רע"א 2333/20 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש הגיש נגד המשיבה, שהייתה בעבר ידועה בציבור כאשתו, שתי תובענות: האחת, לפירוק שיתוף בבניין שבבעלותם (להלן: הבניין ) והשנייה, למתן חשבונות ולסעד כספי (להלן: התובענה למתן חשבונות או התובענה ; וראו גם רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (26.11.2015) לגבי מחלוקת שהתעוררה בין הצדדים שלפנינו בעניין הסמכות העניינית לדון בתובענות). שתיים מהדירות בבניין מושכרות לצדדים שלישיים, ובדירה השלישית התגוררו הצדדים עם ילדיהם המשותפים.

2.

בהחלטה מיום 16.5.2018 קבע בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' צ'רקה ) כי התובענה למתן חשבונות תתברר בשני שלבים, כך שבשלב הראשון יינתן צו למתן חשבונות אלא אם תוגש התנגדות. בהמשך להחלטה זו, הגיש המבקש ביום 3.6.2018 הודעה ובה ציין כי הוא אינו מתנגד למתן צו למתן חשבונות אך זאת בתנאי שבית המשפט יכריע – לפני מתן הצו – בטענותיו לגבי מחיקת חלק מטענות ההגנה שהעלתה המשיבה בכתב ההגנה, בכל הנוגע לסעד הכספי שהתבקש בתובענה; ובטענותיו לגבי סוג החשבונות אשר יש לכלול במסגרת הצו למתן חשבונות (להלן: הודעת המבקש מיום 3.6.2018 ) . ביום 4.6.2018 ניתנה החלטה נוספת ובה נקבע כי "בהעדר התנגדות, אני מורה לנתבעת להמציא לתובע את החשבונות הנוגעים להוצאות והכנסות בגין המקרקעין נשוא התביעה" . על שתי החלטות אלו הגיש המבקש בקשות רשות לערער, ובצדן בקשה למתן צו ארעי שלפיו "החשבונות לא יכללו 'הוצאות' כלל" או לחלופין, כי החשבונות לא יכללו הוצאות שאינן קשורות למקרקעין ולתקופה שבגינה הוגשה התובענה. בהחלטה מיום 13.9.2018 נעתר בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי ) לבקשה זו, עד להחלטה אחרת (להלן: הצו הארעי ). בהמשך, בפסק דין מיום 16.10.2018 נתן בית המשפט המחוזי רשות ערעור בבקשות וקיבל את הערעורים. בית המשפט המחוזי קבע כי בית משפט השלום יצא מנקודת הנחה שגויה בנוגע להיעדר התנגדות מצד המבקש לגבי מתן הצו למתן חשבונות, ולפיכך הורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום לקבלת החלטה מנומקת על יסוד תשתית עובדתית מלאה (להלן: פסק הדין מיום 16.10.2018 ) .

3.

ביום 28.5.2019 הגישה המשיבה את החשבונות, וביום 10.6.2019 ניתנה החלטה נוספת של בית משפט השלום ובה נקבע כי "עד ליום 10.7.19 רשאי התובע להגיש פירוט ההוצאות אשר לדעתו יש לנכות מהחשבון שהגישה הנתבעת וההכנסות שלדעתו חסרות מחשבון זה (ככל שישנן)". גם על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי. ביום 19.2.2020 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד' גדעוני ) את הבקשה וקבע כי ההחלטה נושא בקשת הרשות לערער בעלת אופי דיוני מובהק, אשר אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה. נקבע כי בהחלטתו בית משפט השלום לא הכריע לגופם של דברים באיזו מטענות המבקש לגבי הוצאות שכללה המשיבה בחשבונות או בטענות אחרות שהועלו על ידי הצדדים בנושא. צוין כי גם אם לא ניתנה החלטה מפורשת לאחר פסק הדין מיום 16.10.2018, ההתנהלות הכוללת וההחלטה מיום 10.6.2019 מלמדות כי בית משפט השלום ראה להכריע בטענות העולות מהודעת המבקש מיום 3.6.2018 רק לאחר שתוצג לפניו התשתית העובדתית הרלוונטית המלאה לרבות בהתייחס להוצאות הקונקרטיות. לפיכך, ובהינתן אופיה של ההחלטה, הנוגעת לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בבירור וניהול ההליך, נמצא כי אין הצדקה לתת רשות לערער בשלב זה של ההליך (להלן: ההחלטה מיום 19.2.2020 ).

