רע"א 4479/11יוסף סבן נ. סמ"ר רונן ניזרי

לפניי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ע' צ'רניאק ) שדחה ערעור, לאחר מתן רשות, על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' סגנית הנשיאה ז' אגי ) שמצידו דחה את בקשת המבקש לאפשר עיון במסמכים.

1.

המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה כספית נגד המשיבים לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהגשת כתב אישום נגדו שייחס לו עבירה של אספקת סם מסוכן – כתב אישום שהמדינה חזרה בה ממנו כשנה ושמונה חודשים לאחר הגשתו והמבקש זוכה מכל המיוחס לו. בכתב התביעה טען המבקש כי המשיבים 6-1 – שוטרים וקציני משטרה שהיו מעורבים בחקירתו – עוולו כלפיו, כולם או חלקם, בין היתר ברשלנות, כליאת שווא, נגישה ותקיפה. במיוחד טען המבקש שהמשיב 2 בדה ראיות הקושרות אותו לביצוע העבירה במטרה להרשיעו. לאחר הזיכוי ובעקבות תלונה שהוגשה על ידי גורם שזהותו לא ידועה למבקש, נפתחה חקירה במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (להלן: מח"ש ), אולם היא נסגרה בהחלטה שלא לנקוט הליכים נגד מי מהמשיבים 6-1. המדינה הגישה הודעה לקיומה של חסינות למשיבים 6-1 לפי סעיפים 7א ו- 7ב לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וביקשה לדחות את התביעה נגדם ולבוא בנעליהם בכל הקשור בתביעה.

2.

במסגרת ההליכים המקדמיים בבית משפט השלום עתר המבקש לגילוי מסמכים ובהם: מלוא תוכנו של תיק מח"ש בנוגע לחקירת המשיב 2; מכתב תלונה שכתוצאה ממנו נפתחה חקירת מח"ש; ההחלטה המנומקת לסגור את תיק החקירה במח"ש; תצהיר של המשיבים המפרט את כל המסמכים המצויים בתיק מח"ש; תצהיר הכולל את מספר הידיעות המודיעיניות שהתקבלו בתיק מח"ש; ועותק מהרישום המשמעתי של המשיב 2. עוד עתר המבקש להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה המייחסים לו מעורבות בעסקת סמים.

3.

בית משפט השלום (כב' השופטת ז' אגי ) דחה את הבקשה במלואה. באשר לפניה למח"ש קבע בית המשפט כי מדובר בתכתובת פנימית בתוך המשטרה וככזו היא נהנית מחיסיון שמטרתו לאפשר הבעת דעות ומסקנות ללא חשש כחלק מהליך קבלת ההחלטות במינהל הציבורי. באשר להחלטה לסגור את תיק מח"ש נסמכה המדינה בהתנגדותה על סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק המרשם הפלילי ) הקובע כי מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר רק לגופים המנויים בתוספת השלישית, שבית המשפט אינו מנוי בה. בית המשפט ציין כי ספק בעיניו אם סעיף זה חל על חקירת מח"ש, אולם סבר שהרציונל העומד בבסיס האיסור – למנוע מבית המשפט חשיפה למידע שעלול ליצור השפעה בלתי הוגנת – חל גם על בקשה כזו, ולכן החליט לדחות את בקשה העיון במסמך. אותו רציונל, קבע בית המשפט, חל גם ביחס לרישום המשמעתי בתיקו האישי של המשיב 2 ודחה גם את הבקשה להתיר עיון בו. באשר לידיעות המודיעיניות הורה בית המשפט כי המדינה תבהיר מה תוכנו של המשך המסמך שלא הומצא (הומצא עמוד אחד מתוך שני עמודים). באשר למחיקת סעיפים מכתב ההגנה, בית המשפט לא מצא להתיר מחיקה כזו בהחלטות קודמות שנתן, והבקשה שהוגשה אליו בעניין זה הייתה בקשה שנייה לעיון חוזר. מטעם זה בלבד ראה בית משפט השלום לדחותה.

