכירות בדירה בה מתגוררים ילדיו, וכי אם לא ישלם את דמי השכירות – ילדיו יוותרו ללא קורת גג והוא יתבע כערב. לטענת המבקש, אי תשלום המזונות לילדים ואי תשלום שכר הדירה יגרמו נזק לילדיו. על כן מבקש החייב לעכב את הגדלת התשלום עד למתן החלטה אחרת בבית המשפט המחוזי, לאחר הגשת תגובת החייב, תגובת הכונס ותגובת המנהל המיוחד לחוות דעתו של הכונס.
4.
דין הבקשה להידחות. המבקש אינו מבקש לערער על החלטת בית המשפט מיום 27.2.2011, בה הוגדל סכום התשלום החודשי המושת עליו, אלא רק על ההחלטה שלא לעכב הגדלת התשלום עד להגשת תגובות לחוות דעתו של הכונס. ציפייתו של המבקש היא, כי בית המשפט ישנה דעתו למקרא התגובות.
איני רואה הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בשלב זה; בית המשפט המחוזי טרם קיבל את כל התגובות וטרם נתן החלטה בעקבותיהן. שלב הגשת התגובות עתיד להסתיים בקרוב, כפי שעולה מההודעה המעדכנת שהגיש המבקש ביום 20.6.2011, על פי החלטתי. כמו כן, טענות המבקש בדבר נזקים העלולים להיגרם לו ולילדיו אם לא יעוכב ביצוע הגדלת התשלום החודשי נטענו בעלמא: המבקש לא צירף את ההסכם אליו הגיע, לטענתו, עם גרושתו, ולא את הסכם השכירות עליו הוא חתום, על פי הטענה, כערב.
בשולי הדברים אוסיף, כי בקשת רשות הערעור הועברה לטיפולי רק לאחרונה, אך הוגשה עוד בחודש מרץ ש"ז. בהודעה המעדכנת שהגיש המבקש לא נזכר כל נזק שנגרם לו בחודשים שחלפו למן דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט המחוזי. בכך יש כדי לחזק את המסקנה אליה הגעתי לעיל. יש לאפשר לבית המשפט המחוזי להשלים הליכים שבפניו והדבר צפוי כנראה בהקדם.
5.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשו תשובות המשיבים, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ב' תמוז, תשע"א (4.7.2011).
ש ו פ ט ת