רע"א 2172/09 אדי מערכות סטריאו ואזעקה בע"מ נ. מתן י. מערכות ותקשורת ואיתו

לפניי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.1.2009 (כבוד השופטים

י' שנלר (אב"ד), ק' ורדי, ר' רונן )

בע"א 3036/06 ובע"א 3056/06 אשר דנו בערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ח' ינון ) מיום 5.7.2006 בת.א. 62098/00 ובת.א. 118272/00. עניינם של הליכים אלו בתובענה לתשלום עבור סחורה שסיפקה המשיבה למבקשים.

רקע עובדתי

1.

המשיבה, מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ (להלן – מתן מערכות ), פיתחה, ייצרה ומכרה מערכות מיגון לכלי רכב בשם "שיתורית" (להלן – היחידות ). בחודש ספטמבר 1998 חתמה מתן מערכות עם המבקשת ברע"א 2172/09, א.ד.י. מערכות סטריאו ואזעקה בע"מ (להלן – אדי ), ועם המבקשת ברע"א 2221/09, מובילטל בע"מ (בהסדר נושים) (להלן – מובילטל ), על הסכם מסגרת למכירת 20,000 יחידות לתקופה של 12 חודשים במחיר של 120$ ליחידה. כמו כן, נקבע כי אם לא תימכר הכמות האמורה של היחידות, ישלמו אדי ומובילטל את המחיר הבסיסי ליחידה, ללא הנחה, בסך 132.5 $ ליחידה. נקבעו גם תנאי אשראי לתשלום.

2.

בחודש יוני 1999, לאחר שנרכשו על ידי אדי ומובילטל כ-4,196 יחידות, נכנסה מובילטל להליך של הקפאת הליכים וזאת לבקשת אדי, כבעלת מניות במובילטל, ומונה לה נאמן. בבקשה צויין כי מתן מערכות הינה נושה של מובילטל וכי אדי ערבה לחוב כלפיה. הנאמן הפעיל את מובילטל עד אשר זו נמכרה. בתקופת הביניים, רכשה מובילטל, באמצעות הנאמן, 678 יחידות נוספות, בהתאם למחיר ההנחה וכנגד תשלום במזומן.

בחודש יולי 1999 הגישה מתן מערכות הוכחת חוב לנאמן על סך של כ-1.1 מליון ₪, מהם אישר ושילם הנאמן, כ-700,000 ₪, לאחר שמצא כי למתן מערכות שולמו כבר חלק מכספים ומאחר ויש לקזז נזקים שנגרמו למובילטל עקב פגמים ביחידות. לאחר מכן התקיימו הליכים נוספים בין הנאמן למתן מערכות, אשר נסובו סביב סכומי כסף נוספים ובמהלכם הגישה מתן מערכות, בתיק הסדר הנושים, ערעור על החלטת הנאמן בנוגע להפחתת סכום החוב.

3.

בחודש יוני 2000 הגישה מתן מערכות תובענה כספית בסדר דין מקוצר על סך של כ-280,000 ₪ בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת.א. 62098/00) כנגד אדי וכנגד יצחק זינו, המבקש 2 ברע"א 2172/09 (להלן – זינו ) בגין הפרש בין מחיר היחידות לאחר ההנחה למחיר היחידות לפני ההנחה, בהתאם לחוזה.

4.

בחודש ספטמבר 2000 ניתנה החלטה בערעור, בתיק בו התנהל הליך הסדר הנושים של מובילטל, על החלטת הנאמן להפחית את סכום החוב, על ידי כבוד השופט, סגן הנשיא י' לויט , המתירה למתן מערכות להגיש תביעה כספית נגד מובילטל וזו מצידה תהיה רשאית להתגונן ואף להגיש תביעה נגדית. כמו כן, נקבע כי

"נשמרות לצדדים זכויותיהם לטענות כפי שיראו לנכון במסגרת התביעות הכספיות הנ"ל" (להלן – החלטת השופט לויט ).

בהתאם, הגישה מתן מערכות בחודש נובמבר 2000 תביעה נוספת בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת.א. 118272/00) כנגד מובילטל ואדי לתשלום בגין ההפרש בין מחיר היחידות לפני ולאחר ההנחה בסך של כ-500,000 ש"ח. מאחר ומתן מערכות טענה כי אדי ערבה לחובת מובילטל כלפיה, כללה תביעה זו את סכומי התביעה הראשונה. בהליך זה, כמו בהליך הראשון שהגישה מתן מערכות כנגד אדי וזינו, ניתנה רשות להתגונן והדיון בשתי התביעות אוחד.

פסק הדין של בית משפט השלום

5.

