רע"א 2187/16 עזבון המנוח נחום גולה באמצעות נעימה גולה נ. עו"ד מתי עצמון

1.בפניי בקשה שהגיש המשיב למחיקת ההליך על הסף מחמת איחור בהגשתו.

עיון בכל החומר שבתיק ובתגובת המבקשת מלמד כי ברישה לבקשת רשות הערעור נפלה טעות סופר ואי בהירות (אשר דומה כי בין היתר היא שהובילה להגשת הבקשה), משצוין בה כך: "מוגשת בזאת לבית המשפט הנכבד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט רפאל יעקבי) מיום 24.12.15 בתיק הפ"ב 16265-07-15 ובתיק הפ"ב 53778-07-15 בבקשה לביטול פסק דין מיום 24.1.16 שניתן בהעדר ואשר התקבל אצל הח"מ ביום 18.2.16,... לפיו נדחתה בקשת המבקשת לביטול החלטה ביחס לביטול פסק בוררות שניתן לטובת המבקשת". כן ציינה המבקשת בהמשך לכך "זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דין

של בית המשפט קמא אשר דחה את בקשת המבקשת לבטל את החלטתו שניתנה בהעדר..." [ההדגשות הוספו].

במשפט הפותח את ההליך קיימת בעייתיות על פני הדברים שהרי בלתי אפשרי הוא שההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין מאוחרת לפסק הדין. מכל מקום על יסוד האמור ברישה לבקשת רשות הערעור הגיש כאמור המשיב בקשה למחיקת ההליך, בה ציין כי פסק הדין הומצא לצדדים באמצעות הפקסימיליה במועד הינתנו, 24.12.2015, ומכאן כי ההליך הוגש באיחור. עוד ציין המשיב כי בניגוד לטענת המבקשת פסק הדין מיום 24.12.2015 לא ניתן בהעדר הגנה, ועל כן במתן ההחלטה מיום 24.1.2016 בבקשה לביטולו לא היה כדי להאריך את מועד ההשגה עליו.

2.המבקשת התבקשה להבהיר בתגובתה כלפי איזו החלטה מופנה ההליך ומתי זו הומצאה לידיה. בתגובתה לבקשה ציינה המבקשת כי ההליך מופנה כלפי ההחלטה מיום 24.1.2016 (כך צוין בפסקה הראשונה לסעיף 1 לתגובה. עם זאת אציין כי האמור בגוף התגובה אינו בהיר גם עתה ואינו קוהרנטי) וכי זו התקבלה בידיה ביום 18.2.2016 .

על יסוד הנחה זו, כי ההחלטה עליה נסב ההליך היא ההחלטה מיום 24.1.2016, אין צורך להדרש למחלוקת בין הצדדים האם פסק הדין מיום 24.12.2015 ניתן במעמד צד אחד (וכפועל יוצא האם יש תחולה בענייננו להוראת תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), וככל שהחלטה זו הומצאה במועד הנטען, הוגש ההליך במועדו.

3.יחד עם זאת, בהחלטה מיום 11.4.2016 התבקשה המבקשת לתמוך את טענתה לעניין מועד ההמצאה באסמכתא ובתצהיר. לתגובה לא צורף תצהיר. על פי הטענה המבקשת אינה בארץ מחמת מצבה הרפואי, אך דומני כי בכל מקרה תצהיר לעניין מועד ההמצאה ראוי כי יינתן על ידי באת-כוחה או מי ממשרדה, אשר טיפל בקבלת ההחלטה. עוד אציין כי מן המעטפה שצורפה כאסמכתא לעניין מועד ההמצאה לא ניתן ללמוד מהי ההחלטה שהומצאה באותו מועד (מה גם שעל פי החותמת המוטבעת על המעטפה היא נשלחה מבית משפט השלום בירושלים ולא מבית המשפט המחוזי, אשר נתן את ההחלטה).

אעיר כי לא נעלמו מעיני טענות המבקשת כי המשיבה לא תמכה בקשתה למחיקה על הסף בתצהיר, אך כאשר לטעמי הטענה העובדתית שנותרה לבירור היא מועד ההמצאה של ההחלטה מיום 24.1.2016 ומשנתון זה מצוי בידיעתה הבלעדית של המבקשת ושל באת-כוחה, אין בטענותיה אלו כדי לשנות מן הדרישה כי תתמוך תגובתה בתצהיר, כמו גם באסמכתא הולמת (ולא מעטפה שלא ניתן ללמוד ממנה על מועד ההמצאה), כפי הנדרש בהחלטה מיום 11.4.2016.

אשר על כן, תגיש המבקשת השלמה לתגובתה לעניין מועד ההמצאה של ההחלטה מיום 24.1.2016, כך שטענתה לעניין מועד ההמצאה תיתמך בתצהיר ובאסמכתא המלמדת על מועד ההמצאה.

עוד מתבקשת המבקשת להבהיר את טענתה לפיה נתונה לה זכות ערעור על ההחלטה מיום 24.1.2016, בה נדחתה בקשתה לביטול פסק דין (בציינה כי הגישה בקשת רשות ערעור "למען הזהירות").

תגובה משלימה כאמור מטעם המבקשת תוגש בתוך שבעה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיה (ימי הפגרה יבואו במניין).