רע"א 1909/22 אקספון 018 בע"מ נ. בזק החברה הישראלית בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת הלית סילש ) מיום 8.2.2022 בת"א 41819-02-20, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להגשת מסמכים אשר לא גולו על ידה במסגרת הליכי גילוי המסמכים. לצדה של הבקשה, הוגשה בקשה לדחיית מועדי דיוני ההוכחות הקבועים לפני בית המשפט קמא.

1.

המבקשת, אקספון 018 בע"מ (להלן: אקספון ) היא חברת תקשורת פרטית הפועלת כספקית שירותי אינטרנט וטלפוניה. המשיבה, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: בזק ) היא חברת תקשורת ציבורית המספקת, בין היתר, שירותי טלפוניה ותשתית אינטרנט.

2.

ביום 17.2.2020 הגישה בזק לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד אקספון (להלן: ת"א 41819-02-20 ) בטענה כי אקספון מסרבת לפרוע את יתרת החוב שהצטברה בגין שירות שבזק סיפקה לה בדמות התקנת חיבור ראשוני לתשתית של בזק בבתיהם של לקוחותיה בין החודש מרץ 2017 לבין החודש נובמבר 2019 (להלן: תקופת התביעה ).

3.

ביום 2.6.2020 הגישה אקספון בקשה למחיקת כותרת ולחלופין בקשת רשות להתגונן (להלן: הבקשה למחיקת כותרת ולחלופין בקשת רשות להתגונן ). בבקשה נטען כי תביעתה של בזק אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, ומשכך יש להעביר את הדיון בתביעה לסדר דין רגיל. לחלופין, אקספון טענה כי יש ליתן לה רשות להתגונן מפני התביעה שכן עומדות לה טענות הגנה כבדות משקל אשר יש בהן, כך נטען, כדי להביא לדחיית התביעה כולה.

4.

ביום 10.8.2020 הגישה בזק את תגובתה לבקשת למחיקת כותרת ולחלופין בקשת רשות להתגונן, במסגרתה טענה כי אין ממש בטענות אקספון בבקשה להעברת התביעה לדיון בסדר דין רגיל, וכי אין גם כל הצדקה לאפשר לאקספון להתגונן. יחד עם זאת, לגישת בזק, ככל שבית המשפט ימצא לנכון ליתן לאסקפון רשות להתגונן, יש להתנות זאת בהפקדת ערובה.

5.

ביום 26.11.2020 דחה בית המשפט קמא את הבקשה למחיקת כותרת ולהעברת התביעה לדיון בסדר דין רגיל. מנגד, בית המשפט קבע כי יש לאפשר לאקספון להתגונן בכל הנוגע לטענותיה לעניין טיב השירות שניתן על ידי בזק וכן לאופן חישוב החוב נשוא כתב התביעה, לרבות לעניין טענות הקיזוז שנטענו על ידי אקספון.

ביני לביני, ביום 23.12.2020 הגישה בזק כתב תביעה נוסף נגד אקספון בתא"ק 520281-12-20, אף הוא בגין יתרת חוב אשר הצטברה בגין שירותים שבזק סיפרה לאקספון וזו נמנעה, כך נטען, מלשלם עליהם. בהמשך, ביום 23.5.2021 הגישה אקספון כתב תביעה נגד בזק בת"א 43997-05-21, המבוסס בעיקרו על טענות קיזוז אשר לכאורה עומדות לאקספון נגד בזק הן בת"א 41819-02-20 והן בתא"ק 520281-12-20. לאחר מכן, ביום 6.6.2021 הגישו בזק ואקספון הסדר דיוני מטעמן לפיו טענות הקיזוז של אקספון נגד בזק בת"א 41819-02-20 יימחקו, והדיון בתא"ק 520281-12-20 ובת"א 43997-05-21 יאוחד. ביום 7.6.2021 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסדר דיוני זה.

6.

לאחר שהושלמו הליכי הגילוי והעיון בתיק, בימים 18.7.2021 ו-8.12.2021 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם בזק ואקספון, בהתאמה. ביום 12.12.2021 התקיים דיון לפני בית המשפט קמא, במסגרתו טענה בזק, בין היתר, כי לתצהירים שהוגשו מטעם אקספון צורפו מסמכים אשר לא גולו על ידה במסגרת הליכי הגילוי. אקספון השיבה כי לבית המשפט הסמכות להתיר הגשת מסמכים אשר לא גולו, וכי בכוונתה להגיש לבית המשפט קמא בקשה מתאימה בעניין. בהחלטה אשר ניתנה במסגרת הדיון, בית המשפט ציין כי על הבקשה להתיר את הגשת המסמכים שלא גולו היה להיות מוגשת בטרם אלו צורפו לתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם אקספון. בית המשפט הוסיף כי כל עוד לא הוגשה בקשה מסוג זה, אין ביכולתו לדון באפשרות צירוף המסמכים על ידי אקספון. לבסוף, בית המשפט קבע כי דיוני ההוכחות בתיק יתקיימו בימים 29.3.2022, 3.4.2022 ו-4.4.2022.

