רע"א 4579/15 ניסים כהן נ. אורון טטיאנה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' פוקס ) מיום 1.6.2015, בה נדחתה בקשת המבקשים לצרף חוות דעת מומחה

שהוגשה בהליך אחר, וכן את פרוטוקול הדיון באותו הליך בו נחקר המומחה, וזאת לאחר שהסתיים שלב שמיעת הראיות.

רקע והחלטתו של בית המשפט המחוזי

1.

המבקשים הם המשיבים להמרצת הפתיחה שהגישה המשיבה נגדם לבית המשפט המחוזי. על-פי המרצת הפתיחה (צורפה כנספח ג' לבקשה), המבקש 1 פנה אל המשיבה להקים עמו במשותף חברה שתעסוק במכירת תוספי תזונה. לטענת המשיבה, בחודש מאי שנת 2010 היא הגיעה למשרד בא כוח המבקש 1 לחתום על מסמכים להקמת החברה, אך לאחר מעשה נודע לה כי בפועל חתמה על מסמכים לפיו יועברו לידיה מניות בחברה קיימת ששמה פודרוניקס בע"מ (להלן: פודרוניקס ), כך שהיא הפכה לבעלת המניות היחידה. כן הוסיפה המשיבה וטענה כי בהמשך נקט המבקש 1 פעולות מרמה כלפיה, בין היתר כאשר בחודש יולי 2012 העביר את מניותיה בפודרוניקס אליו ללא הסכמתה או ידיעתה. לפיכך בחודש אוגוסט 2012 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי המרצת פתיחה למתן פסק דין שיצהיר כי העברת מניותיה בפודרוניקס אל המבקש 1 בטלה. המבקשים מצדם טענו (כפי שעולה מתצהיר תשובת המבקש 1 להמרצת הפתיחה שצורף כנספח ד' לבקשה) כי העברת זכויות המבקש 2 אל המשיבה בפודרוניקס נעשתה בהסכמתה. כן טענו המבקשים כי המבקש 1 והמשיבה הסכימו שהם יהיו שותפים שווים בפודרוניקס וכי המשיבה תחזיק ב-50% ממניות פודרוניקס עבור המבקש 1 בנאמנות. לתמיכה בטענה זו הפנו המבקשים בין היתר להסכם נטען שנערך בין המבקש 1 למשיבה ביום 13.6.2011 (להלן: ההסכם ).

2.

נוסף על המרצת הפתיחה מנהלים המבקש והמשיבה 1 הליך נוסף בבית-משפט השלום בקריות שעניינו בהתנגדות המשיבה לבקשה לביצוע שטר שהגיש המבקש 1. בבקשה שלפני נטען, כי במסגרת הליך זה טענה המשיבה כי חתימתה על ההסכם זויפה, ובית-משפט השלום מינה את מר אמנון בצלאלי לתת את חוות דעתו כמומחה לזיהוי כתב יד (להלן: המומחה ). בעקבות זאת הגיש המומחה את חוות דעתו (להלן: חוות הדעת ) וביום 15.1.2015 נחקר בבית-משפט השלום על האמור בה.

3.

במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים ביום 30.6.2014 בבית המשפט המחוזי במסגרת המרצת הפתיחה, עתר בא-כוח המבקשים לצרף את חוות הדעת לתיק ובית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי אינו מאפשר להגיש את המסמכים שלא באמצעות עורכם, שכן המומחה לא זומן לעדות. לאחר דברים אלה, בחלוף שמיעת הראיות בבית המשפט המחוזי ולאחר שהמשיבה הגישה סיכומיה, עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשה להתיר להם לצרף את חוות הדעת וכן את פרוטוקול חקירתו של המומחה בבית-משפט השלום בקריות. המבקשים טענו כי השאלה אם זויפה חתימתה של המשיבה על ההסכם אם לאו מרכזית גם בהליך בבית המשפט המחוזי וכי יש להתיר להם לצרף את הראיות תוך שמירת זכותה של המשיבה להגיב להן בסיכומי התשובה. עוד טענו המבקשים כי בשלב ההוכחות הייתה בידם חוות הדעת, אך לא פרוטוקול חקירתו של המומחה. המשיבה מצדה התנגדה לבקשה.

4.

בהחלטתו מיום 1.6.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בית המשפט קבע כי המקרה דנן אינו נכלל במקרים החריגים שראוי להתיר לבעל דין להביא ראיות נוספות לאחר סיום שלב הראיות ובפועל מצוי התיק ב"ישורת האחרונה", בהינתן שהוגשו סיכומי המשיבה. בית המשפט הדגיש כי המבקשים ידעו על אודות חוות הדעת במהלך שמיעת הראיות ולמרות זאת לא זומן עורך חוות הדעת לעדות כדי להגיש את חוות הדעת באמצעותו. כל זאת, צוין, כאשר חוות הדעת נערכה ביום 13.6.2014, טרם דיון ההוכחות בתובענה שהתקיים ביום 30.6.2014, וכן ציין בית המשפט כי בדיון זה נדחתה בקשתם להגשת חוות הדעת. עוד הוסיף בית המשפט כי יש להתחשב בכך שהבקשה לא נתמכה בתצהיר, כי המבקשים לא ביססו את טענתם לצירוף הראיות ולא עתרו לזמן את המומחה למתן עדות על חוות דעתו, דבר שאינו מעוגן בדין.

