רע"א 1441/17 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ. אולמות ומסעדות דאוד (2

לפנַי בקשת רשות ערעור המופנית כלפי החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' וינשטיין ) בת"א 16910-01-16 מיום 4.2.2017, בה התקבלה באופן חלקי בקשת המשיבה להוציא מתיק בית המשפט מסמכים וחוות דעת אשר הוגשו על ידי המבקשים (להלן: ההחלטה ).

רקע והליכים קודמים

1.הרקע העובדתי להליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים פורט במספר החלטות של בית משפט זה [ראו: החלטת השופט י' עמית ברע"א 6955/16 מיום 9.11.2016 (להלן: ההחלטה ברע"א 6955/16 ); החלטת הנשיאה מ' נאור בע"א 3639/16 מיום 17.5.2016; והחלטתי ברע"א 2047/16 מיום 11.4.2016], ועל כן הוא יובא להלן בתמציתיות.

ביום 10.1.2016 הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשים בגין עוולות מסחריות, הפרת סימן מסחר ועשיית עושר ולא במשפט, בטענה כי המבקשים עושים שימוש בשמה העסקי שלא כדין. על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה השכירה למבקשים אולם אירועים בכפר יאסיף (להלן: אולם האירועים ) שהופעל על ידה, וזאת בהסכמת בעל המניות במשיבה שהיה בעליו של אולם האירועים (להלן: הסכם השכירות ). במסגרת הסכם השכירות התירה המשיבה למבקשים את השימוש בשמה המסחרי למשך תקופת השכירות ובתנאים שנקבעו בהסכם השכירות. לאחר תום תקופת השכירות נמכר אולם האירועים למבקשים על ידי בעל המניות (להלן: הסכם המכר ). לטענת המשיבה, במסגרת הסכם המכר לא נמכרה למבקשים זכות השימוש או הבעלות בשמה המסחרי, וזכות המבקשים לשימוש בשם המסחרי הסתיימה עם סיום הסכם השכירות ובהתאם להוראותיו.

2.ביום 31.1.2017 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על הוצאתם של מסמכים שונים מתיק בית המשפט (להלן: בקשת המשיבה ), הכוללים נספחים מסוימים שצורפו לתצהירו של מבקש 2 (להלן: הנספחים ) ושתי חוות דעת של רואי חשבון (להלן: חוות הדעת ). המשיבה טענה, בין היתר, כי הנספחים לא גולו על ידי המבקשים במסגרת הליכי הגילוי והעיון שהתקיימו בין הצדדים, וכי יש בצירופם משום הרחבת חזית. אשר לחוות הדעת; המשיבה טענה כי הן נסמכות על דוחותיה הכספיים ועל מאזניה, ונועדו לתמוך בטענת המבקשים כי אין למשיבה מוניטין בשם המסחרי "אולמי דאוד". משכך, בשים לב להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.8.2016 (להלן: ההחלטה מיום 8.8.2016 ) ולהחלטה ברע"א 6955/16 (בגדרה נדחתה, ברובה, בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 8.8.2016), בהן נקבע כי דוחות כספיים ומאזנים של המשיבה אינם רלבנטיים ולא ישמשו לצורך הכרעה בשאלת קיומו של מוניטין - הן אינן רלבנטיות לתביעה. כן, טענה המשיבה כי חוות הדעת עומדות בסתירה לטענת המבקשים לפיה במסגרת הסכם המכר רכשו הם מהמשיבה את המוניטין שלה. עוד טענה המשיבה כי מספר ימים עובר להגשת תצהירו של המבקש 2 שלחו לה המבקשים בדואר אלקטרוני את הנספחים ואת חוות הדעת, וכי חרף התנגדותה הגישו המבקשים את כלל המסמכים האמורים בלי לקבל רשות לכך מבית המשפט. הגשת מסמכים בהיקף כה נרחב ימים ספורים עובר למועד דיון ההוכחות שנקבע – לרבות מסמכים שלא היו בשליטת המשיבה – פוגעת, לטענתה, בזכויותיה הדיוניות. המבקשים התנגדו לבקשת המשיבה, וטענו כי לא העלו טענות עובדתיות סותרות, מאחר שבעת חתימת הסכם השכירות הציגה המשיבה מצג שווא לפיו יש לה מוניטין, והם הסתמכו על מצג זה; כי בגדר ההחלטה ברע"א 6955/16 אמנם נדחתה בקשתם לקבל את מאזני המשיבה ואת דוחותיה הכספיים במסגרת הליך גילוי המסמכים, אך משמסמכים אלה הגיעו לידי המבקשים - רשאים הם להגישם; כי מסמכים אלה נועדו לסתור טענות שהעלתה המשיבה; וכי הם היו מונחים לפני המומחה מטעמה. אשר לנספחים טענו המבקשים כי מדובר במסמכים שונים שהשיגו בכוחות עצמם מרשם החברות ושמצויים בידיעת המשיבה ובשליטתה. משכך, רשאים הם להגיש מסמכים אלה. לבסוף, טענו המבקשים, כי האיחור בהגשת הנספחים וחוות הדעת לא היה בשליטתם וכי בעקבות ההחלטה ברע"א 6955/16, פעלו הם על מנת להשיג את מאזני המשיבה ואת דוחותיה הכספיים בכוחות עצמם. על כן, יש להתיר למבקשים להגישם, ולו מטעמי צדק וגילוי האמת ועל מנת שלא לקפח את הגנת המבקשים.