7.

בהמשך לכך, ביום 23.12.2021 הגישה אקספון בקשה למתן היתר להגשת מסמכים אשר לא גולו על ידה במסגרת הליכי הגילוי, וזאת כחלק מהגשת תצהירי העדות הראשית מטעמה (להלן: הבקשה למתן היתר להגשת מסמכים ). המסמכים אשר הגשתם התבקשה כללו מכתב מטעם משרד התקשורת מיום 22.3.2017 (להלן: המכתב מטעם משרד התקשורת ); נספחים 4-1 לתצהירו של החוקר הפרטי מנחם בק, ובכלל זאת הקלטות שיחה, תיעוד חזותי ותמלול שיחה של ביקור טכנאי בזק בבית לקוח וכן תמלולי שיחות עם מוקדנית בזק (להלן: תיעודי החוקר הפרטי ); תמלולי שיחות ותלונות של לקוחות (להלן: תמלולי תלונות הלקוחות ); טבלת אקסל שצורפה כנספח למכתב שנשלח מטעם אקספון למשרד התקשורת (להלן: טבלת האקסל ); מסמכים בעניין טיב תקלות התשתית של לקוחות אקספון (להלן: מסמכים לעניין טיב תקלות התשתית ). במסגרת הבקשה טענה אקספון כי המדובר במסמכים בודדים בלבד אשר לא גולו, מתוך כמות רבה מאוד של מסמכים, וכי חלקם לא גולו כיוון שאקספון כלל לא הייתה מודעת לקיומם וחלקם האחר בא לעולם רק לאחר השלמת הליכי הגילוי בתיק. עוד הוסיפה אקספון כי בזק לא ניזוקה מאי הגילוי של המסמכים, כי למסמכים רלוונטיות רבה לתביעה ולבירור השאלות השנויות במחלוקת וכן כי צירופם התבקש בשלב מוקדם יחסית של ההליך.

8.

ביום 17.1.2022 הגישה בזק את תגובתה לבקשה למתן היתר להגשת מסמכים, במסגרתה טענה כי הסבריה של אקספון למחדל אי הגילוי של המסמכים הם כלליים ועמומים, ואין בהם כדי לבסס הצדק סביר למחדל זה, כנדרש על פי הדין. עוד הוסיפה בזק כי אקספון עשתה דין לעצמה וצרפה את המסמכים לתצהריה ללא קבלת רשות מטעם בית המשפט, וכי גם מסיבה זו אין מקום להיעתר לבקשה. בנוסף, בזק ציינה כי המסמכים ממילא כלל אינם רלוונטיים לטענות שבמחלוקת בין הצדדים, וצירופם יגרום להארכה משמעותית של הדיון בתובענה.

9.

ביום 8.2.2022 בית המשפט קמא דחה באופן חלקי את הבקשה למתן היתר להגשת מסמכים. תחילה, בית המשפט עמד על כך שאקספון בחרה באופן מודע שלא להגיש בקשה מקדמית למתן היתר להגשת המסמכים, וצרפה מסמכים אלו לתצהירי העדות הראשית מטעמה ללא קבלת היתר. בית המשפט ציין כי דרך התנהלות זו מהווה בשלב זה חסם משמעותי בפני מתן היתר להגשת המסמכים. בהמשך, ולגופו של עניין, בית המשפט קמא קבע ביחס למכתב מטעם משרד התקשורת, כי אקספון הייתה מודעת לקיומו, ומשכך היה עליה לגלותו בשלביו המוקדמים של ההליך, ואין מקום להתיר את הגשתו באיחור. בנוסף, באשר לתיעודי החוקר הפרטי, נקבע כי אמנם מסמכים אלו באו לעולם לאחר השלמת הליכי הגילוי, ואולם הם תוצר של פעולות בהן נקטה אקספון, באמצעות החוקר הפרטי ששכרה, ולא הוצג כל טעם לביצוען של פעולות אלו במועד בו בוצעו. ביחס לטבלת האקסל, בית המשפט קבע כי בטרם תתקבל החלטה בעניינה, על אקספון להגיש תצהיר על אודות שליחתה למשרד התקשורת. לבסוף, וביחס למסמכים לעניין טיב תקלות התשתית, בית המשפט קבע כי לא הייתה כל מניעה לגילוי מסמכים אלו בהליכי הגילוי, ומשכך אין הצדקה להתיר את צירופם בעת הזו.

