בג"ץ 2805/99 עיסא מסאלמה נ. מדינת ישראל

עתירת העותר היא כי בית-המשפט הגבוה לצדק יורה את המדינה לשלם לו את "מלוא הסכומים" שנפסקו לזכותו בפסק-דין שנתן בית-המשפט המחוזי בירושלים ביום 20.5.98, בת"א 968/95. כן מוסיף העותר ומבקש כי בית-המשפט יורה את המדינה לשלם לו החזר הוצאות שנפסקו לזכותו בהחלטת בית-המשפט המחוזי מיום 15.10.98.

לכאורה, לא היה מקום שבג"ץ יידרש לעתירה זו; מתוך שהמדובר הוא בהליכים אזרחיים, חייב היה העותר למצוא סעד בהליכים אזרחיים רגילים ולא בהליכים לפני הבג"ץ. מדוע בכל זאת לא נדחתה העתירה על הסף?

טעם הדבר הוא, שבעתירה היה ראש שלישי ולפיו ביקש העותר ביטולן של תקנות הוצאה לפועל של פסקי-דין נגד המדינה, התשל"ז1976-, ולפיהן רשאית המדינה לעכב תשלום שחויבה לשלמו על-פי פסק-דין עד לסיום הליכי הערעור.

מסתבר כי בא-כוח העותר לא דק פורתא במציאת הדין המחייב, ומשהערתי תשומת-לבו לדבר בהחלטה מיום 29.4.99, הודיענו בא-כוח העותר כי אין הוא עומד עוד על הראש השלישי לצו על-תנאי. לא עוד אלא שבא-כוח העותר גם הודיעני כי "מתנצל" הוא "על כך שלא היה ער לכך שהליכי החקיקה הסתיימו".

כסבור הייתי לתומי כי משנפל הראש השלישי לצו על-תנאי תיפול העתירה כולה, שהרי עתה אין ענייננו אלא בהליך אזרחי רגיל ולא בהליך לפני בית-המשפט הגבוה לצדק. ואולם, מטעם שלא נתפרש עומד העותר על שמיעת העתירה, למרות שהמדובר עתה בהליך אזרחי רגיל שהדרך אשר נסללה עבורו אינה בהליכי הבג"ץ אלא בהליכים אחרים; אם כך ככלל, לא כל שכן שלפני בית-המשפט המחוזי תלויה ועומדת בקשת המדינה לעכב ביצוע תשלום חלק מסכומי הכסף שנפסקו לטובת העותר.

יקרא נא בא-כוח העותר החלטה זו ויודיענו תוך עשרה ימים אם בכל-זאת עומד הוא על עתירתו.

היום, כ"ב בסיוון התשנ"ט (6.6.99).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99028050. G04