בע"מ 2376/19 פלוני נ. פלוני

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 14.3.2019 (רמ"ש 2878-03-19, השופטת א' אריאלי ). בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת עילית מיום 25.2.2019 (תלה"מ 9239-09-17, השופטת ר' גורביץ ).

2.

מקורו של ההליך שבפני בבקשה שהגיש המבקש למינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום בריאות הנפש, במסגרת תביעה לביטול הסכם ממון (להלן בהתאמה: הבקשה למינוי מומחה ו- ההסכם ). שני הצדדים, בני זוג לשעבר, חתמו על ההסכם בשנת 2013 וזה אושר בסמוך לכך על ידי בית המשפט לענייני משפחה (תה"ס 24530-09-13). לטענת המבקש, בתמצית, הוא זקוק למומחה להוכחת טענת עושק, שמקורה במצוקה נפשית שממנה סבל במועד החתימה על ההסכם ושנוצלה בידי המשיבה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה בקבעו כי לא הונחה ראשית ראיה לצורך תמיכה בה, בהתחשב בכך שכל מה שהמבקש הציג הוא אישור על ארבעה מפגשים עם פסיכולוגית שהתקיימו כשלוש שנים לפני מועד החתימה על ההסכם, ותו לא.

3.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטען כי דחיית הבקשה למינוי מומחה חוסמת בפניו את האפשרות להוכיח שההסכם נכרת בשל עושק. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה אף מבלי לקבל תשובה בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), ונימק זאת בכך שמדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני המצויה בלב שיקול הדעת של הערכאה המבררת, כך שההתערבות תיעשה במקרים חריגים בלבד, שהמקרה דנן אינו נמנה עמם. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי אף לגוף הדברים לא נפלה טעות בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה.

4.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי החלטה זו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש שב על טענותיו בבית המשפט המחוזי ומדגיש כי בשל הסירוב למנות מומחה הוא אינו יכול להוכיח כי היה שרוי במצוקה נפשית בעת החתימה על ההסכם. כמו כן, המבקש סבור כי המקרה מעלה שאלה משפטית עקרונית ביחס לטיבה של ראשית הראיה הנדרשת להנחת בסיס למינוי מומחה לצורך הוכחתה של טענת עושק.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות. מקורה של הבקשה בהחלטה דיונית שהתקבלה בערכאה מבררת. אמת המידה להתערבות בהחלטה מעין זו היא מצמצמת ביותר, אף בהשוואה לבקשות אחרות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 2258/06 כהן נ' אבן טוב פסקה 4 (19.9.2006) ; רע"א 7508/17 יורשי המנוח נדים כמאל נ' חלבי פסקה 7 וההפניות שם (3.10.2017)) . בענייננו, לא רק שמדובר בהחלטה דיונית שערכאת ערעור אחת כבר נדרשה לה אלא שהיא נסבה על ממצאי עובדה ויישום הדין ביחס אליהם. היא אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית חרף הנופך שהמבקש מנסה לשוות לה. בנסיבות אלה, ומאחר שלא שוכנעתי כי דחייתה של הבקשה תוביל לעיוות דין, היא נדחית בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי. מ שלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.