רע"א 2330/03 משה טו'רגמן נ. אחים עופר (ניהול) בע"מ

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' דר), לפיה נדחתה בקשת המבקש להתיר לו להביא ראיות מפריכות.

המבקש עבד כטבח על אונייה בשירותה של המשיבה. הוא הגיש תביעה כספית לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המשיבה על נזקים גופניים ונפשייים קשים שנגרמו לו, כך לטענתו, בעקבות החלקה שהחליק במדרגות האונייה מחמת היותן של אלה צרות, תלולות וספוגות שמן. במהלך ההתדיינות, התיר בית המשפט קמא למבקש לשנות חזית ולהגיש כתב תביעה מתוקן, בו נטען כי הגורם להחלקתו היה השימוש הפסול שנעשה במשטח שליד המדרגות, שהביא לכך שהרצפה הייתה רטובה, רטיבות לה תרמה חלוקת האספקה שנעשתה באונייה באותו יום. לאחר שהסתיימה שמיעת העדויות, הגיש המבקש בקשה שיותר לו להביא ראיות מפריכות.

הראיות המפריכות המבוקשות מתייחסות לשלושה נושאים. ראשית, מתבקשת הצגתן של ראיות שייראו, כך לטוענת המבקש, כי תצלום המדרגות שהוצג במהלך עדויות עדי המשיבה, אינו צילום של המדרגות באונייה בה עבד המשיב ועליהן החליק. שנית, מבקש המבקש להורות למשטרת הגבולות למסור מידע על מועד כניסתו לישראל של טבח האונייה הרומני שהגיע מחוץ לארץ על מנת להחליף את המבקש, ואשר היה עד לתאונה. שלישית, מבקש הוא להורות לאגף המכס, שיציג עותקים של תעודות המשלוח של מוצרים שהתקבלו באונייה כאשר היא פקדה את נמלי הארץ- זאת על מנת להוכיח שאכן התקבלה באונייה אספקה ביום קרות התאונה, עובדה בה כופרת המשיבה.

2.בית המשפט קמא דחה את הבקשה. לעניין צילום המדרגות, קבע בית המשפט כי השאלה כיצד נראה גרם המדרגות עליו החליק המבקש ניתנת הייתה לבירור על ידי המבקש מבעוד מועד. זאת ועוד, המבקש יכול היה לבחון את הצילום השנוי במחלוקת – כך פסק - עוד בטרם הוצג זה בבית המשפט. לעניין מועד הגעת הטבח המחליף ארצה, נקבע שהשאלה כלל לא הועלתה בחקירתו הנגדית של העד. לעניין הבאת האספקה לאונייה קבע בית המשפט קמא כי לשאלה אין חשיבות רבה שכן השאלה אינה אם הובאה אספקה לאונייה אם לאו אלא אם הייתה החלקה אם לאו. מכל מקום, בית המשפט סבר כי לא הייתה מניעה מלהביא ראיות בעניין זה במהלך פרק העדויות. בשל נימוקים אלה סירב בית המשפט קמא להתיר למבקש להביא ראיות מפריכות. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

3.המבקש טוען כי שגה בית המשפט קמא עת סירב להתיר לו להציג את הראיות האמורות, אשר את כולן, כך הוא מדגיש, לא היה לאל ידו להביא בשלב מוקדם יותר של הדיון. לגבי הראיות הנוגעות לצילום המדרגות, טוען המבקש כי צורתן ומצבן של המדרגות הללו ניצבים בלב התובענה, וכי את הצילום האמור יכל הוא לראות, לפני שהוצג בבית המשפט, רק במשרדי המשיבה, שכן למשיבה לא היו עותקים נוספים שלו. לגבי עדותו של הטבח הרומני, סבור המבקש כי הואיל ומדובר בעד מפתח- העד היחיד לתאונה - יש לאפשר לו להביא עדויות שיהא בכוחן להטיל ספק במהימנותו. לגבי סוגיית האספקה, מסביר המבקש כי עד למועד ישיבת ההוכחות בה הובאו עדויות המשיבה לא הייתה מצידה של זו כל הכחשה לגבי עצם קבלת האספקה באותו יום.

המשיבה, תומכת בהחלטת בית המשפט קמא. היא סבורה כי אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות המסורות לשיקול דעתו של בית משפט קמא, וכזו היא החלטה בעניין בקשה להתרת הבאת ראיות מפריכות. לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי את הראיות הנוגעות לצילום המדרגות ניתן היה להגיש מטעם המבקש קודם לכן, היות שבא כוח המבקש הוזמן מפורשות לבוא ולצפות בתצלום במשרדי המבקשת, ואף ליטול אותן בהשאלה. משידע על קיומו של הצילום עובר להצגתו, אין להתיר לו לטעון עתה כי הצגת התצלום הפתיעה אותו. לעניין עדות הטבח, טוענת המשיבה כי שאלת מועד הגעתו לארץ היא שולית וצדדית, מכיוון שלא ניתן ללמוד מהתשובה לה על המועד בה עלה הטבח על אונייה. לבסוף, מבקרת המשיבה את המבקש על שמנסה הוא עתה להגניב עדויות שיוכיחו כביכול כי באותו היום בו החליק הובאה לאונייה אספקה. עדויות כאלה היה על המבקש, כך לשיטת המשיבה, להביא בשלב מוקדם יותר- למשל בעת שהמבקש נחקר על ידי בא כוחו על סוגייה זו או כשהופנתה שאלה זו לאחד מעדי המשיבה על ידי בא כוח המבקש.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות של הערכאה הדיונית הנוגעות לשאלות של סדרי דין. בענייננו, לא הצביע המבקש על עילה שתצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט קמא. בית המשפט בפניו מתנהל הדיון בקיא בתיק והוא ששמע את העדויות בו. לפיכך, הוא הפורום הראוי להכרעה בשאלה האם עניין מסויים הוא מרכזי או צדדי לגדר המחלוקת, והאם ניתן היה להציג ראייה נתונה במועד מוקדם יותר מזה בו מתבקשת הצגתה. משום כך בסמכותו להכריע בבקשות להצגת ראיות מפריכות. בית משפט זה יתערב בהחלטות בתחומים אלה, שנתקבלו לאחר בחינת הראיות שהצגתן מבוקשת, רק לעיתים נדירות.

במקרה שבפנינו, החלטתו של בית המשפט קמא מנומקת היטב, ולא נראה כי נפל בה כל פגם. כפי שפסק בית המשפט קמא, לא ברורה הרלוונטיות של שאלת מועד הגעת הטבח הרומני לארץ, ובכל מקרה שאלה זו הייתה צריכה לעלות בחקירתו הנגדית של הטבח. משלא נשאל הטבח על כך, לא ברור כיצד ניתן לטעון שתשובתו לא הייתה מהימנה. אשר לצילום המדרגות, כפי שהובהר, ניתנה למבקש אפשרות לחזות בו עוד לפני הדיון. משבחר שלא לעשות כן, אין לו להלין אלא על עצמו. גם לסוגיית האספקה צריך היה המבקש להביא ראיות בשלב מוקדם יותר של הדיון, הואיל ושאלה זו עלתה כבר במהלך שלב ההוכחות.

למותר לציין, כי אין בהחלטתי זו משום הכרעה כלשהי לגופה של התביעה, וכי התעלמתי מטיעוניהם (הרבים) של הצדדים שעניינם שאלת הרשלנות עליה נסבה התביעה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.