פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9156/12
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
פז חברת נפט בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. תחנת תדלוק ושרותים צבר בע"מ
2. יהודה פיחוטקה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 10329-02-11 מיום 8.11.2012
שניתנה על-ידי כבוד השופט י' אטדגי
בשם המבקשת:
עו"ד לביא קמחי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' אדטגי) בת"א 10329-02-11 מיום 8.11.2012, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להתיר לה להגיש תצהיר משלים ולהעיד עד נוסף מטעמה.
רקע
2.
המבקשת היא בעלת הזכויות במקרקעין ובתחנת תדלוק (להלן: התחנה ) שהופעלה על-ידי שותפות המורכבת מהמשיב 1 (להלן:
צבר ) ומחברה נוספת (להלן: השותפות ). המשיב 2 (להלן: פיחוטקה ) הוא בעל השליטה בצבר. המבקשת תבעה את השותפות בתביעת פינוי מהתחנה, ותביעתה התקבלה. לאחר מכן, תבעה המבקשת את השותפות לתשלום פיצויים בשל הנזקים שנגרמו לה עקב אי-פינוי התחנה במועד; תביעתה התקבלה. בתביעה נושא הבקשה תבעה המבקשת את פיחוטקה לשלם את החוב שנפסק בפסק הדין הכספי, בשל התחייבות וערבות שנתן בעבר לתשלום חובותיה של צבר כלפיה. הגנתו העיקרית של פיחוטקה היא שערבותו פקעה, וכי ערבותו ניתנה לחובות בגין אספקת דלק בלבד.
3.
על-פי הסכמה דיונית שבין הצדדים פתח פיחוטקה בהבאת ראיותיו. פיחוטקה הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, והמבקשת הגישה תצהיר מטעמה של מנהל התחנה, עופר בן-צור. בדיון שהתקיים ביום 6.9.2012 העידו הצדדים על-פי אותו סדר, ובתום הדיון הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב.
4.
ביום 15.10.2012 הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המחוזי ל"הגשת תצהיר עדות ראשית משלים" מטעם אהרון פרידמן, מי ששימש כמנהל התחנה במועדים הרלבנטיים. לדבריה, הצורך בהגשת תצהיר זה נולד לאחר חקירתו הנגדית של בן-צור, אשר אישר בחקירתו כי לא שימש כמנהל התחנה במועדים שבהם נכרתו ההסכמים הרלבנטיים לתובענה. פיחוטקה התנגד לבקשה וטען כי לא ניתן להגיש תצהיר "משלים" לאחר תום שלב ההוכחות.
החלטת בית המשפט המחוזי
5.
בית המשפט המחוזי קבע כי אין הצדקה להיענות לבקשת המבקשת, וזאת מכמה טעמים. ראשית, ראיה מפריכה ניתן להגיש בעקבות הראיות האחרונות שהובאו בסדר הבאת הראיות. בעניין דנן, המבקשת העידה אחרונה, ולכן פיחוטקה הוא הזכאי לבקש להפריך את ראיותיה. שנית, נקבע כי לא התקיימה בעניין זה אף קטגוריה שעל פיה ניתן להביא ראיה מפריכה. בית המשפט עמד על כך ששמו של פרידמן לא הוזכר במסגרת ראיותיו של פיחוטקה, אלא דווקא במסגרת חקירתו הנגדית של בן-צור שהעיד מטעם המבקשת. המבקשת לא הייתה אמורה אפוא להיות "מופתעת" מהזכרת שמו. בית המשפט ציין כי קו הגנתו של פיחוטקה הוא כי הערבות פקעה במסגרת הסכמים מאוחרים שנעשו וכי היא ניתנה למטרה אחרת. כדי להפריך או לסתור טענה זו, היה על המבקשת לאתר את האדם שהיה מעורב באותם הסכמים, ודבר זה יכלה לעשות בנקל. בנסיבות אלה נקבע כי אין לקבל את הטענה שעל קיומו של העד פרידמן נודע למבקשת רק לאחר חקירת בן-צור. בית המשפט המחוזי עמד על ההלכה לפיה לא יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות, אם יכול היה בעל הדין להביאן בשלב קודם. כיוצא בזה, לא נטען כלל ולא נתבקש לערער את מהימנות העד. טעם נוסף לדחיית הבקשה היה מועד הגשתה המאוחר, כחמישה שבועות לאחר הדיון שבו הוזכר שמו של פרידמן. לאור האמור, דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת.
נימוקי הבקשה
6.
לטענת המבקשת, שגת בית המשפט כשדחה את בקשתה שכן עדותו של פרידמן דרושה לשם בירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין. עוד טוענת המבקשת כי ניתן להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף אם נסתיים שלב שמיעת הראיות, ואפילו אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין, וזאת במצבים שבהם דרושה הראייה לבירור האמת. לטענת המבקשת, כלל לא מדובר בבקשה לצירוף ראיה מפריכה, אלא בבקשה להגשת ראיה נוספת שמהווה המשך ישיר לראיות שהוצגו על ידה. עוד טוענת המבקשת כי אף אם מדובר בראיה מפריכה, שגה בית המשפט כשקבע כי לא נתקיימו הקטגוריות על-פיהן ניתן להתיר הבאת ראיה מפריכה. כמו כן טוענת המבקשת כי בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי היא לא השתהתה בהגשת הבקשה, וכי פיחוטקה כלל לא טען לשיהוי או איחור בתשובתו לבקשה.
דיון והכרעה
7.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטת בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובת המשיבים. זימון עדים והיתר להבאת ראיות נוספות הם עניינים מובהקים שבסדרי דין, שלערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בהם. ככלל, ערכאת הערעור תקפוץ ידה מלהתערב בהחלטות בסוגיות אלו, למעט במצבים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד מן הצדדים (ראו למשל: רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (לא פורסם, 6.4.2009); רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' דורי (ראודור) נחום
(לא פורסם, 10.6.2009); רע"א 3115/10 לב נ' תכשיטי ר.א.ן גוב בע"מ (לא פורסם, 23.6.2010)). לא מצאתי כי העניין שלפנינו נמנה עם אותם חריגים.
8.
אף לגוף הדברים, נראה כי אין יסוד לטענות המבקשת. הראיות שהמבקשת מעוניינת להביאן עתה, היו ידועות למבקשת והיא הייתה יכולה לפעול להבאתן כחלק מפרשת התביעה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, ולא מצאתי בבקשתה נימוק ראוי אשר יצדיק את הבאתן המאוחרת. כמו כן, משמצא בית המשפט המחוזי כי לא מתקיימים בעניין דנן החריגים לכלל הבאת הראיות ב"חבילה אחת", הרי שמוצדקת הייתה קביעתו כי אין להיעתר לבקשת המבקשת להבאת ראיות נוספות.
9.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בטבת התשע"ג (1.1.2013).
ש ו פ ט