3.בית המשפט המחוזי קיבל, ברובה, את בקשת המשיבה. ביחס לחוות הדעת, דחה בית המשפט את טענת המבקשים לפיה ההחלטה מיום 8.8.2016 וההחלטה ברע"א 6955/16 נוגעות לבקשה לגילוי ועיון במסמכים בלבד, וקבע כי הגשת חוות הדעת סותרת את טענת המבקשים לפיה למשיבה אין כלל מוניטין. אשר לנספחים; בית המשפט התיר לצרף 11 נספחים, לגביהם נקבע כי הם מצויים בשליטת המשיבה וכן צילומים של אולם האירועים, אף שמסמכים אלה לא גולו בהליך גילוי המסמכים, והורה על הוצאת יתר הנספחים שנזכרו בבקשת המשיבה. בית המשפט הביע את מורת רוחו מהתנהלותם הדיונית של המבקשים ובשל כך אף השית עליהם הוצאות.

על החלטה זו נסבה הבקשה שלפני.

תמצית טענות המבקשים

4.בגדר הבקשה שלפני, חוזרים המבקשים על הטענות שהעלו בבית המשפט המחוזי, ומוסיפים כי לא ניתנה להם אפשרות להגיש תשובה בכתב לבקשת המשיבה; וכי במסגרת ההחלטה לא שקל בית המשפט את כלל השיקולים הרלבנטיים להכרעה בבקשת המשיבה, באופן שיש בו כדי לקפח את הגנתם.

ביחס לחוות הדעת; טוענים המבקשים כי אין בהחלטה ברע"א 6955/16 כדי לגרוע מהרלבנטיות של מאזני המשיבה ודוחותיה הכספיים, שכן החלטה זו התבססה על נימוקים אחרים מהנימוקים עליהם התבסס בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 8.8.2016, ומכל מקום, בית המשפט לא דן בטענתם לפיה מאזני המשיבה ודוחותיה הכספיים נחוצים להוכחת שווי המוניטין (להבדיל מעצם קיומו של מוניטין). המבקשים מוסיפים כי אחת מחוות הדעת אינה מסתמכת על מאזני המשיבה ודוחותיה הכספיים בלבד, ומשכך לא היה מקום לפסול אותה מניה וביה, וכן כי מאחר שחוות דעת שהוגשה מטעם המשיבה התייחסה אף היא לרווחיה לצורך הוכחת קיומו של מוניטין, הרי שאין טעם ענייני למנוע מהמבקשים להגיש חוות דעת נגדית המבוססת על עקרונות דומים. בהקשר זה, המבקשים אף חולקים על קביעת בית המשפט לפיה הסתמכותם על מאזני המשיבה ורווחיה סותרת את טענתם העובדתית לפיה אין למשיבה מוניטין.

ביחס לנספחים; טוענים המבקשים כי הצורך בהגשת נספחים מסוימים, שלא היו בידיהם עובר להכנת תצהיר העדות הראשית של המבקש 2, התעורר רק לאחר שהמשיבה הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה; כי מאחר שהמשיבה הגישה מסמכים שונים מתיק החברה ברשם החברות, היה מקום לאפשר אף להם להגיש מסמכים מתיק זה; וכי חלק מן הנספחים שבית המשפט הורה על הוצאתם היו לפניו עובר להגשתם על ידי המבקשים, בין מאחר שגולו על ידי המשיבה במסגרת הליך גילוי המסמכים ובין מאחר שהוגשו לבית המשפט במסגרת דיון בבקשת המשיבה לסעדים זמניים.