4.

על החלטה אחרונה זו הוגשה בקשת הרשות לערער שלפניי. המבקש טוען כי בית משפט השלום נמנע מיישום פסק הדין מיום 16.10.2018 וכי ההחלטה מיום 19.2.2020 מבטלת, הלכה למעשה, את האמור בפסק דין זה. עוד נטען כי טענותיו אינן מופנות לאופן ניהול ההליך כי אם לנושא עקרוני הנוגע לסמכות הערכאות הקודמות לפעול כפי שפעלו. בעניין זה טוען המבקש כי בית משפט השלום סטה מהוראות פסק הדין מיום 16.10.2018 ומהוראת הצו הארעי כאשר הורה על הגשת חשבונות מטעם המשיבה לפני שהכריע בשאלת סוגי החשבונות שייכללו בהם, וכי בהחלטה מיום 19.2.2020 סטה בית המשפט המחוזי מפסק הדין מיום 16.10.2018, מכיוון שלא הורה לבית משפט השלום לתת החלטה מנומקת כמפורט באותו פסק דין.

5.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או במקרים שבהם הימנעות ממתן רשות ערעור תגרום למבקש עיוות דין חמור (רע"א 4163/18 פלוני נ' היימן , פסקה 6 (13.6.2018); ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). המקרה דנן אינו בא בקהלי המקרים האמורים. לפי טענת המבקש, בקשת הרשות לערער מעוררת שאלה עקרונית בדבר הסמכות של הערכאות הקודמות לחרוג לכאורה מיישום פסק הדין מיום 16.10.2018. איני סבור כי כך הם פני הדברים. עיון במערכת נט המשפט מלמד כי בפועל אכן לא התקבלה החלטה רלוונטית נוספת לאחר מתן פסק הדין מיום 16.10.2018 וכי ההחלטה שביסוד הבקשה שלפניי התקבלה לאחר שהמשיבה הגישה את החשבונות. ברם, בהחלטתו מיום 19.2.2020 עמד בית המשפט המחוזי על כך שכדי להכריע במחלוקות שמתעוררות בין הצדדים מצא בית משפט השלום להורות תחילה על הצגת מכלול הנתונים, מבלי שיהיה בכך הכרעה בטענות המבקש לגופם של דברים, וכך עולה גם מהחלטת בית משפט השלום מיום 10.6.2019. מכל מקום, כפי שציין בית המשפט המחוזי, ההחלטה שעליה משיג המבקש היא החלטת ביניים הנוגעת לסדר הדיון בהליך, שאינה מצדיקה ככלל מתן רשות ערעור, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (ראו למשל רע"א 4479/11 סבן נ' ניזרי , פסקה 6 (14.8.2011)) . בנוסף, מן הפירוט שהוצג עד כה אף איני סבור כי נגרם למבקש עיוות דין מן הסוג המקים עילה לבירור נוסף בערכאתנו. במיוחד נכון הדבר מקום שנדחתה בקשת הרשות לערער והמבקש יהיה רשאי להעלות טענותיו נגד החלטת בית משפט השלום פעם נוספת במסגרת ערעור, אם יוגש, על פסק הדין שיינתן בסופו של יום (רע"א 5341/11 הלה הנדסה בניה וייזום בע"מ נ' שולדנריין , פסקה 5 (18.8.2011)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.