רע"א 2688/18עו"ד רותם שגיא נ. עו"ד איל דן-גור

1.

בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) ברע"א 25695-02-18, שניתנה ביום 27.2.2018, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' הרשם הבכיר א' רגב ) בת"א 29875-11-17, שניתנה ביום 8.2.2018, ובה נדחתה בקשת המבקש לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה נגדו.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 13.11.2017 הגיש המשיב 1 (להלן: המשיב ) תביעה נגד המבקש ונגד המשיבות 4-2 (להלן: המשיבות ), לבית המשפט השלום בכפר סבא, במסגרתה

עתר לקבלת פיצוי בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע ). מכתב התביעה עולה כי המשיב, עורך דין במקצועו, נשכר על-ידי המשיבות לצורך טיפול במכירת נכס שבבעלותם. לטענת המשיב, לאחר שביצע פעולות רבות בעבור המשיבות, הן בחרו להפסיק את ההתקשרות עמו מבלי ששילמו לו שכר טרחה בעבור שירותיו. משכך פנה בא-כוחו של המשיב אל המשיבות בדרישה כי יישלמו את שכר הטרחה המגיע לו לטענתו (להלן: דרישת התשלום ).

בתגובה לדרישת התשלום, שלח המבקש, הוא בא-כוחם הנוכחי של המשיבות, מכתב תשובה (להלן: מכתב התשובה ) במסגרתו נטען כי הפסקת ההתקשרות עם המשיב נבעה מכך שהמשיב ניסה לשדל את המשיבות למכור את הנכס באופן בלתי חוקי על-ידי רישום כוזב בהסכם המכר, כך שהתמורה אשר רשומה בו תהיה נמוכה יותר מהתמורה אשר תשולם בפועל. לאחר קבלת מכתב התשובה, הגיש המשיב, כאמור, תביעה נגד המבקש והמשיבות בטענה כי האמור במכתב התשובה מהווה לשון הרע ומקנה לו פיצוי בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

3.

בתגובה לכך, הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה על הסף. המבקש טען, בין היתר – והיא הטענה הרלוונטית לענייננו – כי האמור במכתב התשובה מהווה פרסום מותר בתאם לסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע מאחר שהוא נעשה על-ידי בעל דין תוך כדי דיון משפטי. המשיב הגיב לבקשה זו וטען כי מכתב התשובה אינו חלק מהליך משפטי, כפי שמונח זה פורש בפסיקה, ומכל מקום טענה זו דורשת בירור עובדתי, ומשום כך אין לסלק את התביעה על הסף.

בית משפט השלום דחה את הבקשה

וקבע כי השאלה האם מדובר בפרסום מותר מצריכה בירור עובדתי ומשכך אין מנוס ממתן אפשרות לצדדים להציג את ראיותיהם.

4.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בה טען, בין היתר, כי בית משפט השלום שגה בכך שלא פירט מהו הבירור העובדתי הנדרש לשם הכרעה האם מדובר בפרסום מותר. כן נטען כי המחלוקת בין הצדדים לגבי תחולתו של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע היא מחלוקת משפטית, ובית משפט השלום צריך היה להכריע בה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור מבלי לבקש את תשובת המשיב. בהחלטה צוין כי דחיית בקשה לסילוק תובענה על הסף היא החלטה דיונית הנוגעת לאופן בו מנהל בית המשפט את ההליך וככלל אין ערכאת ערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה.

כן נקבע כי החלטת בית משפט השלום אינה באה בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבותה של ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי ציין כי "טענות המבקש בבקשתו לסילוק על הסף ... הינן טענות הגנה המצדיקות, כטענתו, סילוק התביעה כנגדו. אולם, אין בטענות אלו כדי להצדיק סילוק התביעה על הסף בשלב מקדמי זה. שכן, אם המשיב יוכיח את האמור בכתב תביעתו, באמצעות ראיות ועדים, הוא יוכל לכאורה לקבל את הסעד המבוקש, ומכאן כי אין לחסום את המשיב מבירור תביעתו". בית המשפט המחוזי ציין עוד כי אף טענות ההגנה של המבקש מצריכות בירור עובדתי ומשפטי כאחד, ולא ניתן להכריע בהן בשלב מקדמי זה ובטרם שנפרסה התמונה במלואה לפני בית המשפט.

הבקשה דנן נסבה על החלטה זו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה דנן

5.

לטענת המבקש, בקשתו מצדיקה מתן רשות ערעור, באשר היא מעלה שאלה עקרונית בדבר היכולת לסלק על הסף תביעה לפי חוק איסור לשון הרע שעה שהנתבע מעלה טענת הגנה לפי סעיף 13(5) לחוק. נטען כי הפסיקה בבתי המשפט המחוזיים ביחס לשאלה זו אינה אחידה, וכי יש חשיבות ציבורית בבירורה.

לגופם של דברים נטען כי בהחלטת בית המשפט המחוזי קיימת סתירה פנימית, שכן, הקביעה לפיה טענות ההגנה של המבקש מצדיקות סילוק התביעה נגדו, אך לא מצדיקות סילוק על הסף , כפי שנקבע בהחלטה, אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. המבקש מוסיף וטוען כי אין חולק כי האמור במכתב התשובה נכתב כחלק מהליך משפטי ועל כן הבירור העובדתי לא יעלה ולא יוריד דבר.

דיון והכרעה

6.

עיינתי בבקשה שלפניי ושוכנעתי כי דינה להידחות. חרף טענות המבקש בדבר חשיבותה הציבורית והעקרונית של הבקשה, למעשה היא עוסקת בעניינם של הצדדים להליך זה בלבד והיא אינה מעוררת שאלה שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כמו כן, דחיית הבקשה לא תגרום עיוות דין ממשי המצדיק מתן רשות ערעור זאת במיוחד במקרה שלפנינו שעה שההחלטה הנתקפת היא החלטה דיונית במהותה, הקובעת כי ההליך ימשיך להתברר (ראו: רע"א 1365/17 בנק הפועלים בע"מ נ' נשר , פסקה 20 (9.3.2017)) .

על כן, משלא מתקיימות במקרה זה אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", דין הבקשה כאמור להידחות.

7.

למעלה מן הצורך אציין כי לא מצאתי ממש בטענת המבקש בדבר הסתירה בהחלטת בית המשפט המחוזי. בהחלטה צוין אמנם כי טענותיו של המבקש הן טענות הגנה אשר מצדיקות סילוק התביעה נגדו, ואולם בית המשפט המחוזי הדגיש באופן ברור כי טענות אלה מצריכות בירור עובדתי ומשפטי כאחד, וכי בשלב זה לא ניתן להכריע בהן. מכאן, כי לפי ההחלטה, אך ורק אם המבקש יוכיח את טענותיו, התביעה נגדו תידחה.

לנוכח האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.