דיון והכרעה

5.לאחר עיון בבקשה החלטתי לדחותה וזאת בלי להיזקק לתגובת המשיבה.

6.היתר להבאת ראיות הוא עניין מובהק שבסדרי דין, אשר לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בו. ככלל, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית באשר לאופן ניהול ההליך שלפניה, להוציא מקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית בלתי סבירה על פניה, מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחר הצדדים [ראו: רע"א 4579/15 כהן נ' טטיאנה , פסקה 7 (5.8.2015) (להלן: עניין כהן ); רע"א 2948/15

חוסין נ' רשות הפיתוח ע"י מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 12 (1.7.2015) (להלן: עניין

חוסין ); רע"א 3115/10 לב נ' תכשיטי ר.א.ן גוב בע"מ , פסקה 12 (23.6.2010) (להלן: עניין לב ); רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין , פסקה 3 (6.4.2009) (להלן: עניין עיריית גבעתיים )]. המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים, ועל כן אינו מצדיק התערבות.

7.אף לגופו של עניין לא שוכנעתי כי יש ליתן למבקשים רשות לערער. אמנם, בהתאם להוראת תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) היה מקום לאפשר למבקשים להשיב לבקשת המשיבה. עם זאת, כאמור, עסקינן בהחלטות המצויות בדל"ת אמותיו של ניהול ההליך וסדרי הדין של הערכאה הדיונית, אשר ההתערבות בהן מוגבלת [השוו למשל: עניין עיריית גבעתיים; רע"א 266/88

סאן אינטרנשיונל לימיטד

נ' מדינת ישראל , פ"ד מד (2) 206, 211-210 (1990)]. זאת ועוד, בענייננו, ביום 2.2.2017, זמן קצר בסמוך לאחר הגשת בקשת המשיבה, התקיים דיון במעמד הצדדים, בגדרו העלו המבקשים טענותיהם בעניין זה. ניכר, אפוא, כי בית המשפט ביכר לדון בבקשת המשיבה במסגרת דיון קדם המשפט שנקבע לפניו זה מכבר (לאחר שנדחה מספר פעמים, כפי שעולה מעיון במערכת "נט המשפט". ראו למשל את ההחלטות מיום 13.12.2016 ומיום 22.1.2017), חלף מתן אפשרות למבקשים להשיב בכתב לבקשת המשיבה. בנסיבות אלה, ו בשים לב לכך שטענות המבקשים בעניין זה נשמעו, הלכה למעשה, לא שוכנעתי כי נפגעה זכותם הדיונית בשל כך [השוו: רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ , פסקאות 6, 9 (17.3.2013)].

8.כלל הוא כי על בעלי הדין להביא ראיותיהם, לרבות חוות דעת מומחה, במרוכז [תקנות 129(א) ו- 158(א)(1) לתקנות ]. הגיונו של הכלל הוא להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ולשמור על ניהולו התקין של ההליך. במקרים חריגים בלבד יתיר בית המשפט סטייה מן הכלל, כאשר תרומתה של הראיה לגילוי האמת כה רבה, גם תוך פגיעה בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים [ראו: רע"א 3863/15 רחמני נ' Liberty Mutual Insurance Europe Limited , פסקה 14 (9.11.2015); עניין כהן , פסקה 8; רע"א 8366/14 דפני נ' עמותת אוהל רחל , פסקה 19

(27.1.2015) (להלן: עניין דפני ); רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ , פסקה 3

(30.7.2002) ].

9.במקרה שלפני, המבקשים הגישו את חוות הדעת ואת הנספחים באיחור וללא קבלת רשות, זמן קצר בלבד עובר למועד דיון ההוכחות הראשון שנקבע בתיק (באופן שאף הוביל לדחייתו). חרף התנהלות דיונית זו של המבקשים, בית המשפט הגדיל לעשות ובחן מסמכים אלה באופן פרטני, ואף התיר למבקשים להגיש את חלקם [השוו: עניין כהן , פסקה 9; עניין דפני , פסקה 17]. במצב דברים זה, איני מוצא להתערב בהחלטה להורות על הוצאת חוות הדעת וחלק מהנספחים שצורפו.

