החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2265/19 קבוצת גרין דלתא נ. המועצה המקומית נאות חובב

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ערובה להוצאות לפי סעיף 353א לחוק החברותבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר הפקדת ערובה להוצאות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שחייבה חברה בערבון מוגבל בהפקדת ערובה נוספת להוצאות אחת המשיבות. נקבע כי ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, וסכום הערובה הכולל של 250,000 ש"ח אינו בלתי סביר ביחס לסכום התביעה. הוארך מועד הפקדת הערובה עד 4.4.2019 ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקשת היא חברה בערבון מוגבל התובעת סכום של כ-7.24 מיליון ש"ח. בית המשפט המחוזי חייב אותה בהפקדת ערובה של 125,000 ש"ח להוצאות המשיבה 1, לאחר שכבר חויבה בסכום זהה להוצאות המשיבה 2. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לצד הבקשה לרשות ערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שחייבה חברה בערבון מוגבל בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת השנייה בסך 125,000 ש"ח נוספים?

הלכות

  1. 1

    ככלל ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהחלטה על חיוב תובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע לפי סעיף 353א לחוק החברות, ולערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בעניין

    ״ככלל, ערכאת ערעור איננה נוטה להתערב בהחלטה על חיוב תובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע לפי סעיף 353א״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סכום ערובה להוצאות שנקבע ביחס לסכום התביעה אינו בלתי מתקבל על הדעת ואין מקום להתערבות

    ״סכום הערובה הכולל להוצאות שנקבע בענייננו (250,000 ש"ח), אינו בלתי מתקבל על הדעת, בשים לב לסך הפיצויים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערובה להוצאות
  • חברה בערבון מוגבל
  • רשות ערעור
  • שיקול דעת
  • סעיף 353א
  • הפקדת ערובה
  • הוצאות
  • עיכוב ביצוע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

2265/19

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המבקשת:

קבוצת גרין דלתא בע"מ

נ ג ד

המשיבות:

1. המועצה המקומית נאות חובב

2. ס.ס קרן הנדסה בע"מ

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.3.2019 בת"א 32389-04-18 שניתנה

על ידי כבוד השופט עודד שחם

בשם המבקשת:

עו"ד נועה מילשטיין; עו"ד

אביחי יהוסף

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט עודד שחם ) בת"א 32389-04-18 מיום 14.3.2019, בגדרה הורה בית המשפט קמא כי על המבקשת להפקיד ערובה בסך 125,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה 1 בהליך, לאחר שהמבקשת כבר חויבה בהפקדת ערובה בסכום זהה להבטחת הוצאות המשיבה 2 בהליך, במסגרת החלטה קודמת.

1.

דין הבקשה להידחות. המבקשת היא חברה בערבון מוגבל. ככלל, ערכאת ערעור איננה נוטה להתערב בהחלטה על חיוב תובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999, ולערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניין זה (רע"א 3686/05 גאלי אחזקות בע"מ נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ , פסקה 4 (26.7.2005);

ע"א 7193/13 ש.א. פתרונות בע"מ ואח' נ' ברנע ואח' , פסקה 15 (22.9.2014); רע"א 262/19 נציגות הדיירים של אגף הצפוני, הרצל רוזנבלום 10, תל-אביב נ' לביא ( ב.י.) חברה להנדסה ובנין בע"מ , פסקה 1 (21.01.2019)).

2.

לאחר שעיינתי בנימוקי בקשת רשות הערעור סברתי כי המבקשת לא הצליחה להראות כי המקרה דנן בא בגדר אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. סכום הערובה הכולל להוצאות שנקבע בענייננו (250,000 ש"ח), אינו בלתי מתקבל על הדעת, בשים לב לסך הפיצויים שהמבקשת תובעת במסגרת ההליך –

כ-7.24 מיליון ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (השוו: החלטת השופט יצחק עמית ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.2016)). גם נימוקי בית המשפט קמא, בדבר אי הכללת הוצאותיה הצפויות של המשיבה 1 בגדר הערובה שנקבעה בהחלטה הקודמת ביחס למשיבה 2, נראים בעיני סבירים ולא מצאתי סיבה להתערב בהם.

3.

סוף דבר: הבקשה נדחית. לפיכך, התייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא שהוגשה לצד בקשת רשות הערעור. לפנים משורת הדין, יוארך מועד הפקדת הערובה עד ליום 4.4.2019. משלא נתבקשה תשובת המשיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, כ"א באדר ב התשע"ט (28.3.2019).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1ככלל ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהחלטה על חיוב תובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע לפי סעיף 353א לחוק החברות, ולערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בעניין
  2. 2סכום ערובה להוצאות שנקבע ביחס לסכום התביעה אינו בלתי מתקבל על הדעת ואין מקום להתערבות