עיקר הדיון בבית משפט השלום נסוב סביב טענת אדי ומובילטל כי אין הן צריכות לשלם את ההפרש במחיר היחידות מאחר והן היו פגומות ולפיכך הנזק שנגרם להן (כ-320,000 ₪) שווה לסכום אותו קיזז הנאמן בהסדר הנושים מהוכחת החוב של מתן מערכות. לאחר שמיעת עדויות, נקבע כי אכן חלק מהיחידות שסיפקה מתן מערכות היו פגומות כתוצאה מתוכנה שגויה. אולם, הוסיף בית משפט השלום, הנאמן לא היה צריך לקזז את כל הסכומים שקוזזו שכן הלה לא נימק כראוי את החלטתו, במיוחד שמדובר בקיזוז כשליש מסכום הוכחת החוב. על כן, נקבע כי יש לקזז סכום של כ-200,000 ₪ בגין הליקויים ביחידות. משכך, חויבו אדי ומובילטל לשלם למתן מערכות סך של כ-120,000 ₪.

דרישת מתן מערכות כנגד מובילטל לתשלום הפרש מחיר ההנחה נדחתה מאחר והיא לא נכללה בהוכחת החוב אשר הוגשה לנאמן ולא ניתן היה להכלילה גם בדיעבד לאור הסדר הנושים אשר אושר בבית המשפט המחוזי. נדחתה גם הדרישה לתשלום הפרש מחיר ההנחה מאדי וזינו, זאת בשים לב לקביעה של בית משפט השלום לפיה חלקן הגדול של היחידות היה לקוי ועל כן אין לצפות מהם להשלים את רכישת היחידות לכמות של 20,000.

לאחר מתן פסק דין עתרה מובילטל בבקשה לתיקון טעות ולחילופין בבקשה לעיכוב ביצוע. לטענתה, בית משפט השלום התעלם, בטעות, מכך שמתן מערכות קיבלה מאדי סכום של 200,000 ₪ ועל כן מדובר בתשלום ביתר ודין התביעה להדחות, כולל לעניין הוצאות ושכ"ט. בית המשפט לא ראה כי בסמכותו לתקן זאת, אולם הוא נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור. כמו כן, עתרה גם מתן מערכות לתיקון טעות סופר מאחר ובית המשפט לא שיערך את סכומי התביעה. גם בקשה זו נדחתה.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

6.

מתן מערכות לא השלימה עם פסק הדין וערערה עליו לבית המשפט המחוזי בתל- אביב-יפו שם טענה, בין היתר, כי אדי ומובילטל לא הוכיחו בוודאות שהיחידות פגומות וכי כן היה עליהן לשלם את ההפרש בגין מחיר ההנחה. מובילטל מצידה הגישה גם היא ערעור בו ביקשה לאשר את מלוא הקיזוזים שנעשו על ידי הנאמן. כן חזרה מובילטל על טענותיה בבקשה לתיקון טעות סופר בעניין התקבול של 200,000 ₪ אותו קיבלה מתן מערכות אשר לא הובא בחשבון במסגרת פסק הדין של בית משפט השלום.

נקבע כי מקובלת קביעת בית משפט השלום לפיה הוכח שהתגלו תקלות ביחידות אשר גרמו להוצאות כספיות של אדי ושל מובילטל, אולם אין מדובר בכשל כללי אשר בגללו התמוטטה מובילטל. מדובר בנזקים ספציפיים אשר אותם צריכה היתה להוכיח מובילטל. בהתאם, בחן בית המשפט המחוזי את הנזקים שנטענו על ידי הנאמן וקבע כי יש לקזז מתביעת מתן מערכות סך של כ-156,000 ₪. עוד נקבע כי מאחר ומדובר בהסכם תקף לרכישת היחידות ומאחר ואדי וזינו לא הודיעו על ביטולו, הרי שחרף הפגמים ביחידות, על אדי וזינו לשלם את מחירן המלא. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי מאחר ואדי היא צד להסכם הזמנת היחידות הרי שהחיוב שלה מכוחו הוא ביחד ולחוד עם מובילטל וכן כי אין צורך להידרש לשאלת היות אדי ערבה למובילטל. כמו כן נקבע כי מתן מערכות רשאית לדרוש את פרעונו של שטר החוב עליו חתם זינו. לפיכך פסק בית המשפט כי על מובילטל, ועל אדי כערבה לה, לשלם למתן מערכות סך של כ-300,000 ש"ח, זאת לאחר שיערוך של הפרשי מחיר היחידות לפני ההנחה ובקיזוז הנזקים שנגרמו למובילטל.

טענות המבקשות

7.