4.

המבקש הגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי. בהסכמת המדינה, בית המשפט (כב' השופטת ע' צ'רניאק ) דן בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ברובו. באשר להחלטה שלא להתיר מחיקה של חלקים מכתב ההגנה קבע בית המשפט, כי אין עילה להתערב בהחלטת בית משפט השלום שהיא סבירה על פניה. באשר לפניה למח"ש שבעקבותיה נפתחה החקירה שוכנע בית המשפט המחוזי, לאחר שעיין במסמך, כי מדובר בתכתובת פנימית שאין מקום להתיר הגשתה. באשר להחלטה על סגירת תיק מח"ש, בית המשפט המחוזי הסכים עם פרשנותו של בית משפט השלום שלפיה ניתן להחיל את סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי גם על נימוקים לסגירת תיק מח"ש. בית המשפט המחוזי מצא כסבירה גם את ההחלטה שלא לגלות את רישומו המשמעתי של המשיב 2. עם זאת ציין בית המשפט המחוזי, שהחלטת בית משפט השלום חסרה התייחסות לעתירה לגילוי כל תיק מח"ש (ביחס לחלקים שלא גולו למבקש) על אף שהדבר נתבקש במפורש בבית משפט השלום. לגבי נושא זה נקבע שהערכאה הדיונית תידרש לו ותחליט בעניין.

5.

בגדרי הבקשה שלפניי – המחזיקה לא פחות מאשר 55 עמודים מודפסים ברווח בודד – מעלה המבקש טענות רבות; רובן המכריע מכוון להחלטת בית משפט השלום (עמ' 52-15 לבקשה) ומקצתן בלבד (עמ' 53-52 לבקשה) מכוון לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בגדרי הטענות נגד פסק הדין נושא הבקשה שכאן נטען כי שגה בית משפט קמא כשהשיב את הדיון בנוגע לעיון בתיק מח"ש במלואו (לגבי החלקים שלא גולו למבקש חרף בקשתו) לבית משפט השלום ולא דן בו לגופו של עניין. באשר לבקשה לעיין בפנייה למח"ש שבעקבותיה נפתחה החקירה נטען שהחלטת בית המשפט המחוזי לא הייתה מנומקת ולא הוסבר מדוע מדובר בתכתובת פנימית, וכן שבית המשפט התעלם מהטענה שקיימים אינטרסים כבדי משקל לחשוף את המסמך הגוברים על החיסיון במקרה זה. בנוגע לנימוקי ההחלטה לסגור את תיק מח"ש והבקשה לקבל עותק מהמרשם המשמעתי של המשיב 2 נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מטענות המבקש בעניין זה ולא נימק את החלטתו. לגבי הבקשה לקבל תצהיר הכולל את כל הידיעות המודיעיניות שהתקבלו בתיק נטען שבית המשפט המחוזי התעלם מדרישה זו. לגבי סוגיית מחיקת הסעיפים מכתב ההגנה נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה לא הייתה מנומקת לגופם של דברים.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה שאין היא מגלה עילה למתן רשות ערעור בערכאה שלישית. כידוע, רשות ערעור מעין זו תינתן במקרים חריגים ובמשורה, כאשר הבקשה מעוררת שאלה חשובה, בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הקונקרטיים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.2011)). הלכה זו נכונה ביתר שאת כאשר מדובר בבקשת רשות לערער על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית. בכגון דא מסור לערכאה המבררת שיקול דעת רחב, ובית משפט זה יתערב בהחלטות ביניים בעלות אופי דיוני במקרים חריגים שבחריגים (רע"א 3624/02 גלס נ' בסרבי (לא פורסם, 10.6.2002)). הבקשה דנן אינה באה בגדריהן של אמות מידה אלו, והמבקש אף לא טען אחרת בבקשתו. מעבר לאמור יצוין כי אף אם נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואין אני מביע דעתי לגופו של עניין, אין הדבר מקים עילה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" נוכח אמות המידה האמורות (רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 18.6.2006)).

7.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.