רע"א 7508/17 יורשי המנוח נדים כמאל נ. סעיד נוראלדין חלבי

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט כ' סעב ) בת"א 44496-12-13 מיום 14.9.2017, במסגרתה התיר בית המשפט למשיב להגיש חוות דעת מומחה מטעמו.

1.

עניינו של הסכסוך בין הצדדים בהסכם מכר של חלקים מן המגרש הידוע כחלקה 1 בגוש 11214 במושאע (להלן: המקרקעין ) מיום 28.10.2004 (להלן: ההסכם ). על פי הנטען בכתב התביעה שהוגש מטעם המשיב, במסגרת ההסכם רכש המשיב מן המבקשים חלקים מן המקרקעין. על רקע זה מבקש המשיב להירשם במרשם המקרקעין בחיפה כבעל הזכויות במקרקעין, הרשומים על שם המבקשים. מן הבקשה ומנספחיה עולה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים עוסקת ב"אמיתות תוכנו של ההסכם".

2.

ביום 14.6.2017 נערך דיון הוכחות לפני בית המשפט המחוזי בו נסתיימה פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה. בשלב זה, ביקשו המבקשים להגיש מטעמם חוות דעת גרפולוגית לבחינת המסמכים שהוגשו על ידי המשיב לשם הוכחת אמיתות ההסכם. על רקע זה נתן בית המשפט החלטה לפיה, על אף שהיה על המבקשים "לערוך את כל הבדיקות לרבות בדיקות המסמכים והגשת חוות דעת מטעמם בהתאם לאמור בתקנות, ועל אף שהבקשה הועלתה רק בישיבה היום", לפנים משורת הדין יתאפשר למבקשים להגיש חוות דעת מטעמם ביחס למסמכים. בית המשפט הדגיש כי פרשת ההגנה טרם הסתיימה "ולכן יש לאפשר לכל צד להביא את כל הראיות מטעמו וכי היה והנתבעים יגישו חוות דעת מטעמם, תישמר זכותו של התובע להגיש חוות דעת נגדית מטעמו, במידה וירצה בכך".

3.

ביום 23.8.2017 הגישו המבקשים את חוות הדעת הגרפולוגית מטעמם. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי ביום 14.9.2017, ביקש בא כוחו של המשיב להגיש מטעמו חוות דעת נגדית. בית המשפט נעתר לבקשה זו, תוך שציין כי לאחר ששמע את טענות הצדדים ובהתחשב בשלב בו מצוי ההליך, במהות המחלוקת בין הצדדים ביחס לאמיתות תוכנו של ההסכם ובעובדה כי "רק עתה" הוגשה חוות הדעת מטעם המבקשים, יש מקום לאפשר למשיב להגיש חוות דעת מטעמו, תוך 60 ימים.

4.

במסגרת הבקשה שלפנַי טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שאִפשר למשיב להגיש חוות דעת מומחה מטעמו, ומבקשים כי בית המשפט יורה על עיכוב הגשת חוות הדעת. לטענתם, המשיב הציג את המסמכים מושא חוות הדעת, שהיו בידיו עוד בראשית ההליך, רק במסגרת החקירה הנגדית, בעוד שהיה עליו להגישם "כמקשה אחת" כחלק מפרשת התביעה. נטען כי התנהגות זו של המשיב מצביעה על חוסר תום ליבו ועל ניסיונו למנוע מהמבקשים את זכותם להגיב למסמכים אלו. בנוסף, נטען כי משמעות החלטתו של בית המשפט היא התחלת ההליך מחדש, תוך הפיכת סדרי הדין וגרימת עיוות דין ופגיעה קשה בזכויותיהם הדיוניות של המבקשים.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב.

6.

בראשית הדברים יצוין כי בקשת רשות הערעור הוגשה מבלי שנלוותה לה בקשה לעיכוב ביצוע, על אף שעל פניו נראה כי בקשה כזו היא נדרשת, לנוכח העובדה כי אחד מן הסעדים המבוקשים בה עניינו ב"עיכוב הגשת חוות הדעת אשר אִפשר בית משפט קמא למשיב להגישה".

7.

מעבר לכך, ההחלטה כלפיה מופנית הבקשה עוסקת במובהק באופן ניהול הדיון. כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות בנושאים דיוניים-ניהוליים. כפועל יוצא מכך, ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בהחלטות הנוגעות לסדרי דין ולסוגיות דיוניות, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה שהתקבלה עומדת בניגוד לדין, או כאשר קיים חשש כי נגרם לאחד מן הצדדים עיוות דין [ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי , 203 (מהדורה שלישית, 2012); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, 211-210 (1990); רע"א 1296/14 צוקר נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ , פסקה 11 (7.5.2014)]. יתר על כן, נקבע לא אחת כי ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בהחלטות הנוגעות להבאת ראיות על ידי הצדדים, למעט במקרים חריגים [השוו: רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח , פסקה 12 (1.7.2015)] . אינני סבור כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה.

8.

למעלה מן הצורך, יוער כי גם לגופו של עניין לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. הלכה היא כי על בעלי הדין להביא את ראיותיהם באופן מרוכז [ראו: תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]. כלל זה נועד להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ולשמור על ניהולו התקין של ההליך. ואולם, בית המשפט יאפשר סטייה מן הכלל במקרים חריגים בהם תרומתה של הראיה לגילוי האמת היא משמעותית, אף במחיר פגיעה בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים. במסגרת זו יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופייה של הראייה הנוספת, בשלב בו נמצא ההליך, ובשאלה האם הצד המבקש להגיש את הראיה ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר [השוו: רע"א 4579/15 כהן נ' טטיאנה , פסקה 8 והאסמכתאות שם (5.8.2015)].

בנסיבות המקרה שלפנַי, בית המשפט המחוזי התיר למשיב להגיש חוות דעת נגדית מטעמו טרם הסתיים שלב ההוכחות ובהתחשב בחשיבותה ביחס למהות המחלוקת בין הצדדים. מעבר לכך, בית המשפט אִפשר למבקשים להגיש את חוות הדעת מטעמם, לפנים משורת הדין, תוך שציין מפורשות בהחלטתו מיום 14.6.2017, כי במידה וזו תוגש תישמר זכותו של המשיב להגיש חוות דעת מטעמו, ככל שירצה בכך. לנוכח האמור, סבורני כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לאפשר למשיב להגיש חוות דעת מטעמו היא מוצדקת אף לגופה.

9.

סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.