על החלטה זו הוגשו בקשות רשות הערעור שלפניי. בבקשה טוענים אדי וזינו (המבקשים ברע"א 2172/09) כי לאור הערתו של בית המשפט המחוזי כי נאלץ להיכנס לעובי הקורה מעבר לנדרש על ידי ערכאת ערעור הרי שאין מדובר בבקשת רשות ערעור אלא בערעור בזכות. עוד הם מוסיפים כי בית משפט המחוזי התערב בממצאים עובדתיים של בית משפט השלום בהם לא היה עליו להתערב. באשר לעילת התביעה כנגד זינו, נטען כי מדובר בעילה שטרית וכי כל עוד שטר החוב לא הוצג לפרעון ולא חולל, לא ניתן היה לפנות כנגדו.

עוד טוענים אדי וזינו כי העובדה שסופקו מערכות פגומות מהווה הפרה יסודית של ההסכם ועל כן אין הם צריכים לשלם מחיר מלא עבור היחידות ללא ההנחה.

כמו כן, הם מוסיפים, לא נשלחה אמנם הודעת ביטול פורמלית, ברם, לאור היות היחידות פגומות ובהתייחס להתנהגות הצדדים, לפיה הפסיקו אדי ומובילטל לרכוש מערכות בפועל, הרי שמדובר בביטול הסכם. בהקשר זה, הם טוענים כי מתן מערכות לא הוכיחה את מספר היחידות שנמכרו ולכן לא ניתן לערוך תחשיב של מכירה לפי מחיר ללא הנחה. בנוסף, טוענים אדי וזינו כי בית המשפט המחוזי איפשר למתן מערכות להרחיב את היריעה מעבר לתביעה שאושרה על ידי השופט לויט. לבסוף, נטען כי אין הם ערבים לסכום אותו חייבת מובליטל.

על טענות אלה, ברובן ובשינויים המתחייבים, חוזרת גם מובילטל (המבקשת ברע"א 2221/09) ואף מוסיפה כי התקלות הרבות ביחידות גרמו לה לנזק אדיר ואף להתמוטטות.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בבקשות ובמסמכים שצורפו להן, איני רואה מקום להיעתר להן. רשות ערעור בפני ערכאה שלישית ניתנת רק בעניינים בעלי משמעות עקרונית כללית שאינם מצטמצמים לעניינם הפרטי של בעלי הדין ( רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3), 123). במקרה זה, לא מצאתי כי הבקשות מעלות שאלות משפטיות או ציבוריות בעלות חשיבות כאמור. הבקשות עוסקות בנסיבות המקרה הספציפי, ואין בהן עניין כללי המצדיק דיון בפני ערכאה שלישית. ויודגש, טענה לפיה לא היה מקום כי ערכאת הערעור תתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית

אין בה כשלעצמה כדי להקים עילה למתן רשות לערעור נוסף [ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 213 (מה' 2, 2008); רע"א 10842/06 לסקר נ' הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 5.2.2009)]. יוער עוד כי גם העובדה שהערכאות דלמטה הגיעו לתוצאות שונות אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי [רע"א 9453/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (לא פורסם, 30.11.2005)]. יתרה מכך, עצם העובדה שבפסק דין של ערכאת ערעור מצויים שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר "גלגול שלישי" ולהקנות זכות ערעור [בש"א 4511/05 עיריית בת ים נ' גני יפית (לא פורסם, 17.7.2005)].

9.

סבורני כי במקרה דנן צדק בית המשפט המחוזי בדרך בה בחר לברר את ההליך לפניו. שיקולי יעילות, חסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של בעלי הדין בהליכים האמורים והעובדה כי חלף זמן רב מאז החלו התובענות להתברר הצדיקו, במקרה האמור, את המשך בירורם של ההליכים באופן בו הם התבררו בפני בית המשפט המחוזי, מה גם שעצם הבירור המקיף שערך בית המשפט המחוזי לא פגע בזכות דיונית או מהותית של מי מבעלי הדין להליך.

10.

מעבר לדרוש אוסיף, כי מקובלות עליי קביעות בית המשפט המחוזי באשר להיקף היחידות הפגומות שסיפקה מתן מערכות לאדי ולמובילטל ואת ההשפעה של הפגמים האמורים על הנזקים שנגרמו לאחרונות. מקובלת עליי גם קביעת בית המשפט המחוזי כי אדי ומובילטל לא מסרו הודעה על ביטול הסכם רכישת היחידות. יתרה מכך, גם אם לטענת אדי ומובילטל מדובר בביטול ההסכם לאור התנהגות הצדדים לא נמצא הסבר מניח את הדעת לרכישת יחידות נוספות על ידי מובילטל באמצעות הנאמן. לא מצאתי גם עדות לכך כי כב' השופט לויט הגביל את הטענות אותן מתן מערכות או הנאמן יכולים היו לטעון בתביעה הכספית. לא רק זאת, אלא שכב' השופט לויט אף סייג את צו הקפאת ההליכים כך שהוא לא יחול על תביעה כספית ביניהם.

סוף דבר, הבקשות אינן מעלות נימוק ראוי למתן רשות ערעור והן. המבקשים ישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.