רע"א 325/11 ה.ד יזום וניהול פרויקטים בע"מ נ. דנקר השקעות בע"מ

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות שיצאו מלפני בית המשפט המחוזי (השופט א' אורנשטיין ). בהחלטה הראשונה נדחתה בקשת המבקשים לאפשר להם להגיש תצהיר משלים ותיק מוצגים, ובהחלטה השניה נדחתה בקשתם "להשלמת החלטה".

2.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להגשת תצהיר משלים משום שיש בו כדי להחזיר לתיק, "בדלת אחורית", עניינים שהוחלט על הוצאתם בהחלטה קודמת, מיום 19.9.2010. נקבע, כי אם חפצו בכך המבקשים, היה עליהם לבקש לערער על ההחלטה מיום 19.9.2010.

הבקשה להגשת תיק מוצגים נדחתה משום שהוגשה בחלוף למעלה משנה מהמועד שנקבע להגשת תיק מוצגים בהחלטה מיום 11.9.2008. טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא, כי אין מדובר במסמכים שהם נספחים לתצהיר עדות ראשית מטעם המבקשים, אלא במסמכים שאינם מהווים חלק מהראיות שהוגשו בתיק. נקבע, כי לא ניתן להגיש מסמכים כראיות בתיק אלא בכפוף לדיני הראיות, קרי כנספחים לתצהיר, מסמכים הרלוונטיים למחלוקת, שהוגשו באמצעות עורכם או מי שקיבלם. בעל דין אינו רשאי לצרף מסמכים שאינם עונים על האמור. בית המשפט הוסיף, כי לא יעלה על הדעת שצד יהא רשאי להגיש מסמכים ללא זיקה לתצהירים, קרי, ללא הפניה מגוף התצהיר אל המסמך הרלוונטי. בית המשפט קבע עוד, כי גם את אותם מסמכים שמבוקש להגיש לעדים שיעידו, כטענת בא כוח המבקשים, לא ניתן להגיש מראש כמכלול, אלא יש להגיש כל מסמך לעד הרלוונטי, תוך זכות הצד שכנגד להתנגד, בהתאם להוראת כל דין.

3.

לאחר שעיינתי בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב להחליט כיצד לברר את המחלוקת שבפניה, מבחינת סדרי הדיון ומהלך שמיעת הראיות. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים, אשר המקרה שבפניי אינו בא בגדרם (רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' ד"ר יצחק חיוטין (לא פורסם, 6.4.2009). די בטעם זה כדי לדחות הבקשה.

4.

למעלה מן הדרוש אתייחס בקצרה לגוף העניין. המבקשים טוענים, כי לא שמו לב להוראת בית המשפט להגיש תיק מוצגים, במסגרת החלטתו מיום 11.9.2008. עוד הם טוענים, כי בהחלטה זו לא קבע בית המשפט כי המוצגים יהוו נספחים לתצהירים, והם ראו את הדרישה להגשת תיק מוצגים כדרישה נפרדת. המבקשים מוסיפים, כי מהחלטותיו של בית המשפט המחוזי עולה, כי תיק המוצגים לא התקבל רק בגלל עיתוי הגשתו.

אין בטענות המבקשים כדי לשנות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי; ראשית, תיק המוצגים אכן הוגש באיחור משמעותי, כשנה לאחר חלוף המועד שנקבע לכך, ובצדק הביא זאת בית המשפט בחשבון. אך בניגוד לטענת המבקשים, האיחור לא עמד לבדו בבסיס דחיית הבקשה. נימוק נוסף ומרכזי לדחייתה היה, כי המוצגים שהגשתם התבקשה נעדרו זיקה לתצהירי העדות הראשית, כלומר, לא הייתה הפניה מהתצהיר אל המסמך הרלוונטי. עוד ציין בית המשפט כי הצדדים הגישו לפני חודשים רבים את תצהיר העדות הראשית בצירוף הנספחים הדרושים, ובקשתם הנוכחית מהווה ניסיון פסול להגיש מסמכים שהיה עליהם להגיש זה מכבר. המבקשים אינם מתמודדים עם נימוקים אלה בבקשתם. הצעתם המאוחרת, להפנות המסמכים לטענות בתצהיר, אין בה כדי להוות מענה לנימוקי החלטתו של בית המשפט המחוזי והם עומדים בתוקפם.

אשר לחששם של המבקשים, כי לא יוכלו להציג לעדים מסמכים שערכו או קיבלו, כי לא התקבלו כמוצגים: אין צריך לומר, כי המבקשים יוכלו להגיש מסמכים ספציפיים לעדים הרלוונטיים, תוך שמירת זכותו של הצד שכנגד להתנגד לכך, בהתאם להוראות הדין. בית המשפט המחוזי אף הזכיר זאת בהחלטתו.

5.

לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבים אין צו להוצאות.