פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 2628/24
בבית המשפט העליון
רע"א 2628/24
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשים:
1. פלוני
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח
בע"צמ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ש' רנר), מיום 28.01.2024 בתיק א 11259-03-18; תשובה מטעם המשיבות 2 ו-3 מיום
3.4.2024; תשובת המשיבה 1 מיום 7.5.2024
בשם המבקשים: עו"ד עמיחי טרוזמן
בשם המשיבה 1: עו"ד גיורא רואי
בשם המשיבים 3-2: עו"ד ארז בלוך
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר) בת"א 11259-03-18 מיום 28.1.2024 ומיום 14.2.2024.
2.יסוד הבקשה בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), שהגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) נגד המבקשים. המבקשים הגישו בקשה לפסילת חוות-דעתו של מומחה בתחום האורתופדי שמונה מטעם בית המשפט (להלן בהתאמה: המומחה המקורי ו-בקשת הפסילה). בהמשך לכך, ביום 28.1.2024, בית המשפט המחוזי הורה על מינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה אשר יתייחס גם לצורך במינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה (להלן בהתאמה: המומחה הנוסף ו-מומחה ראומטולוגי). המבקשים הגישו בקשה לביטול ההחלטה הנ"ל שלפיה המומחה הנוסף יתייחס גם לצורך במינוי מומחה ראומטולוגי, שכן המשיבה כלל לא הגישה בקשה למינוי מומחה בתחום האמור. הבקשה נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 14.2.2024, מן הטעם שהבקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגי הוזכרה בתגובת המשיבה לבקשת הפסילה ובמסגרת הדיון שהתקיים ביום 27.12.2023; ובשים לב לחוות-דעתו של המומחה המקורי וחקירתו המהוות "ראשית ראיה מספקת" לצורך במינוי מומחה ראומטולוגי.
על שתי ההחלטות הנ"ל הוגשה הבקשה שלפניי.
3.המבקשים טוענים בבקשה, בין היתר, כי המשיבה לא הגישה כל בקשה למינוי מומחה ראומטולוגי; כי לא הצביעה על "ראשית ראיה" לתמיכה בצורך במינוי כאמור; וכי לפיכך שגה בית המשפט המחוזי עת הורה למומחה הנוסף להידרש לסוגיית מינוי המומחה הראומטולוגי. עוד נטען, כי המשיבה אף לא טענה כי סובלת מתסמונת כלשהי בתחום הראומטולוגיה.
4.המשיבה סומכת ידיה על החלטותיו של בית המשפט המחוזי וטוענת, בעיקרו של דבר, כי אין מקום להיעתר לבקשה דנן, לנוכח שיקול הדעת הרחב המסור בענייננו לערכאה הדיונית, ובשים לב לכך שההחלטה עליה משיג המבקש עניינה אך "היוועצות בלבד במומחה שימונה". עוד מטעימה המשיבה, כי בקשתה למינוי מומחה ראומטולוגי הוזכרה במקומות שונים, כפי שציין בית המשפט המחוזי.
המשיבות 3-2 ציינו בתשובתן כי הן מצטרפות לבקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים.
5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.
6.הלכה פסוקה היא כי שיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית בהחלטות כגון דא רחב, ובית משפט זה יתערב בהן במקרים חריגים בלבד, שבהם ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין או איננה סבירה (ראו למשל: רע"א 1966/21 פלאפון תקשורת בע"מ נ' קרני, פס' 8 (4.5.2021); רע"א 1140/24 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' פיקארד, פס' 7 (19.2.2024)). דעתי היא כי ענייננו נמנה עם המקרים הנ"ל המצדיקים התערבות כאמור.
7.כידוע, במסגרת תביעות לפי חוק הפיצויים, על נפגע הטוען ל"נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6ב לחוק, או לענין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו", לצרף לכתב תביעתו בקשה למינוי מומחה (ראו: תקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986). אם כן, משעה שאין מחלוקת שהמשיבה לא הגישה כל בקשה לבית המשפט המחוזי למינוי מומחה ראומטולוגי – וברי כי המקורות השונים שעליהם נסמך בית המשפט המחוזי אינם עולים כדי בקשה כאמור – הרי שלא היה מקום להורות למומחה הנוסף להתייחס לצורך במינוי מומחה ראומטולוגי (להרחבה ראו: רע"א 2399/21 פלוני נ' פלוני, פס' 31 לפסק-דיני (29.7.2021)).
8.אשר על כן, אני מורה על קבלת הערעור במובן זה שהמומחה הנוסף לא יתייחס בחוות-דעתו לצורך במינוי מומחה ראומטולוגי.
בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו באייר
התשפ"ד (23.5.2024).
ש ו פ ט ת