רע"א 2536/19 ציון יקר נ. המנהל המיוחד עו"ד יואב שרון

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ח' ברנר ) בפש"ר 8357-10-18 מיום 24.2.2019, בגדרה ניתן צו כינוס לנכסי המבקש. בצד בקשה זו, הוגשה ביום 30.4.2019 בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 20.12.2017

הוגשה נגד המבקש התראת פשיטת רגל, וזאת בגין חוב חלוט בסך של 112,864 ש"ח (להלן: החוב ) כלפי בנק הפועלים, הוא המשיב 3 (להלן: הנושה ). לבקשת המבקש ניתנו לו מספר ארכות לשם הגשת התנגדותו להתראה, ואולם, משזו בוששה לבוא והמבקש לא הגיש כל התנגדות להתראת פשיטת רגל הגיש הנושה ביום 4.10.2018

בקשה לבית המשפט המחוזי למתן צו כינוס נגד המבקש והכרזתו פושט רגל – בקשה שנקבעה לדיון במעמד הצדדים. בהמשך לכך, הגיש המבקש בקשה לביטול הדיון, בגדרה טען כי לנוכח מצבו הרפואי נבצר ממנו להגיש את ההתנגדות וכן כי יש לאפשר לו ייצוגו על ידי עורך דין. עוד טען המבקש כי הוא מצוי בהליכי משא ומתן עם הנושה לשם הסדרת החוב.

3.

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.1.2019 צוין כי מצבו הרפואי של המבקש

אינו מצדיק את הימנעותו מהגשת התנגדות במועד כמו גם את הימנעותו משכירת שירותיו של עורך דין שייצגו. על כן, ולנוכח טענת הנושה כי המשא ומתן להסדרת החוב הגיע לכדי מיצוי, ציין בית המשפט המחוזי כי לא עומדת למבקש הגנה מפני צו הכינוס וכי מעיקר הדין ניתן להורות על מתן צו כאמור שייכנס לתוקפו החל ממועד מתן ההחלטה. עם זאת, ובבחינת לפנים משורת הדין, הורה בית המשפט המחוזי על כך שמועד כניסתו של צו הכינוס לתוקף יעוכב ב-45 ימים, וזאת על-מנת לתת למבקש הזדמנות נוספת למצות את המשא ומתן להסדרת החוב.

4.

בעקבות כך, הגיש המבקש בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את החלטתו האמורה, וזאת לנוכח טענתו כי לא הומצאה לו כדין החלטת בית המשפט ביחס למועד שנקבע להגשת ההתנגדות. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.2.2019, בגדרה צוין כי הבקשה אינה מתיישבת עם הטענות אשר המבקש העלה קודם לכן וכי הבקשה הינה ניסיון נוסף של המבקש לדחות את ההכרעה בעניינו.

5.

בהמשך לכך, משהגיע המשא ומתן שבין המבקש לנושה למבוי סתום והמבקש לא הגיש התנגדות להתראת פשיטת רגל, הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 24.2.2019 כי צו הכינוס נגד המבקש יכנס לתוקפו לאלתר.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה דנן

6.

המבקש טוען בבקשה, בעיקרו של דבר, כי מטעמי הגינות וצדק יש ליתן לו רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר ניתנה מבלי שהתאפשר לו לממש את זכותו להגשת התנגדות להתראת פשיטת הרגל נגדו. לכך, מצטרפים לטענתו פגמים פרוצדורליים אשר נפלו בהליך, ובפרט היעדר המצאה כדין של החלטת בית המשפט ביחס למועד שנקבע להגשת ההתנגדות, וכן היותו לא מיוצג במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי. עוד טוען המבקש, לגופם של דברים, כי בהכשילו את ניהול המשא ומתן להסדר חוב, נהג הנושה בחוסר תום לב באופן המקים טעמים מיוחדים שלפיהם אין לאפשר לו לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד המבקש.

דיון והכרעה

7.

דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי לקבל תשובה.

כפי שפסק בית משפט זה לא אחת, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בהחלטות ביניים בהליכי חדלות פירעון, אלא במקרים החורגים מן האיזון הסביר שבין צרכי החייב ובין אינטרס הנושים (ראו למשל: רע"א 8160/10 בן-דב נ' עו"ד שרון , פסקה 3 (14.12.2010)). לא שוכנעתי כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, לא כל שכן כאשר נראה כי בית המשפט המחוזי הלך כברת דרך ארוכה לקראת המבקש, אף לפנים משורת הדין. כך, ניתנו למבקש הזדמנויות חוזרות ונשנות, הן לשם הגשת התנגדותו והן לשם ניהול משא ומתן עם הנושה להסדרת החוב. יש אפוא להצר על כך שהמבקש לא השכיל לנצל הזדמנויות אלה. עוד אציין כי טענת המבקש לפיה נפל פגם פרוצדורלי בכך שהחלטת בית המשפט ביחס למועד הגשת ההתנגדות לא הומצאה כדין לידיו – תמוהה היא, שכן ההחלטה מיום 6.1.2019 ניתנה במעמד הצדדים וטענה זו לא הועלתה במהלך הדיון או במסגרת נימוקי המבקש בבקשתו לביטול הדיון האמור.

8.

למעלה מן הצורך, אציין כי אף לגופם של דברים, משלא הוגשה בסופו של דבר התנגדותו של המבקש להתראת פשיטת רגל, לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי על מתן צו כינוס נגד המבקש.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב הביצוע.