פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 896/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט) ברע"א 16409-10-19
מיום 15.12.2019
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ), בגדרה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת מ' יפעתי ) שלא מצא להורות על דחייתה על הסף של תביעה שהוגשה נגד המבקש.
1.
המשיב 1 (להלן: המשיב ) הגיש תביעה כספית נגד המבקש ונגד המשיב 2 (להלן ביחד: הנתבעים ), בה נטען, בין היתר, כי האחרונים הגישו פנייה חסרת בסיס למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (להלן: המרב"ד ) וטענו כי המשיב אינו כשיר לנהיגה. לפי הנטען בכתב התביעה, בעקבות פנייתם הותלה רישיונו של המשיב והושב לו רק כעבור שנתיים. הנתבעים הגישו בקשות לסילוק התביעה על הסף, ובהן טענו, בין היתר, להעדר עילה, להעדר יריבות ולהתיישנות. ביום 29.8.2019 דחה בית משפט השלום את הבקשות, וקבע שמרבית טענות הנתבעים מחייבות בירור עובדתי שאין מקום לעורכו בגדרי בקשה לסילוק התביעה על הסף. עוד נקבע כי כל אחד מהנתבעים יישא בהוצאות המשיב בסכום של 1,000 ש"ח.
2.
על החלטה זו הגישו הנתבעים בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי, ובהמשך הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. ביום 12.11.2019 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט צ' ויצמן ) את הבקשה לעיכוב ביצוע, וקבע כי ככלל לא תעוכב החלטה בעניין חיוב כספי בשל הגשת בקשת רשות לערער, וזאת בפרט במקרה דנן, משמדובר בחיוב בהוצאות בסכום שאינו גבוה. ביום 15.12.2019 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ההליך בבית משפט השלום, ובגדרה ביקש גם לחייב את המשיב בתשלום הוצאות. עוד באותו היום דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ו' פלאוט ) את בקשת רשות הערעור, ומאליה גם את הבקשה לעיכוב ההליך. בית המשפט קבע כי לא נפלה שגיאה בהחלטת בית משפט השלום, וכי המקרה דנן אינו נופל בגדרי המקרים החריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק תביעה על הסף. עוד נקבע כי טענות הצדדים מצריכות בירור משפטי ועובדתי, וכי לא ניתן להכריע בהן בשלב המקדמי בו מצוי ההליך. בנוסף, נקבע כי הנתבעים יחויבו בהוצאות המשיב בסך 3,000 ש"ח.
3.
מכאן הבקשה שלפניי, ולצדה בקשה לעיכוב ההליכים בבית משפט השלום. למען שלמות התמונה יוער כי ביום 1.3.2020 הגיש המבקש בקשה מתוקנת למתן רשות לערער. המבקש – שאינו מיוצג – חוזר על הטענות שהועלו בפני הערכאות הקודמות, וביניהן כי התביעה אינה מגלה עילה ומשכך דינה להידחות על הסף. עוד מעלה המבקש טענות הנוגעות להתנהלותו של המשיב, וטוען ל"אכיפה בררנית" ביחס לחיובו בהוצאות.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה המתוקנת ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, התערבות בערעור שני על החלטת ביניים הדוחה בקשה לסילוק על הסף תיעשה בצמצום ובמקרים חריגים בלבד (רע"א 2688/18 שגיא נ' דן-גור , פסקה 6 (24.4.2018); רע"א 6297/11 הרמטיק נאמנות בע"מ נ' גלובוס מקס בע"מ , פסקה 7 (6.10.2011)). המקרה דנן אינו בא בקהל המקרים האמורים. מדובר בבקשה המופנית כלפי החלטה דיונית, אשר קובעת כי ההליך ימשיך להתברר. בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום קבעו כי הכרעה בטענות המבקש מחייבת עריכת בירור עובדתי אשר ייעשה במסגרת ההליך, ואין עילה למתן רשות ערעור בקביעות אלה על פי אמות המידה המקובלות.
הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ההליך. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ד באדר התש"ף (10.3.2020).
ש ו פ ט