רע"א 2299/14 חזי אציל נ. בנק הפועלים ,סניף הצומת 676

1.

מקורה של הבקשה שבפני בהליך משפטי ארוך ורב גלגולים שמנהל המבקש כנגד המשיב. במסגרתו של הליך זה המבקש הגיש כבר לבית משפט זה לפחות שלוש בקשות רשות ערעור מלבד הבקשה דנן, וכן שתי עתירות. הבקשה דנן אינה מחייבת פירוט של כלל ההשתלשלות האמורה. די בכך שציין כי ביום 13.3.2013 ניתן פסק דין חלקי שבו דחה בית משפט השלום בתל אביב-יפו חלק מן התביעה שהגיש המבקש, בהתייחס לחלק מעילות התביעה (ת"א 32970-08-10, השופט מ' תמיר ) (להלן: פסק הדין החלקי ). המבקש ערער על פסק הדין החלקי לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, וביום 19.7.2013 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת אותו חלק ממנו שהתייחס להחלטת ביניים של בית משפט השלום, מאחר שבעניין זה היה צריך המבקש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות (ע"א 45083-04-13, סגן הנשיאה י' שנלר ). בהמשך, ביום 7.1.2014 מחק בית משפט השלום את תביעתו של המבקש נגד המשיב בכל הנוגע ליתר עילות התביעה שלא נדחו בפסק הדין החלקי, ואף ציין כי ניתן היה לדחות את התביעה ולא רק למחוק אותה (להלן: פסק הדין המשלים ). ערעורו של המבקש על פסק הדין החלקי עודו מתנהל בבית המשפט המחוזי (בפני השופט ח' ברנר ). הבקשה דנן נסבה על שלוש החלטות דיוניות שניתנו במסגרת הערעור על פסק הדין החלקי – החלטה מיום 19.2.2014 שבה דחה בית המשפט המחוזי בקשה לבטל את פסק הדין המשלים, בקבעו כי בעניין זה על המבקש להגיש ערעור נפרד; החלטה מיום 23.2.2014 שבה בית המשפט המחוזי שב ודחה בקשה לערער על פסק הדין המשלים בגדרי הערעור על פסק הדין החלקי; והחלטה מיום 26.2.2014 שבה דחה בית המשפט המחוזי בקשה להשיב את הערעור למתכונתו המקורית, בטרם ניתנה ההחלטה על מחיקת חלק ממנו על-ידי סגן הנשיאה שנלר , קרי לכלול בערעור על פסק הדין החלקי גם ערעור על החלטת הביניים שנקבע כי יש להגיש עליה בקשת רשות ערעור. כן מלין המבקש על כך שבית המשפט המחוזי התעלם, לטענתו, מבקשות חוזרות ונשנות שלו להורות לבית משפט השלום להכריע בבקשה שבה טען כי המשיב לא ביצע גילוי מסמכים כדין ולא השיב לשאלון שהוגש לו.

2.

דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי דחה בצדק את הבקשות שהוגשו לו. המבקש כיוון לכך שהערעור על פסק הדין המשלים ייעשה במסגרת ערעור על פסק הדין החלקי, בניגוד לסדרי הדין. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, על המבקש היה לערער על פסק הדין המשלים, ולשלם אגרה בגין ערעור זה, ורק לאחר מכן יכול היה לבקש לאחד את הדיון בשני הערעורים. כמו כן, את כל טענותיו כנגד החלטות ביניים של בית משפט השלום היה על המבקש להעלות במסגרת ערעור על פסק הדין המשלים, שסיים את הדיון בתיק, ככל שהיה מגיש ערעור כזה.

3.

סוף דבר: הבקשה נדחית. כפי שציין בית המשפט המחוזי, המבקש מרבה להגיש בקשות סרק, ולפיכך שקלתי האם לחייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה. בסופו של יום, כיוון שהמבקש אינו מיוצג ולפנים משורת הדין, אמנע מחיובו בהוצאות, אך עליו להביא בחשבון כי אם יתמיד בהגשת בקשות סרק הוא צפוי לחוב בהוצאות בשל כך.