רע"א 4329/15 טאהא מוחמד נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' אטדגי ) בה נדחתה בקשת המבקשים להגשת ראיה במהלך שמיעת ההוכחות בתובענה שהגישו.

1.

ביום 13.12.2012 נחתם בין המשיב 1, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק ) ובין המשיבים 7-2 (להלן: החייבים ) "הסכם לתשלום חוב" (להלן: ההסכם מ-2012 ) בו הוסדר תשלום חובותיהם לבנק. כנספח להסכם נחתם "כתב ערבות והתחייבות בלתי חוזרת" בו הצהירו המבקשים כי משכנו את מלוא זכויותיהם במקרקעין מסוימים לטובת הבנק וכי הם ערבים בערבות בלתי חוזרת לכל התחייבויותיהם של החייבים לפי ההסכם מ-2012. עוד הצהירו המבקשים כי הבנק יהיה רשאי לדרוש מהם את מילוי ערבותם לתשלום מלוא הסכומים מבלי שיפנה קודם לכן לחייבים. על כתב הערבות מופיעות חתימות המבקשים וכן אישור חתימתם על-ידי עו"ד וליד עיסאוי (להלן: עו"ד עיסאוי ). יצוין, כי משכון המקרקעין של המבקשים נעשה באמצעות חתימתם על שטרי משכנתא מספר שנים לפני חתימת ההסכם מ-2012. שטר המשכנתא המקורי נחתם ביום 20.10.2006 בפני עורך הדין נדאל פונדק, המשיב 2 (להלן: עו"ד פונדק ) ושטר לתיקון המשכנתא נחתם ביום 22.8.2010

בפני עורך הדין מחמד כינעאן (להלן: עו"ד כינעאן ).

2.

בחודש פברואר 2014 פנה הבנק למבקשים וביקש כי ישלמו את חובות החייבים על פי ההסכם מ-2012 ומשכפרו המבקשים בהתחייבויותיהם הנטענות, פתח הבנק בחודש מאי 2014 בהליכים בלשכת ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא שנרשמה לטובתו. בעקבות כך, הגישו המבקשים במהלך יולי 2014 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תובענה על דרך של המרצת פתיחה בה עתרו להצהיר, בין היתר, כי שטרי המשכנתא עליהם חתמו לטובת הבנק בטלים מחמת זיוף. עוד טענו המבקשים כי טרם הגשת התובענה ערכו בירור עם עו"ד עיסאוי ממנו עלה כי לא החתים אותם על ההסכם מ-2012 ולא אימת את חתימותיהם על גביו. בד בבד עם הגשת התובענה הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ובדיון שהתקיים בבקשה ביום 2.10.2014 נחקר עו"ד עיסאוי כעד מטעם הבנק ואישר מספר פעמים בעדותו כי בניגוד לטענת המבקשים, הוא אימת את חתימתם על גבי ההסכם מ-2012. בתום הדיון, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לעכב את הליכי מימוש המשכנתא בכפוף להפקדת עירבון במזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד בסך 100,000 ש"ח ובית המשפט המחוזי קבע מועד לדיון הוכחות בתיק ביום 1.6.2015. לדיון זה זימנו המבקשים את עו"ד עיסאוי למתן עדות נוספת.

3.

לטענת המבקשים, ימים ספורים טרם דיון ההוכחות סיפר למבקש 1 אדם בשם יוסף טאהא (להלן: יוסף ) כי עו"ד עיסאוי אישר חתימות מזויפות שלו ושל בני משפחתו על גבי הסכם חלוקת עיזבון ובהמשך אף העביר יוסף למבקש 1 את הסכם חלוקת העיזבון (להלן: הסכם העיזבון ) ומסמכים נוספים. המבקשים לא הגישו את הסכם חלוקת העיזבון לבית המשפט טרם דיון ההוכחות ובמהלך חקירתו של עו"ד עיסאוי ביקשו להציג לו אותו על-מנת שיאשר כי אימת את החתימות המופיעות בו. הבנק התנגד לכך שכן המסמך לא הוצג קודם לכן, בפרט משמדובר בתובענה על דרך של המרצת פתיחה, אך בית המשפט דחה את התנגדותו ואישר את השאלה שנועדה לשם "בדיקת אמינותו של העד". בהמשך ובמענה לשאלה האם החתימה והחותמת על-גבי הסכם העיזבון הן שלו, השיב עו"ד עיסאוי כי "לא חותמת שלי, גם החתימה לא..." (שורה 22 בעמוד 180 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2015). לאחר שבא-כוח המבקשים המשיך להקשות על עו"ד עיסאוי בסוגיית הסכם העיזבון ושב ושאל אותו האם "יכול להיות" שערך את הסכם העיזבון השיב עו"ד עיסאוי "יכול להיות" וחזר על תשובה זו פעם נוספת (שורות 17-14 בעמוד 187 לפרוטוקול). משכך,

ביקשו המבקשים להגיש את הסכם העיזבון כראיה בהליך אך הבנק התנגד לכך ובית המשפט קיבל את התנגדותו ודחה את הבקשה בקובעו:

אין שום ערך להגשת המסמך כאשר העד אינו מאשר את חתימתו עליו. אם באי כוח התובעים [המבקשים] היו סבורים כי יש חשיבות מיוחדת למסמך זה, היה עליהם להגיש בקשה לצירופו על ידי העד המתאים, לכל הפחות לאחר עדותו של העד בבקשה לצו זמני שבה העיד באופן דומה.

