רע"א 250/11 אהרון יהב נ. מנחם לזרוביץ'

1.

המבקש השכיר למשיבים דירה ביישוב שוהם בין השנים 2007-1999. המשיבים מסרו למבקש שיק ביטחון על סך 20,000 ש"ח. בחודש פברואר 2007, ניסה המבקש להפקיד את השיק, אך זה הוחזר על-ידי הבנק מבלי שנפרע. על רקע זה, הגישו המשיבים תביעה נגד המבקש, בטענה שבהפקדת שיק הביטחון – מבלי שהופר ההסכם מצידם ובהיעדר התראה כתובה – הפר המבקש את הסכם השכירות, ועל-כן, עליו לפצות את המשיבים בפיצוי המוסכם בסך 5,000 דולרים. בהקשר זה, הפנו המשיבים לפסק-דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ז' ימיני ) מיום 1.6.2009 שבמסגרתו נקבע כי המשיבים לא הפרו את הסכם השכירות בין הצדדים.

2.

בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה (כב' השופטת ש' קיסר ) קיבל את תביעת המשיבים וחייב את המבקש בתשלום הפיצוי המוסכם בסך 25,223 ש"ח. נקבע כי המבקש הפקיד את השיק לפירעון מבלי שהמשיבים הפרו את ההסכם ומבלי שניתנה להם התראה בכתב כנדרש לפי ההסכם. בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' יעקב ) דחה בקשת רשות ערעור על פסק הדין, לאחר שנקבע כי לא נמצאה בו טעות משפטית המצדיקה התערבות. בית המשפט העיר כי במסגרת ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים, טען המבקש כי זכותו על-פי ההסכם לדרוש את הפיצוי המוסכם בגין כל הפרה של ההסכם, ולכן אין הוא יכול להישמע בטענה שלפיה הצד שכנגד אינו זכאי לאותו סעד. מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי נגרם לו עיוות דין, שכן הוא חויב בתשלום הפיצוי המוסכם בגין הפקדת שיק הביטחון, בעוד שהמשיבים הם אלה שביטלו את השיק בניגוד להוראות ההסכם.

3.

דין הבקשה להידחות. לאחר שבחנתי את הבקשה על צרופותיה, לא מצאתי כי יש הצדקה ליתן רשות ערעור במקרה דנן, שכן לא עולה ממנה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הדברים אמורים ביתר שאת, שעה שמדובר בבקשת רשות ערעור במסגרת הליך של תביעות קטנות. בקשה מעין זו תיבחן ביתר קפדנות, והרשות תינתן "אך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר" (רע"א 406/11 רשות שדות התעופה נ' ציון (לא פורסם, 2.2.11)).

למבקש ניתן יומו בפני בית המשפט, וטענותיו נשמעו ונדחו – הן על-ידי הערכאה הדיונית, הן על-ידי ערכאת הערעור. בנסיבות אלה ונוכח האמור, יש לשים סוף פסוק להתדיינות, ואין להידרש למחלוקת בין הצדדים ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית איפוא, משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.