כנגד החלטה זו מופנית הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

5.

המבקשים טוענים כי חוות הדעת בעלת חשיבות רבה לצורך ההכרעה במחלוקת והם מוסיפים כי המשיבה לא צפויה להינזק מצירופה, כיוון שניתנה לה הזדמנות לחקור את המומחה בבית-משפט השלום. עוד מציינים המבקשים כי פרוטוקול חקירת המומחה לא היה בידם במועד שמיעת ההוכחות וכי לא הייתה מניעה להורות על זימון המומחה "אף אם לא נתבקש כך בבקשה". כן טוענים המבקשים כי פרוטוקול חקירת המומחה הוא תעודה ציבורית ובכך הוא מכשיר את הגשתה של חוות הדעת במצורף לו, ובית המשפט לא נימק מדוע אין לקבלו. עוד טוענים המבקשים כי לא צירפו תצהיר לבקשה כיוון שהאמור בה נסמך על המסמכים בתיק בית המשפט ועל טיעונים משפטיים.

דיון והכרעה

6.

לאחר עיון בבקשה החלטתי לדחותה וזאת מבלי להיזקק לתגובת המשיבה.

7.

נקודת המוצא לדיון היא שהשאלה האם להתיר הבאת ראיות נוספות אם לאו מסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. כפועל יוצא, תיטה ערכאת הערעור שלא להתערב בעניינים אלה, להוציא מקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית בלתי סבירה על פניה, מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחר הצדדים (ראו: רע"א 9155/07

רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום , פיסקה 7 (10.6.2009);

רע"א 9156/12 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת תדלוק ושירותים צבר בע"מ , פיסקה 7 (1.1.2013); רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח , פיסקה 12 (1.7.2015) (להלן: עניין חוסין ). המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים.

8.

לגופו של עניין, כלל הוא כי על בעלי הדין להביא ראיותיהם במרוכז (ראו תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הגיונו של הכלל הוא להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ושמירה על ניהולו התקין של ההליך. יחד עם זאת, במקרים חריגים יתיר בית המשפט סטייה מן הכלל, כאשר תרומתה של הראיה לגילוי האמת כה רבה גם תוך פגיעה בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים (ראו רע"א 2715/13 ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל , פיסקה 4 (28.11.2013); עניין חוסין , פיסקה 14). במסגרת זו יתחשב בית המשפט בין היתר באופייה של הראיה הנוספת; בשלב אליו הגיע המשפט; והאם הצד המבקש להגיש את הראיה ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר (ראו רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ , פיסקה 3 (30.7.2002); רע"א 8366/14 דפני נ' עמותת אוהל רחל , פיסקה 19 (27.1.2015)).

9.

במקרה שלפנינו, איני מוצא מקום להתערב בדרך הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, שהחליט כאמור לדחות את הבקשה. המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה להגשת הראיות הנוספות לאחר שתם שלב שמיעת הראיות ואף לאחר שהמשיבה-התובעת הגישה סיכומיה. ההליך אפוא מתקדם והגשת הראיות בשלב זה עשויה לפגוע בניהולו התקין. יתר על כן, צירוף חוות הדעת המבוקשת ופרוטוקול הדיון לתיק לבדם עשויים לפגוע גם בזכויותיה הדיוניות של המשיבה ואיני סבור שהסתפקות במתן זכות למשיבה לטעון לעניין הראיות בסיכומי תשובתה ירפאו את הפגם.

10.

יתר על כן, בית המשפט המחוזי עמד על כך שהמבקשים ידעו במועד שמיעת ההוכחות על קיומה של חוות הדעת. אף על פי שחוות הדעת משמשת ראיה מרכזית כפי שטוענים המבקשים, עורך חוות הדעת לא זומן על ידם להיחקר עליה בבית המשפט המחוזי. זאת ועוד, המבקשים לא הצליחו לשכנעני כי הראיות קרדינליות במהותן להכרעה בתובענה ויצוין כי כעולה מן הבקשה שלפני, במסגרת התובענה כאן הגיש כל אחד מהצדדים חוות דעת גרפולוגית מטעמו. לכל האמור אוסיף ואציין כי זו הפעם השנייה בה נדחית בקשת המבקשים לצירופה של אותה חוות דעת. אם כן, החלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה מוצדקת גם לגופה ודין בקשת רשות הערעור עליה להידחות.

11.

סיכומו של עניין, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.