10.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה טוענת אקספון כי בית המשפט קמא ייחס משקל יתר לעובדה שאקספון הגישה את הבקשה למתן היתר להגשת מסמכים לאחר צירוף המסמכים לתצהירים שהוגשו מטעמה, ובכך התעלם הן מההלכות הפסוקות בעניין והן מההסברים שאקספון סיפקה לדרך התנהלותה. עוד טוענת אקספון כי בית המשפט שגה ביישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך מתן היתר להגשת מסמכים באיחור. בתוך כך, לגישת אקספון, בית המשפט קמא שגה כאשר קבע שאין להתיר את הגשת המכתב מטעם משרד התקשורת, וזאת כאשר אין חולק כי הימנעות אקספון מגילוי מכתב זה מקורה בחוסר תשומת לב גרידא, וכן כי המדובר במכתב החיוני לצורך ברור התביעה אשר היה מצוי בידיעתה של בזק. בנוסף, ביחס לתיעודי החוקר הפרטי, אקספון גורסת כי לנימוקו של בית המשפט קמא לדחיית הבקשה להגישם, בדמות העובדה כי מקורם של מסמכים אלו בפועלות שננקטו על ידי אקספון, אין כל בסיס בדין. כמו כן, באשר לתמלולי תלונות הלקוחות, לגישת אקספון, בית המשפט החליט שלא להתיר את הגשתם בלא כל הנמקה, והתעלם מכך שמדובר במסמכים שכלל לא היו קיימים במועד גילוי המסמכים. לבסוף, וביחס למסמכים לעניין טיב תקלות התשתית, אקספון גורסת כי בית המשפט קמא התעלם מכך שגילויים המאוחר לא נבע מחוסר תום לב, וכן התעלם מחיוניותם ותרומתם הצפויה לצורך ההכרעה בהליך דנן.

בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגישה אקספון בקשה לדחיית מועדי דיוני ההוכחות שנקבעו לפני בית המשפט קמא עד להכרעה בבקשת רשות הערעור (להלן: הבקשה לדחיית מועדי דיוני ההוכחות ), וזאת מן הטעם שקיום דיוני ההוכחות שנקבעו במועד, מבלי שבמסגרתם אקספון תוכל לעשות שימוש במסמכים שהגשתם התבקשה, תגרום לה לנזק בלתי הפיך.

11.

ביום 23.3.2022 הגישה בזק את תשובתה לבקשת רשות הערעור ולבקשה לדחיית מועדי דיוני ההוכחות, במסגרת התשובה נטען כי בקשת רשות הערעור הוגשה לאחר המועד האחרון להגשתה על פי דין, ולכל הפחות בשיהוי ניכר, ודי בכך כדי להביא לדחייתה. עוד טוענת בזק כי בדין בית המשפט קמא הביא בחשבון את העובדה שאקספון הגישה את הבקשה למתן היתר להגשת מסמכים, לאחר שאלו כבר צורפו לתצהירים שלא כדין, שכן בהתאם להלכה הפסוקה התנהלות זו מהווה עילה לדחיית בקשת רשות הערעור. בנוסף, ולגופם של דברים, לגישת בזק, המכתב מטעם משרד התקשורת כלל אינו רלוונטי להליך, ואסקפון מבקשת להסתמך עליו לצורך ביסוסה של טענה חדשה אשר הועלתה לראשונה בתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם אקספון והמהווה הרחבת חזית אסורה. בנוסף, לגישת בזק, אף תיעודי החוקר הפרטי ותמלולי תלונות הלקוחות אינם רלוונטיים להליך, שכן אלו מתייחסים לאירועים אשר התרחשו לאחר תקופת התביעה, וממילא אין בהם כדי ללמד דבר על התנהלות בזק בתקופת התביעה. כמו כן, וביחס למסמכים לעניין טיב תקלות התשתית, לגישת בזק, מרגע שבו אקספון הודתה כי מסמכים אלו היו ברשותה, וזו בחרה שלא להגישם, הרי שהתנהלותה נגועה בחוסר תום לב דיוני מובהק, וזאת בפרט נוכח העובדה כי אקספון לא סיפקה כל הצדק סביר להימנעותה מגילויים של מסמכים אלו. לבסוף, באשר לבקשה לדחיית מועדי דיוני ההוכחות, לתפיסת בזק, על הבקשה זו היה להיות מוגשת לבית המשפט קמא, ולא לבית משפט זה. עוד מוסיפה בזק כי דחיית מועדי דיוני ההוכחות תסב לה נזק משמעותי, וזאת לאור העובדה שאקספון מתחמקת מלשלם את החוב נשוא התביעה מזה שנים ארוכות, ובהינתן החשש הקיים לקריסתה הכלכלית של אקספון.