10.למעלה מן הצורך, אתייחס גם לטענות המבקשים ביחס לנספחים ולחוות הדעת. בכל הנוגע לחוות הדעת ולנספחים שכוללים את מאזני המשיבה ואת דוחותיה הכספיים; כאמור, בית המשפט קבע כי מסמכים אלה אינם רלבנטיים לסוגיה שבמחלוקת וכי אינם מתיישבים עם טענות אחרות שהעלו המבקשים. את ההחלטה יש לקרוא על רקע ההחלטה מיום 8.8.2016, בה נדונה והוכרעה שאלת הרלבנטיות של מאזני המשיבה ושל דוחותיה הכספיים, ונקבע בה כי שימוש במאזנים ובדוחות הכספיים לצורך הוכחת קיומו של מוניטין סותר טענות עובדתיות אחרות שהעלו המבקשים. כאמור, בקשת רשות ערעור שהוגשה לגבי החלטה זו נדחתה, ברובה, בבית משפט זה. בנסיבות אלה, הגם שאין זהות בין ההחלטה מושא הבקשה שלפני לבין החלטות אלה, הדיון בסוגיה זו מוּצה, ואיני רואה לאפשר עריכת "מקצה שיפורים" בעניין זה [השוו: עניין חוסין , פסקה 10; רע"א 942/11 אבק סרטים הפקות בע"מ נ' יונייטד קינג וידאו (1990) בע"מ , פסקה 12 (21.7.2011); עניין לב , פסקאות 14-13 ].

המבקשים הוסיפו כי אחת מחוות הדעת - חוות דעתו של המומחה מר שגיא בן שלוש - אינה מתבססת אך על מאזני המשיבה לצורך בדיקת שווי המוניטין, אלא מתייחסת לשיטות נוספות, ולכן לא היה מקום לפסול אותה במלואה. עיון בחוות דעת זו מלמד כי היא אכן תומכת בטענה בדבר היעדרו של מוניטין. כזכור, בעניין זה, קבע בית המשפט כי לא זו בלבד שמדובר בטענה בלתי רלבנטית, אלא שהיא אף סותרת את טענת המבקשים לפיה במסגרת הסכם המכר, רכשו מהמשיבה את המוניטין שלה. כאמור לעיל, אין מקום להתערב בקביעה זו. מטעם זה, אף אין מקום לקבל את הטענה לפיה מאחר שאף המשיבה נעזרה בנתונים בדבר רווחיה לצורך הוכחת קיומו של מוניטין, הרי שאין סיבה למנוע מהמבקשים לעשות כן. כזכור, תביעת המשיבה מבוססת , בין היתר, על טענה בדבר קיומו של מוניטין, בעוד שהגנת המשיבים התבססה, למצער בחלקה, על טענה בדבר היעדר קיומו של מוניטין. על כן, חוות דעת התומכת בטענת קיומו של מוניטין עומדת בסתירה לטענת המבקשים בלבד.

11.אשר לטענות המתייחסות ליתר הנספחים שבית המשפט הורה על הוצאתם; בית המשפט קבע כי "...האיזון הראוי בין זכויותיהם הדיוניות והמהותיות של הצדדים יבוא לידי ביטוי בהתרת צירופם של מסמכים של התובעת, אשר מצויים בשליטתה, או צילומים של אולם האירועים, חרף העובדה כי לא גולו בהליך גילוי המסמכים". נוכח דברים אלה, ומשבית המשפט המחוזי בחן כל נספח לגופו, איני מוצא מקום להתערב בדרך הפעלת שיקול דעתו. למעלה מהדרוש, אתייחס בתמצית לגוף טענות המבקשים ביחס ליתר הנספחים.

