פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2658/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים משרד הבטחון
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מיום 16.2.10 בע"ו 10828-12-08 שניתן על-ידי סגן הנשיא גריל
והשופטים גרשון ווילנר)
בשם המבקש:
עו"ד מארון סאלח
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא גריל והשופטים גרשון ווילנר) בתיק ע"ו 10828-12-08 מיום 16.2.10, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינה של ועדת הערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט -1959 (נוסח משולב) (השופט בדימוס חרסונסקי, פרופ' פלדי ומר לוקוב) בע"ו 29/08 מיום 30.10.08. בפסק דינה של הועדה נדחה ערעור המבקש על החלטתו של קצין התגמולים מיום 11.7.08 לבחון מחדש את תביעתו לתגמולים.
רקע והליכים
ב.
המבקש (יליד 1946) נפצע במהלך שירות מילואים בשנת 1982 (מלחמת לבנון). הבקשה אינה מפורטת כדבעי בכל הנוגע להשתלשלות ענייניו של המבקש מאז, אך ברי כי בתקופות מסוימות הוכר כנכה לפי חוק הנכים על ידי קצין התגמולים (בשלב מסוים אף נקבעו לו 23% נכות זמנית), וכי מאז 1985 קיבל קצבאות לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן חוק הביטוח הלאומי ). בשנת 1985 נמסר למבקש על ידי קצין התגמולים, כי נוכח הוראות סעיף 36א לחוק הנכים אין באפשרותו לקבל את זכויותיו הן לפי חוק הנכים, והן לפי חוק הביטוח הלאומי, ועליו ליידע את המשיב ממי הוא בוחר לקבל זכויותיו, המבקש אמנם השיב תחילה (30.5.85) שבוחר הוא במשרד הביטחון, אך באותה נשימה פנה למוסד לביטוח לאומי, והוכר בו. לא נאריך בפירוט כל ההליכים אך לענייננו די לציין, כי בשנת 2000 נדחתה תביעה נוספת שהגיש המבקש למשיב לקבל קצבאות מהביטוח הלאומי. בשנת 2007 שב המבקש ופנה לקצין התגמולים, ופנייתו נדחתה בנימוק כי בחר בקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, וכן משום שלא הצביע על עילה או ראיה חדשה המצדיקה בדיקה מחודשת של זכאותו לפי חוק הנכים לגופה (במובחן מעצם קיומה של נכות, עליו אין חולק).
ג.
בשנת 2008 הגיש המבקש ערעור לועדת הערעור לפי חוק הנכים, והערעור נדחה, הן נוכח האיחור בהגשתו, והן נוכח הוראת סעיף 36א לחוק, לפיה בחירה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי שוללת זכאות לפי חוק הנכים. הוזכר, כי תקופת הבחירה אמנם הוארכה (חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 24), תשס"ח - 2007) - להלן תיקון 24 ) לשלוש שנים - אך נקבע, כי מדובר בתיקון מהותי שאינו חל למפרע על עניינו של המבקש, וכי אף אילו חל, הוגשה התביעה האחרונה למשיב (בשנת 2007) יותר משלוש שנים לאחר שבחר המבקש בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, בעיקר מן הטעם שהמבקש בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי כבר בשנת 1985 ובכך נשללו זכויותיו לפי חוק הנכים (ככל שקיימות זכויות כאלה). כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, בה נטען בעיקר (אם כי ללא הנמקה מפורטת), כי נוכח תיקון 24 לחוק הנכים ראוי לאפשר למבקש להעלות מחדש את עניינו בפני המשיב.
ד.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית , בנסיבות (כפי שיפורט עוד בהמשך) הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה, שבגינה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי
(רע"א 4024/04 אסידו נ' משרד הביטחון (לא פורסם)). שנית , תיקון 24 (כפי שנקבע בסעיפים 4-3 לתיקון 24 לחוק הנכים) חל רק על המקבל קצבאות לפי חוק הביטוח הלאומי אשר הגיש את תביעתו לקצין התגמולים החל מיום 27.1.08 - בעוד שבענייננו הוגשה התביעה בשנת 2007 ולפיכך הסעיף בנוסחו החדש אינו חל. שלישית , אמנם לא כל המסמכים הרלבנטיים מצויים בפנינו, אך כזכור הערכאות הקודמות קבעו, כי הגשת התביעה לקצין התגמולים (בשנת 2007) נעשתה למעלה משלוש שנים אחרי שהמבקש החל לקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי - כך שגם לפי הנוסח המתוקן של החוק חרגה תביעתו מן התקופה הקצובה.
ה.
ואולם, מעל כל אלה, עניין הבחירה במוסד לביטוח לאומי הוא עיקר בנידון דידן . מה שניתן ללמוד מן התיק הוא, שהמבקש העריך ב-1985 כי בביטוח הלאומי יוכר בנכות בדרגה גבוהה יותר (התוצאה היתה אז 100% לעומת 23% במשרד הביטחון), ועל כן בחר בביטוח הלאומי. דומה שהדבר עולה גם ממכתבו לשר הביטחון מיום 3.1.98. כבר נפסק בע"א 3449/90
קצין התגמולים נ' איבגאנה פ"ד מז(2) 84, 98 (מפי השופט (כתארו אז) מצא) "בחירת הנכה אכן נלמדת מהתנהגותו, אך גביית כספים על-פי אחד החוקים מהווה ראיה ניצחת למימוש בחירתו." אכן, שאלת הבחירה אינה עניין פשוט, והיא נדונה לאחרונה ברע"א 4239/08 פלוני נ' משרד הבטחון (לא פורסם)). בין היתר הוגדרה השאלה:
"האם בחירה לתבוע זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לאחר שתביעה לפי חוק הנכים נדחתה באה בגדרי בחירה
בין זכויות כמשמעה בסעיף 36א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959 ובסעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995" (כלשון ההחלטה מיום 20.4.09).
בסופו של יום (בהחלטת ההרכב מיום 7.4.10) לא הוכרעה השאלה העקרונית, כיון שבנסיבותיו של עניין פלוני עצם הזכאות לא הוכחה. ואולם, לענייננו אין צורך בפלפולי יתר, שכן הבחירה נעשתה במודע על-ידי המבקש, מטעמים השמורים עמו וכנראה בעלי אופי כלכלי, ועל כן חלה הלכת איבגאנה , ואת הנעשה ההוא, מ-1985, אין להשיב - שאם לא כן אין לדבר סוף.
ו.
על אין בידי להיעתר למבוקש.
ניתנה היום, כ' בחשון תשע"א (28.10.10).
ש ו פ ט