רע"א 3050/04 מוחמד בראזי נ. פירות ומשתלות בן דור בע"מ

1.זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא מ. בן-דוד) לפיה נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט השלום בצפת לפסול חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט.

2.המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבים בבית משפט השלום בצפת בגין הפרת חוזה. לטענתו, נגלה לו כי שתילי תפוח עץ מהזן "טופ-רד" אשר קנה מהמשיבים אינם מהזן עליו סוכם בחוזה ביניהם, וזאת לאחר שכבר השקיע את ממונו בטיפוחם. טענה זו גובתה בחוות דעת של אגרונום מומחה (להלן: המומחה הראשון). בדיון מיום 20.02.03 הגיעו הצדדים להסכמה – לה ניתן תוקף של החלטת בית המשפט – לפיה ימונה מומחה מוסכם על הצדדים אשר יכריע במחלוקת העובדתית שביניהם. משלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה כאמור, מינה בית המשפט ביום 10.09.03 על יסוד בקשת בא כוח המבקש שהוגשה בכתב את האגרונום מר סלים נג'ם מנצרת (להלן: המומחה מטעם בית המשפט) החלטת המינוי נעשתה בלא דיון במעמד הצדדים. המומחה שמונה על ידי בית המשפט הגיש חוות דעת מטעמו ביום 19.10.03.

3.בסמוך לאחר מינוי המומחה מטעם בית המשפט, הגישו המשיבים בקשה לבית משפט השלום לביטול מינויו. לטענתם, בית המשפט החליט על המינוי שלא במעמדם, ולו היתה ניתנת להם הזדמנות לטעון את טענותיהם, היו מפנים להסכמת הצדדים על המומחית גב' גלית רדל. מומחית זו אף ערכה את הבדיקה המקצועית הנדרשת ביום 20.08.03 בנוכחות המבקש, אלא שהמבקש נסוג מהסכמתו למינויה לאחר מכן. בתגובתו לבקשה לביטול מינוי המומחה מטעם בית המשפט טען המבקש כי בשלב מוקדם יותר של האירועים הודתה גב' רדל כי היא עלולה להימצא בניגוד עניינים, וכי הסכמתו לבדיקה שנערכה על ידה היתה מותנית בהמצאת קורות חיים מטעמה. קורות חיים אלו, אשר הוגשו רק לאחר הבדיקה, העידו כי אין לה את הנסיון הנדרש לצורך מתן חוות דעת, על פי טענת המבקש.

4.בית משפט השלום (כב' השופט מ. נדל) קיבל את בקשת המשיבים לבטל את מינוי המומחה מטעם בית המשפט ולהוציא את חוות דעתו מתיק בית המשפט. על החלטה זו נתבקשה רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש פנה בבקשת רשות ערעור שניה לבית משפט זה.

5.המבקש טוען כי יש מקום לדון בבקשתו כבערעור מהטעמים הבאים: ראשית, מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר עשה כבר את עבודתו והגיש חוות דעת מטעמו. על פי המקובל, לאחר שמומחה מונה וביצע את תפקידו, לא נהוג לבטל את מינויו מקום שאין חשש לעיוות דין לגופו של ענין ולכן החלטות בתי המשפט הקודמים בענייננו חורגות מן הפרקטיקה הנוהגת. שנית, אף שההחלטות הקודמות אינן מפרטות את הנימוקים להצדקת ביטול המינוי, הטעם העיקרי לכך הוא, על פי הטענה, כי חוות דעת המומחה הוגשה בלא שהוצא כתב מינוי למומחה, לענין זה הטענה היא כי החלטת בית המשפט בדבר המינוי היא המכרעת ולא היה מקום לבטלה.

6.דין הבקשה להידחות. על אף האופי הכללי שמנסה המבקש לשוות לטענותיו, הרי שאין הבקשה מעלה שאלה עקרונית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת והמצדיקה דיון בערכאה שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצב אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). מעבר לנדרש, ולגופו של עניין, יצויין: קובעת תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם , למנות מומחה או מומחים, לענין שבמחלוקת בין בעלי הדין" (ההדגשה איננה במקור)

מינוי המומחה על ידי הערכאה הראשונה נעשה בענייננו במעמד צד אחד בלבד, ומשכך נראה כי לא נתמלאה דרישת הדין למתן הזדמנות ראויה למשיבים להביע את עמדתם ביחס למינוי המומחה מטעם בית המפשט. המשיבים לא נתנו את הסכמתם, המפורשת או המשתמעת למינוי המומחה מטעם בית המשפט (ראה א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה) 223). בנסיבות אלה, לא ניתן להם יומם להשיג השגותיהם למינוי האמור, וצדק בית המשפט כאשר ביטל את החלטת המינוי שניתנה על יסוד בקשה במעמד צד אחד בלבד. מעבר לכל אלה, המדובר בענין שבסדרי דין. כלל הוא כי ערכאת ערעור לא תתערב, דרך שיגרה, בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין שבפניה. על אחת כמה וכמה כך הוא מקום שמדובר בפנייה לערכאת ערעור שניה בענין כגון-דא (רע"א 2651/02 זועבי נ' זועבי; רע"א 2330/03 טורג'מן נ' אחים עופר

(ניהול) בע"מ ; רע"א 7550/01 אהובה וינברג נ' ברדריאן).

הבקשה לרשות ערעור נדחית.