רע"א 239/04 הודיה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ. ארגון מוש

בפניי הודעה ובקשה מטעם מפרק המשיבה.

ההודעה והבקשה נוגעים למועד הגשת ההליך. ההליך שבכותרת הוגש ביום 8.1.04. עולה ממנו, כי מתבקשת בו רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שלא הומצא כדין למבקשת עד ליום הגשת ההליך. בבקשה נטען, כי פסק הדין התקבל בידי המבקשת ביום 15.9.03.

מתגובת המבקשת להודעה ולבקשה עולה, כי פסק הדין לא הגיע לידי באי כוחה משך חודשים ארוכים, וכי בעקבות בדיקה של באי כוח המבקשת, הוזמן

התיק

מארכיב בית המשפט, ופסק הדין צולם. לתגובה צורפה הודעת עיון בתיק, המלמדת על כך שנעשה עיון בתיק על ידי בא כוח המבקשת ביום 17.9.03.

המשיב הגיב לתגובה, וטען כי עוד ביום 5.1.03 הומצא פסק הדין לעו"ד אדם אופנהיים, אשר על פי הטענה הינו בא כוח המבקשת. ברם, אף כי עולה מן התיק כי בהליכים שונים אמנם ייצג עו"ד אופנהיים את המבקשת, הרי שהבקשה לביטול פסק משקם, אשר היא נשוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוגשה ביום 1.9.02 על ידי משרד עו"ד היכל. ממילא, היה מקום להמציא את פסק הדין בבקשה לעו"ד היכל, ולא לעו"ד אופנהיים. אין בידי לקבוע מה היתה הסיבה לתקלה שאירעה, ככל הנראה, לעניין זה, ואין לכך גם חשיבות של ממש לצורך העניין שבפניי. אכן, ההמצאה לעו"ד אופנהיים, אשר לא ייצג את המבקשת בהליך הרלוונטי, אינה המצאה כדין למבקשת. אין גם כל טענה, כי ההליך הומצא כדין לידי עו"ד היכל, הוא בא כוחה של המבקשת בהליכים הרלוונטיים. אף אין ביד המשיב לסתור את הנטען על ידי המבקשת בדבר המועד בו הגיע פסק הדין לידי עו"ד היכל לראשונה, או בדבר הנסיבות הנוגעות לעניין. במצב זה, לא נסתרה טענת המבקשת כי פסק הדין לא הומצא לה כדין, ומכל מקום בעת הגשת ההליך לא חלף המועד הקבוע בדין לשם כך, בהינתן המועד בו הגיע פסק הדין לידי עו"ד היכל ונוכח העיצומים בבתי המשפט בחודשים ספטמבר 2003 – ינואר 2004, עליהם הודיע מנהל בתי המשפט.

התוצאה היא, כי אין מקום למחיקת ההליך המבוקשת, ואין יסוד לקבוע כי ההליך הוגש באיחור. המשיב ישא בהוצאות המבקשת בהליך שבפניי בסך של 1,500 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ והפרשי רבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.