12.

בתגובתה לתשובת בזק, חוזרת אקספון על עיקרי טענותיה בבקשת רשות הערעור. עוד מוסיפה אקספון כי בקשת רשות הערעור לא הוגשה באיחור, וכן כי לא נפל שיהוי מכוון בהגשתה. לטענת אקספון, עומס עבודה אדיר ונסיבות אישיות של בא-כוחה, הם אשר הביאו להגשת בקשת רשות הערעור במועד שבו הוגשה.

13.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובות שהוגשו, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

14.

כידוע, החלטות בעניין מתן היתר להגשת מסמכים הן החלטות דיוניות מובהקות אשר מסורות ככלל לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור תמנע מלהתערב בהחלטות אלו, אלא במקרים חריגים שבהם ההחלטה בלתי סבירה על פניה, מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין (ראו: רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח , פסקה 12 (1.7.2015); רע"א 4579/15 כהן נ' אורון , פסקה 7 (5.8.2015); רע"א 9114/16 טיסונה נ' כהן , פסקה 21 (26.3.2017); רע"א 8597/21

יעקב נ' נבואני , פסקה 14 (21.2.2022)). סבורני כי ענייננו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.

15.

תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה כי " בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו..., לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו ". הוראה דומה מופיעה גם בתקנה 60(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לפיה " בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו..., לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו ".

16.

בענייננו, בית המשפט קמא קבע ביחס למכתב מטעם משרד התקשורת ולמסמכים לעניין טיב תקלות התשתית כי אקספון הייתה מודעת לקיומם של מסמכים אלו בשלב הליכי הגילוי, ואף על פי כן בחרה שלא לגלותם, ולא הציגה כל הסבר אשר יש בו כדי להצדיק את הימנעותה מגילוי מסמכים אלו במסגרת הליכי הגילוי. אף בבקשת רשות הערעור אקספון לא הציגה כל הסבר למחדלה זה. בנוסף, ביחס לתיעודי החוקר הפרטי ולתמלולי תלונות הלקוחות – אמנם כטענת אקספון מסמכים אלו לא היו ברשותה במועד הליכי הגילוי, ובכך יש כדי להוות הצדק סביר לאי גילויים, ואולם, מידת הרלוונטיות של מסמכים אלו להליך דנן היא נמוכה, ואולי אף אפסית, באשר הם עוסקים באירועים אשר התרחשו זמן ניכר (כשנתיים) לאחר תקופת התביעה, ולפיכך היכולת ללמוד מהם על התנהלות בזק בתקופה הרלוונטית מעוררת קושי. בנסיבות האמורות, ומשמתן היתר להגשת מסמכים אלו צפוי להביא לדחיית מועדי ההוכחות בתיק, וכן לאור שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה המבררת בניהול ההליך שלפניה, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט קמא מגלה עילה להתערבות.

17.

עוד ראיתי מקום לציין כי בנוסף לפגם הדיוני שמצא בית המשפט קמא בכך שאקספון צרפה את המסמכים לתצהיריה מבלי להגיש בקשה מקדימה, ישנו טעם לפגם גם בהתנהלותה הדיונית של אקספון במסגרת ההליך לפניי. פגם זה עניינו במועד בו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן – כ-37 ימים לאחר המועד בו ניתנה החלטת בית המשפט קמא נשוא הבקשה, ופחות משבועיים לפני מועד דיוני ההוכחות בתיק, אשר נקבעו מספר חודשים מראש. כפי שכבר נפסק בעבר, כאשר ברצונו של בעל דין להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, ובקשה זו עשויה להשפיע על ניהול התובענה, עליו " לכלכל את צעדיו בזריזות ", וזאת בפרט כאשר קבוע מועד דיון קרוב (ראו: רע"א 9489/09 רוזנברג נ' בולוס גד תיירות ומלונאות בע"מ , פסקה 7 (14.2.2010); רע"א 6861/21 מדינת ישראל - בי"ח זיו נ' פלונית , פסקה 6 (2.1.2022)). לא כך נהגה אקספון, וגם בכך יש כדי לחזק את התוצאה אליה הגעתי.

18.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית הבקשה לדחיית מועדי דיוני ההוכחות. אקספון תישא בהוצאות בזק בסך 3,000 ש"ח.