רע"א 6616/15 שני שנהב חברה לשירותים בע"מ נ. יקבי בנימינה אליעז 18-18 בע"מ

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 4.8.2015 (רע"א 1599-06-15, השופטת ע' צ'רניאק ). בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור של המשיבים וביטל את החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 18.5.2015 בעניין גילוי מסמכים ספציפי על-ידי המשיבים (ת"א 54205-07-12, השופט ע' מאור ).

רקע והליכים קודמים

2.

בין המבקשת לבין המשיבים מתנהלים הליכים שמקורם בהסכם הפצה שנכרת בין המבקשת לבין המשיבה 1. על רקע הליכים אלו, ולאחר התדיינויות רבות בדבר גילוי מסמכים על-ידי הצדדים, ביום 18.5.2015 קבע בית משפט השלום כי על המשיבים לגלות למבקשת חלק מהמסמכים שהתבקשו על-ידה (להלן: המסמכים ), לאחר שדחה את טענותיהם באשר לחוסר הרלוונטיות שלהם להתדיינות ולחיסיון שחל עליהם.

3.

המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי,

ובמסגרת זו ביקשו גם לעכב את ביצועה. ביום 1.6.2015 בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, אך בהמשך (בפסק הדין שעליו נסבה הבקשה דנן) העניק למשיבים רשות ערעור ואף קיבל את ערעורם, לאחר שקבע כי החלטתו של בית משפט השלום עלולה לגרום למשיבים נזק בלתי הפיך. לגופו של עניין נקבע, בין היתר, כי הנמקתו של בית משפט השלום אינה יכולה להצדיק גילוי מסמכים רחב כמו זה שעליו הורה, וכי התוצאה היא העדר איזון ראוי בין האינטרסים השונים של הצדדים.

4.

להשלמת התמונה, יצוין כי עוד קודם למתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי המבקשת הגישה בקשה למחיקת כתבי הטענות של המשיבים. לטענתה, הואיל והבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה המשיבים היו צריכים לגלות את המסמכים, ומשלא עשו זאת יש להורות על מחיקה כאמור. ביום 13.7.2015 בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי יש להמתין להכרעת בית המשפט המחוזי בבקשת רשות הערעור.

בקשת רשות הערעור

5.

הבקשה שבפני מלאה טענות כרימון כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בתמצית, ייאמר כי לטענת המבקשת לא היה מקום להעניק למשיבים רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מאחר שבקשתם לא עמדה באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור על החלטה בדבר גילוי מסמכים. המבקשת סבורה אפוא כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהתערב בסדרי הדין שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית. בנוסף, לטענת המבקשת, קבלתה של בקשת רשות הערעור גרמה לה עיוות דין חמור, בין היתר משום שהיא פגעה בזכותה לגילוי מסמכים וכפועל יוצא מכך גם ביכולתה לנהל את ההליך, מה גם שהמבקשת עצמה גילתה מסמכים שהתבקשו על-ידי המשיבים.

6.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות שונות, וכי פסיקתו מנוגדת להלכות בדבר גילוי מסמכים באופן המעורר שאלה עקרונית החורגת מהמחלוקת בין הצדדים. כן טוענת המבקשת כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי סותר את פסק הדין שניתן על-ידו ביום 28.4.2015 בבקשת רשות ערעור קודמת שהגישו המשיבים בעניין גילוי המסמכים (רע"א 46982-12-14, השופטת ע' צ'רניאק ). לבסוף טוענת המבקשת כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא היה מנומק דיו.

דיון והכרעה

7.

לאחר שבחנתי את טענות המבקשת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

8.

כידוע, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הדברים הם קל וחומר כאשר מדובר בבקשת רשות לערער על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית (רע"א 4479/11 סבן נ' ניזרי , פסקה 6 (14.8.2011)). אמות מידה מחמירות אלה לא מתקיימות בענייננו. טענותיה של המבקשת נטועות בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ואינן מעלות שאלה כללית כל עיקר. אף לא התרשמתי שנגרם למבקשת עיוות דין חמור. עניינה נדון בשתי ערכאות, ואין בעובדה שבית המשפט המחוזי שינה מהחלטתו של בית משפט השלום כדי לגרום לה עיוות דין. על כך יש להוסיף – מבלי להביע דעה לגופם של דברים – כי גם אם נפלו טעויות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הרי שאין בכך כדי להצדיק דיון נוסף, שלישי במספר, בשאלה הדיונית של גילוי המסמכים (ראו למשל: רע"א 3799/15 ויינשטיין נ' מנדרין מוריה בע"מ , פסקה 8 (19.11.2015)).

9.

לפני סיום, מצאתי לנכון להתייחס גם להיקף הבקשה שבפני. הגם שהחלטתו של בית משפט השלום מחזיקה 6 עמודים ופסק הדין מושא הבקשה מחזיק שני עמודים בלבד, הבקשה עצמה מתפרשת על פני 27 עמודים וכוללת 17 נספחים. בנסיבות אלו ברי כי היקף הבקשה אינו סביר, ועל הקושי הטמון בכך כבר עמדתי לא פעם (ראו: רע"א 2924/15 אורטופלוס בע"מ נ' משרד הביטחון – מדינת ישראל , פסקה 7 (25.5.2015); בע"ם 329/15 פלוני נ' פלוני , פסקה 31 (25.2.2015)). בנסיבות אלה, החלטתי שלא להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה במקרה זה היא במידה רבה לפנים משורת הדין.

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.