רע"א 9726/11 הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ. מאהר רפאל סלאח

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' שפירא ) שדחה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיאה ש' פיינברג ) שבמסגרתה אישר בית משפט השלום להעיד עד מטעם המשיב בהיוועדות חזותית ( Video Conference ).

1.

המבקשת הגישה נגד המשיב תביעה לפינויו מנכס שהשכירה לו מחמת סיום ההסכם וטענה להפרתו מצד המשיב. כמו כן תבעה המבקשת דמי שכירות. המשיב טען להגנתו שבינו לבין המבקשת נחתם הסכם נוסף שהקנה לו זכות לדיירות מוגנת בנכס, וכי הסכם זה נחתם בהנחיית מי ששימש באותה עת הפטריארך היווני-אורתודוכסי, אירינאוס סקופליתיס (להלן: העד ), שלימים הודח מכהונתו והורד לדרגת נזיר. לביסוס טענתו, הגיש המשיב בבית משפט השלום תצהיר עדות ראשית של העד שבו נטען, בין היתר, כי הנחה את ראש מחלקת הנכסים דאז אצל המשיבה, ארכימנדריט פוטיוס ליאקוס, להתקשר בהסכם דיירות מוגנת עם המשיב. המבקשת טוענת כי לעדות זו של העד חשיבות רבה לבירור המחלוקת בינה לבין המשיב, שכן אותו ליאקוס נפטר לאחר הגשת התביעה וטרם שנגבתה עדותו. לפיכך, טוענת המבקשת, ככל שגרסתו של העד תתברר לא נכונה, לא תיוותר למשיב הגנה מפני התביעה. בדיון קדם משפט שהתקיים כעשרה חודשים לאחר שהוגש תצהירו של העד, עתר בא כוח המשיב לאפשר לעד להיחקר בחקירה נגדית באמצעות היוועדות חזותית. הבקשה נעשתה בעל-פה ולא נתמכה בתצהיר. ברקע הבקשה עמדה טענת המשיב כי העד מסרב לצאת מביתו שבמתחם הפטריארכיה היוונית (שממוקמת בקרבת בניין בית משפט השלום) מחשש שהמבקשת לא תאפשר לו לחזור אליו. כאמור, העד שימש בעבר פטריארך, הודח מכהונתו במאי 2005, והפטריארך הנוכחי מונה במקומו. בין העד למבקשת קיימים חילוקי דעות ומתנהלים הליכים משפטיים הנוגעים לפרשת ההדחה, ומכאן חששו האמור. הבקשה נתמכה בהחלטה של בית המשפט המחוזי בתיק אחר, שהתירה להעיד את העד בהיוועדות חזותית. המבקשת גרסה כי טענות המשיב ביחס לעד חסרות בסיס, שכן היא התחייבה במפורש שתאפשר לו לשוב לביתו לאחר שיעיד, ואף הסכימה שלהצעתה יינתן תוקף של החלטה, וכן להפקיד ערבות בנקאית להבטחת התחייבותה לאפשר לו לחזור. בית משפט השלום נעתר לבקשת המשיב לאפשר לעד להעיד בהיוועדות חזותית.

2.

המבקשת הגישה בקשת רשות לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (כב' השופט י' שפירא ) קיים שני דיונים במעמד הצדדים. המבקשת שבה במסגרתם על הצעתה להפקיד ערבות בנקאית להבטחת התחייבותה לאפשר לעד לחזור לביתו לאחר שיעיד ושלא יוצאו ממגוריו שבמתחם חפצים כלשהם בעת שלא ישהה בו. המשיב מצידו ציין כי אין די בהתחייבויותיה של המבקשת כדי להפיס את דעתו של העד ולהסיר את חששותיו. בית המשפט המחוזי הציע לצדדים הצעה שתאפשר לחקור את העד בבית המשפט, אולם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה בעניין זה.

3.

בהחלטה מיום 15.12.2011 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לרשות ערעור בקובעו כי אין מחלוקת שאין זו הפעם הראשונה שהעד מבקש להעיד באמצעות היוועדות חזותית, וכי קיים סכסוך תלוי ועומד בדבר עצם מעמדו, ובשאלה אם מינוי פטריארך אחר במקומו תקף אם לאו. בית המשפט הטעים כי חששו של העד שמא לא יותר לו להיכנס חזרה לחדרו בתחום הפטריארכיה היוונית הוא מוחשי, ושהקשיים שנערמו בדרך לגיבוש הסדר בעניין זה אך מחזקים חשש זה. עוד נקבע כי אין בעובדה שבית משפט השלום הסתמך על החלטה אחרת שאיפשרה לעד להעיד בהיוועדות חזותית ללא דיון מעמיק כדי לפגום בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין זה. לבסוף ציין בית המשפט כי היה נוכח לאחרונה בהיוועדות חזותית והתרשם כי "העד מופיע בתקריב, וניתן לראות כל שינוי בפניו או בתגובתו עת הוא נחקר, דבר המסיר את החשש שמא הצופה בו (השופט ובעלי הדין) לא יוכלו לגלות את 'אותות האמת', בחקירתו הנגדית".

4.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי ההחלטה לאפשר את חקירת העד בהיוועדות חזותית ניתנה בלא תשתית עובדתית מתאימה; בלא לקיים בירור כנדרש בפסיקה; ופוגעת בזכותה להליך הוגן ולהזדמנות נאותה להפריך את עדויות ההגנה. עוד נטען כי החלטתו של בית משפט השלום, הנסמכת על החלטה שניתנה בהליך אחר, עשויה לשמש תקדים למקרים אחרים שבהם יבקש העד דנן להעיד בהיוועדות חזותית, ולכן יש לה השפעה וחשיבות החורגים מעניינו של ההליך. לבסוף נטען כי קביעת בית המשפט שלפיה קיים סכסוך תלוי ועומד בדבר עצם מעמדו של העד והאם מינוי פטריארך אחר תחתיו נעשה כדין, אין לה על מה שתסמוך, היא מנוגדת לקביעותיו של בית משפט זה בהליכים אחרים, ועלולה להסב לה נזק.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל דעה שדינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הדבר נכון במיוחד כשמדובר בהחלטות ביניים הנוגעות לאופן ניהול הדיון בידי הערכאה הראשונה, אשר נהנית משיקול דעת רחב בעניינים מעין אלה (רע"א 4479/11 סבן נ' ניזרי (לא פורסם, 14.8.2011)). לא שוכנעתי שנסיבות המקרה דנן עונות לאמות המידה הללו ומצדיקות בחינה ערעורית נוספת, שנייה במספר. קל וחומר מקום שעומדת למבקשת זכותה להשיג על ההחלטה במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי לכשיינתן (רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר , פ"ד נח(1) 854 (2003)). יש לציין כי אמירת בית המשפט המחוזי בדבר הסכסוך שמתנהל בין העד לבין המבקשת התייחסה לעצם קיומו של סכסוך כזה, ולא היה בה כדי להביע עמדה כלשהי בדבר סיכויי טענותיו של העד. ממילא אין בדבריו של בית המשפט המחוזי כדי לשנות מקביעותיהן של הערכאות המוסמכות שדנו בסכסוך בין העד למבקשת.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.