מסמכים הקשורים למבקשת 1 או לצדדים שלישיים

(נספחים א'-ג', י"ח, כ"ב ול"א): נספחים א'-ג' כוללים מסמכים מתוך תיק רשם החברות של חברת אולמי דאוד בע"מ, לרבות מאזני חברה זו; נספח י"ח הוא עותק של טיוטת חוזה בין שני גורמים שאינם בעלי דין בהליך מושא בקשה זו; נספח כ"ב כולל מסמכים מתוך תיק רשם החברות של חברת דאוד את סגנון בע"מ, הכולל גם דוחות כספיים של חברה זו; ונספח ל"א כולל את מאזני המבקשת 1 לתקופה שבין השנים 2011 ו-2015. על פני הדברים, נספחים אלה אינם מסמכים "של התובעת, אשר מצויים בשליטתה". אף העובדה שהמשיבה הגישה חלק מהמסמכים המצויים בתיק רשם החברות של חברת אולמי דאוד בע"מ אינה מצדיקה, מניה וביה, הגשה באיחור וללא רשות של מסמכים נוספים מתוך תיק זה על ידי המבקשים. משכך, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניינם.

מסמכים שנוצרו על ידי המבקשים לאחר הליך גילוי המסמכים (נספחים ל' ול"ד-ל"ח): נספחים ל' ול"ד כוללים רשימה המפרטת השקעות שונות שביצעה המבקשת 1 בקשר עם הפעלת אולם האירועים; נספחים ל"ה-ל"ו כוללים עותק צילומי של תפריטים אשר הוצעו באולם האירועים בשנים מסוימות; נספח ל"ז הוא רשימת לקוחות המבקשת 1 שנערכה על ידי המבקשים; ונספח ל"ח כולל רשימה של לקוחות המשיבה, שנערכה על ידי המבקשים, בתקופות מסוימות. כאמור, מדובר במסמכים שנוצרו רק לאחר הליך גילוי המסמכים, והוגשו על ידי המבקשים ללא קבלת רשות מבית המשפט. על כן, לא ראיתי להתערב בהחלטה שלא להתיר את צירופם באיחור.

נספחים שהוגשו לבית המשפט במסגרת תגובת המבקשים לבקשת המשיבה לסעדים זמניים (נספחים י"ד, ט"ו ול"ט): נספח י"ד כולל חשבונית מס שהוצאה למבקשת 1 בגין הסכם המכר; נספח ט"ו כולל עותק מהצהרת מס שבח בגין הסכם המכר; ונספח ל"ט כולל תצלומים של ציוד שרכשו המבקשים מהמשיבה וחשבונית מס שהוצאה בגין רכישה זו. לטענת המבקשים, נספחים אלה צורפו, במלואם או "ברובם", עוד לתגובתם מיום 21.1.2016 לבקשת המשיבה לסעדים זמניים. ואולם, על פי הכלל הקבוע בתקנה 114א לתקנות, צד שהוצא נגדו צו לגילוי מסמכים והוא איננו ממלא אחריו, "לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו". לא שוכנעתי כי בפי המבקשים טעם מספק, העולה כדי הצדק סביר, לכך שמסמכים אלה לא הוגשו במועדם. כאמור, כל שנטען בהקשר זה הוא כי המסמכים האמורים רלבנטיים להגנת המבקשים. משאין מחלוקת כי נספחים אלה לא גולו על ידי המבקשים במסגרת הליכי גילוי המסמכים, הרי שהעובדה שהמבקשים צירפו נספחים אלה לתגובתם במסגרת הליך ביניים אינה מצדיקה עקיפה של הכלל הנזכר [השוו: עניין דפני , פסקאות 17-16]. כך או כך, ואף אם ניתן היה להורות אחרת בעניין זה, איני רואה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי גם בנקודה זו. כך בפרט מאחר שבית המשפט מוסמך לתת בכל עת צו לגילוי מסמכים ספציפי [תקנה 113 לתקנות], ובנסיבות אלה לא שוכנעתי כי ייגרם למבקשים עיוות דין כתוצאה מהוצאת הנספחים האמורים מתיק בית המשפט.

אשר לנספחים הנותרים,

נספחים ו', כ"א3 וכ"ד :

מש צירופו של נספח ו' הותר במסגרת ההחלטה והוצאתו של נספח כ"א3 כלל לא התבקשה על ידי המשיבה, הרי שצירופם של נספחים אלה לתצהירו של המבקש 2 מותר. בנוסף, עיון בהחלטה מעלה כי בית המשפט התייחס לנספח כ"ד בפסקה 11(ח) להחלטה, והתיר את הגשתו, אלא שכפי הנראה נפלה טעות סופר בהחלטה, ותחת ציון נספח זה כנספח כ"ד, צוין הוא כנספח כ"ז.

12.סיכומו של עניין, הבקשה נדחית, בכפוף לאמור בסיפא לפסקה 11 לעיל. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.