4.

מכאן הבקשה דנן בה טוענים המבקשים כי לא היה באפשרותם להגיש את הסכם העיזבון טרם הדיון, וכי הגשת הראיה נדרשת לצורך הוכחת חוסר מהימנותו של העד אשר ענה בצורה בלתי עקבית לשאלותיהם תוך שינוי גרסתו. המבקשים משיגים בהקשר זה על כך שבית המשפט קמא התיר תחילה לחקור את העד בנושאים הקשורים לאמינותו אך בהמשך דחה את בקשתם להגשת המסמך הקשור לסוגיה זו. עוד נטען כי אף אם הראיה אינה קבילה היה על בית המשפט לקבלה ולהתחשב בהכחשתו של עו"ד עיסאוי בעת קביעת משקלה. לבסוף, עותרים המבקשים כי בית המשפט המחוזי יתיר להם לצרף שתי תעודות פטירה המוכיחות, לכאורה, את טענותיהם בנוגע לאימות החתימה על הסכם העיזבון וכן להורות על זימונו של עו"ד עיסאוי לעדות נוספת. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 15.6.2015 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לצרף את תצהיריהם של יוסף ושל אחיו פדיל טאהא בנוגע לחתימה על הסכם העיזבון.

5.

הבנק מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקשים נמנעו מלצרף להמרצת הפתיחה תצהיר של עו"ד עיסאוי לתמיכה בטענותיהם כי לא אימת את חתימותיהם על גבי ההסדר, למרות שטענו זאת בהמרצת הפתיחה. עוד נטען כי עו"ד עיסאוי מכיר את המבקשים באופן אישי ומיודד עמם ואין לו אינטרס למסור עדות שתפגע בהם ודווקא בשל כך יש לקבל את עדותו החד משמעית לפיה אישר את חתימות המבקשים על ההסכם מ-2012. הבנק מוסיף וטוען כי הסכם העיזבון אינו ראיה קבילה, שכן עו"ד עיסאוי הכחיש את חתימתו על גביו וכי יש לדחות את בקשת המבקשים להתיר להם להגיש את תעודות הפטירה ולזמן את עו"ד עיסאוי לעדות נוספת, שכן בקשה זו מועלית לראשונה במסגרת בקשת רשות הערעור.

יתר המשיבים לא הגיבו לבקשה.

6.

דין הבקשה להידחות.

לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בעניינים שבסדרי דין ובהם הגשת ראיות, וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים (ראו רע"א 4579/15 כהן נ' אורון , פיסקה 7 (5.8.2015) והאסמכתאות שם). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים וגם אם אניח לטובת המבקשים כי נודע להם על קיומו של הסכם העיזבון רק בסמוך למועד דיון ההוכחות, אין מקום להגשתו כראיה באמצעות עו"ד עיסאוי. הכלל הידוע בדיני הראיות קובע כי קבילות מסמך יכולה להיבחן בשלושה מישורים: המישור הראשון הוא קבילות חפצית ("פורמאלית"), היינו כי המסמך קיים; המישור השני הוא אותנטיות המסמך והמישור השלישי הוא "קבילות מהותית" - הוכחת תוכן המסמך. המבקשים מעוניינים לעשות שימוש בהסכם העיזבון על מנת לשלול את אמינותו של עו"ד עיסאוי, אך בטרם יוכלו לעשות כן עליהם להוכיח את קבילותו החפצית וזאת באמצעות עד המחזיק בהסכם העיזבון והמעיד על הנסיבות בהן הגיע מסמך זה לרשותו (ע"פ 347/88 דמיאניוק נ' מדינת ישראל , פ"ד מז(4) 221, 296 (1993); ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים , פסקה 33 (21.2.2007)). כך לא נעשה בענייננו. המבקשים קיבלו את הסכם העיזבון מיוסף לפני דיון ההוכחות, כאמור, ואף שתכננו מבעוד מועד לעשות בו שימוש, לא ביקשו להגיש את המסמך טרם הדיון לטענתם מפאת קוצר הזמן וכן משום שחשבו שעו"ד עיסאוי לא יכחיש קשר להסכם העיזבון והופתעו משעשה כן. טענה זו אינה משכנעת ומכל מקום הפתעתם, לכאורה, של המבקשים מתשובותיו של עו"ד עיסאוי אין די בה כדי להכשיר את הגשת הסכם העיזבון כראיה, משהיה באפשרותם לבקש להגישו באמצעות עד מתאים טרם דיון ההוכחות מבלי להסתכן ב"הפתעה" מצדו של עו"ד עיסאוי.

הבקשה נדחית, אפוא, אך אין בכך כדי להביע עמדה באשר לבקשה הנוספת שהגישו המבקשים בינתיים, כמפורט לעיל.

המבקשים יישאו בהוצאות הבנק בסך 5,000 ש"ח.