רע"א 9453/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

א.בקשת רשות ערעור ובקשת עיכוב ביצוע כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת דותן) בע"א 1886/05 מיום 11.9.05, אשר קיבל ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (השופט שילה) מיום 29.3.05, וקבע כי המבקשת תגיש תצהיר גילוי מסמכים בתביעתה נגד המשיבה.

ב.ואלה העובדות הצריכות להחלטה:

(1) ענייננו בסוגיה מתמשכת של התדיינות בין הצדדים, שראשיתה ב-1994 ושכללה אף הסכם פשרה בבית משפט זה (ביום 15.3.99). השלב הנוכחי הוא תביעה שהגישה המבקשת בשנת 2004 בסדר דין מקוצר כנגד המשיבה, במסגרתה ביקשה את אכיפתו של הסכם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין. לטענת המבקשת, המשיבה הפרה את ההסכם, שבו נקבע, בנספח א' לו, מנגנון להתחשבנות בגין שנות החיתום 1995-1994, והיא חייבת לה כספים בסך למעלה מ13 מיליון ₪ מכוח ההסכם. כחצי שנה לאחר מכן הגישה המשיבה תביעה בה טענה, כי המבקשת חבה לה חוב של קרוב לשישה עשר מיליון ₪ הנובע מאותו הסכם בין הצדדים. בין הצדדים ניטשת שורה של הליכים משפטיים ובין היתר, נתבקש צו לגילוי מסמכים ומענה לשאלונים.

(2) קודם לבקשה לגילוי מסמכים, הגיעו הצדדים, ביום 3.1.05, להסכמה דיונית שנוסחה כדלקמן:

" אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אליהו") ואבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן: "אבנר"), מתכבדות להודיע לבית המשפט הנכבד כי על מנת לייעל את הדיון ולחסוך בזמן שיפוטי יקר הן הגיעו להסכמה הדיונית בנוגע לתביעות שהוגשו בגדר ת"א 1651/03 ("תובענת אליהו" ות"א 1031/04 ("תובענת אבנר"), המפורטת להלן:

1.

תינתן לכל צד רשות להגן מפני התביעה של הצד שכנגד והדיון הקבוע בבקשת הרשות להגן שהגישה אבנר בבש"א 83186/04, מתייתר והוא יבוטל.

2.

כתבי הטענות והתצהירים הקיימים של כל צד שהוגשו מטעמו במסגרת התביעות המאוחדות ישמשו גם בכתב הגנתו של אותו צד בתביעה של הצד שכנגד.

3.

התביעות המאוחדות תקבענה לקדם משפט, במועד קרוב ככל הניתן, בהתאם ליומנו של בית המשפט הנכבד ובו יקבעו גם המועדים להגשת הראיות מטעם כל צד, לרבות ראיות אשר יתייחסו לטענות הצד האחר.

בדרך זו, ניתן יהיה להגיע להכרעה מהירה של המחלוקות בין הצדדים ויחסך זמן שיפוטי יקר ... "

להסכמה ניתן תוקף של החלטה.

(3) הרשם שילה קבע ביום 29.3.05 בהחלטה נשוא הערעור שלגביו מתבקשת רשות הערעור עתה, כי אכן ההסכמה הדיונית נועדה לחסוך זמן שיפוטי ולהגיע להכרעה מהירה במחלוקת בין הצדדים. נקבע כי ההסכמה לא הזכירה הליכים מקדמיים, וכי כיוון שהזמן לבקשות מקדמיות כגון גילוי מסמכים ושאלונים חלף והמשיבה לא פנתה למבקשת בעניין זה, נדחית הבקשה לגילוי מסמכים.

(4) המשיבה הגישה ערעור על החלטה זו. השופטת דותן קיבלה את הערעור, שכן לא סברה כי הגשתו של תצהיר גילוי מסמכים יש בה לעכב את הדיון, בעיקר נוכח העובדה שטרם נקבע מועד להוכחות. לשיטתה ההיפך הוא הנכון, שכן הוסכם כאמור כי התביעות המאוחדות תיקבענה לקדם משפט במועד קרוב, והרי "קדם המשפט מעניק לבית המשפט סמכויות להחליט על כל הוראה שבסדרי דין שיש בה לפשט את הדיון ולהקל עליו", וביניהן גילוי מסמכים, כדברי השופטת המלומדת.

