רע"א 2577/17 רע"א 2577/17

לפנַי בקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיקים מאוחדים ת"א 23389-09-13, ת"א 21374-08-13 ו-ת"א 8885-09-13 שנתן סגן הנשיא השופט י' כהן ביום 27.2.2017.

1.

מדובר בסכסוך הנוגע למקרקעין בגוש 19266 חלקה 13 המצויים בסכנין (להלן: המקרקעין ). המקרקעין (כמו גם חלקות נוספות) היו שייכים למנוח עלי טאהא אבו ריא ז"ל (להלן: המוריש ) . המבקשים טוענים כי המקרקעין שייכים להם, בהיותם יורשים של אחד מבניו של המוריש (מוטלק אבו ריא ז"ל), שקיבל את המקרקעין

האמורים במסגרת חלוקת הקרקעות בין בניו של המוריש (בעוד שאשתו ובתו של המוריש (נג'מה וזהרה, בהתאמה) ויתרו, לפי הטענה, על חלקן). כפי הנראה, בשלב כלשהו נערכה עסקה למכירת המקרקעין למשיב 5, אשר טוען כי רכש את החלקה מזהרה, המשיבה 1. המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בתביעה לסעד שיצהיר כי הם הבעלים של המקרקעין ולהסדרת רישום הזכויות בהתאם לחלוקה הנטענת בין בניו של המוריש.

2.

בין הצדדים התנהלו הליכים מקדמיים לרבות תצהירי גילוי מסמכים. כמו כן הוגשו תצהירי עדות ראשית. בתצהירו של המבקש 3 צוין כי קיימת הקלטה של שיחה בינו ובין המשיב 4, נימר אבו ריא (להלן: נימר ) ובתצהירה של עדת התביעה הגב' פתחייה ריא צוין כי קיימת הקלטה של שיחה בינה ובין המשיבה 1 (ביחד יכונו: ההקלטות ). לתצהירים האמורים צורפו תמלולים של ההקלטות, אך לא צורפו ההקלטות עצמן. יצוין כי המשיב 4, נימר אבו ריא, העיד עוד בשנת 2015 בעדות מוקדמת, נוכח מצב רפואי קשה. בעדותו המוקדמת לא נחקר נימר אודות הקלטת השיחה עמו. בהתאם להודעה שהגיש ב"כ המשיב 3 לבית משפט זה, נפטר המשיב 4 ביום 2.3.2017.

3.

בהחלטה מיום 22.1.2017, שניתנה במהלך דיון הוכחות, קבע בית המשפט המחוזי, בעקבות התנגדותה של באת כוח המשיבים 4-3 להגשתם, כי "תמלילי ההקלטות לא ישמשו כראיה אלא אם כן יוכחו על פי כל הכללים לכך בדיני הראיות".

4.

מספר ימים לפני ישיבת ההוכחות נוספת, שהייתה קבועה ליום 27.2.2017, הגישו המבקשים בקשה להגשת תצהירי עדות משלימים, שיצורפו אליהם סלילי ההקלטות. במועד הדיון נשמעו טיעוני הצדדים ביחס לבקשה. באת כוח המשיבים 4-3 התנגדה בתוקף להגשת ההקלטות מן הטעמים הבאים: נוכח מועד הגשתן (זמן קצר לפני הדיון, כשמדובר בישיבת הוכחות שלישית); נוכח העובדה שבית המשפט כבר פסל את התמליל מלשמש ראיה בתיק; ומאחר שמדובר בראיה שלא גולתה בגילוי המסמכים. עוד הוסיפה, כי מדובר בפגיעה מהותית, שכן נוכח מצבו הרפואי של נימר, אין למשיבים הזדמנות לבדוק את אמינות ההקלטה. בא כוח המשיבים 2-1 ציין כי נוכח לוחות הזמנים לא התאפשר לו לעבור על ההקלטה אולם "אם לא נצטרך היום לחקור לגבי הקלטות אין לי בעיה". בא כוח המשיב 5 התנגד לבקשה בציינו שאין מדובר בראיה שנולדה בשלב מאוחר אשר מצדיק את צירופה כעת. עוד עמד על עיתוי הגשת הבקשה, לאחר שהחלה פרשת התביעה ותצהירי הנתבעים כבר הוגשו, דבר המקנה למבקשים (התובעים) יתרון דיוני.

5.

במועד הדיון דחה בית המשפט את הבקשה להגיש את ההקלטות, וציין כי נימוקי ההחלטה יישלחו בנפרד. באותו יום ניתנו נימוקיו של בית המשפט, במסגרתם ציין כי הבקשה נועדה להתגבר על ההחלטה מיום 12.1.2017, הנזכרת לעיל. עוד צוין בהחלטה, כי ההקלטות לא נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים של המבקשים, דבר המטיל צל על התנהגות המבקשים. כמו כן, עמד בית המשפט על כך שישנו פגם מהותי בהגשת הקלטות בשלב זה, נוכח העובדה שעדותו המוקדמת של נימר נשמעה כבר שנתיים קודם לכן, ונוכח מצבו הבריאותי שלא יאפשר לנתבעים לחקור את נימר לגבי ההקלטות, דבר שיגרום להם עיוות דין אם ההקלטות תתקבלנה.

6.

בבקשה שלפני טוענים המבקשים כי קיימת הצדקה ליתן רשות ערעור במקרה דנן, שאם לא כן, הדבר עלול להביא לניהול שגוי של ההליך ולניהול הליכים מיותרים. המבקשים מדגישים כי לשיטתם מדובר בראיה בעלת אופי טכני בלבד, שעה שתמלילי ההקלטות כבר צורפו לתצהירי העדים, מבלי שמי מהמשיבים דרש לקבל את ההקלטות, ומכאן שלא מדובר בראיה "מפתיעה" עבור הצד שכנגד. לטענת המבקשים, במקרה כזה על הפרוצדורה לסגת מפני המהות. אשר לשלב שבו נדונה הבקשה; לשיטת המבקשים מדובר בשלב מוקדם יחסית, שכן המצהירים שביצעו את ההקלטות טרם נחקרו; המשיבים 2-1 טרם הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם; והיו אמורות להתקיים מספר ישיבות הוכחות נוספות.

7.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובה. הבאת ראיות והגשת תצהירים הם עניינים מובהקים שבסדרי דין, שלערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בהם. ככלל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות מסוג זה, למעט במצבים חריגים בהם החלטתה של הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד מן הצדדים (רע"א 325/11 ה.ד. יזום וניהול פרויקטים בע"מ נ' דנקר השקעות בע"מ , פסקה 3

(21.9.2011); רע"א 9156/12 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת תדלוק ושרותים צבר בע"מ , פסקה 7 (1.1.2013), והאסמכתאות המובאות שם). לא מצאתי כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מנוגדת לדין או כי נגרם עיוות דין למבקשים. נהפוך הוא, כפי שציין בית המשפט המחוזי, דווקא היעתרות לבקשה תוביל לפגיעה – דיונית ומהותית - בזכויותיהם של המשיבים, אשר ייאלצו להתמודד עם ההקלטות לאחר שתצהירי העדות הראשית מטעמם הוגשו וחלק מהעדים נחקרו, לרבות העד נימר, אשר מוקלט באחת מהשיחות ובינתיים הלך לבית עולמו.

8.

נוכח האמור, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.