ג.בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי תכלית ההסכמה הדיונית היתה ייעול הדיון והכרעה מהירה במחלוקות. משלא הוזכר במסגרת ההסכמה נושא ניהולם של ההליכים המקדמיים בין הצדדים, ברי כי כוונת הצדדים היתה שלא לנהל הליכים כאלה. יתרה מכך, המבקשת ציינה כי לבקשת המשיבה לא קדמה כל דרישה בכתב למתן צו לגילוי מסמכים או מילוי שאלונים, ובשעת הגשת הבקשה אף חלפו המועדים זה מכבר. כן הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע, בה נטען כי הגשתו של תצהיר גילוי מסמכים היא פעולה בלתי הפיכה וסיכוי הבקשה טובים. כן נתבקש, כי ככל שתידרש הגשתו של תצהיר לגילוי מסמכים, יוארך המועד להגשת התצהיר עד ל-30 יום לאחר מתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

ד.(1) לאחר העיון, לא ראיתי להיעתר למבוקש. המדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, שככלל יידרש לה בית משפט זה אך במקרים המעוררים שאלה משפטית שמעבר למחלוקת הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123). דבר זה אינו מתקיים במקרה דנא , שכל כולו תחום למחלוקת שבין הצדדים, ואף לא נטענה כל טענה כי מתעוררות סוגיות משפטיות נרחבות יותר. אכן, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור על החלטת הרשם המלומד ושינה מהחלטתו, אך כבר נקבע כי "עצם העובדה כי בפסק דין של ערכאת ערעור מצוי שינוי, תוספת, או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר גלגול שלישי ולהקנות זכות ערעור" (בש"א 4511/05 עיריית בת ים נ' גני יפית (טרם פורסמה) (השופט ריבלין)).

(2) אוסיף כי, גם לגופם של דברים איני רואה מקום להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי. בכללם של דברים, כבר נאמר לא אחת כי הליכי גילוי מוקדם נועדו לפשט את ההליכים ולקצר את הליכי הבאת הראיות. על שאלון וגילוי מסמכים נאמר כי "שני האמצעים האלה תאומים הם, שתי זרועות של שאיפה אחת - והיא לצמצם עד כמה שאפשר את שמיעת המשפט גופו" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ש' לוין, ס' 300 בעמ' 444, המצטט את ת"א (ת"א) 2278/52). הגישה העקרונית במשפט הישראלי היא של "קלפים פתוחים", בגדרי הגינות, צדק ותום לב, ועם זאת – כמובן – אי הפיכתם של ההליכים המוקדמים למכשיר מכביד עד אין קץ. האמור אף נכון ביתר שאת בענייננו, שכן התיק עודו מצוי בשלב קדם משפט וטרם החל מועד ההוכחות. אני ער לטענות בדבר לוח הזמנים לבקשת הגילוי, אך לאלה היתה ערה אף השופטת המלומדת בבית המשפט המחוזי, ומכל מקום אין בהן כדי להצדיק התערבותו של בית משפט זה.

ה.עם זאת יש להוסיף, כי נטען מטעם המבקשת באשר לדרישות שמפנה המשיבה שהן מעבר להוראות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ושכנטען נועדו למשיכת ההליכים. לעניין זה יש להטעים את שכתבה השופטת קמא, כי "אין בהחלטה זו מעבר לגילוי מסמכים, ואין בה כדי להתיר פתיחתם של הליכים סבוכים מעבר לאמור בערעור לפני". הואיל ולא נתבקשה תגובת המשיבה, לא אומר אלא כי פסק דינו של בית המשפט מדבר בעדו. אכן, מטרתן של תקנות סדר הדין היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד – שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו" (לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד סעיף 161 בעמ' 150).

ו.כאמור, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור, וממילא לא אוכל להיעתר אף לבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשת תמלא אחר הצו לגילוי מסמכים תוך 21 יום ממתן החלטה זו.