פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2847/15
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
דוב בער מרגלית
נ ג ד
המשיבים:
1. יצחק פיק
2. אברהם פלוטשניק
3. אברהם מרדכי סנקביץ
4. שלמה וינגרטן
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי ירושלים מיום 1.3.2015 ברע"א
52640-10-14 (כב' השופט צ' סגל)
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט צ' סגל ) מיום 1.3.2015 ברע"א 52640-10-14, במסגרתה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' רובין ) מיום 15.9.2014 בת"א 29690-05-12 (להלן: ההליך העיקרי ).
2.
מושא ההליך העיקרי הוא תביעה לפינוי ולתשלום דמי שכירות שהגישו המשיבים, הרשומים כנאמני הקדש בידרמן, נגד המבקש אשר מחזיק כדייר מוגן בדירה השייכת להקדש. במסגרת ההליך העיקרי טען המבקש כי הנכס המדובר אינו שייך להקדש בידרמן אלא להקדש אחר, ובטעות נרשמו נאמני הקדש בידרמן כנאמני נכסי ההקדש האחר. עוד טען המבקש כי הסיבה לרישום המוטעה נעוצה בפסק דין שגוי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי ביום 24.3.2009 (להלן: פסק הדין מיום 24.3.2009 ), ושאינו תקף מחמת שניתן על יסוד תרמית, טעות או הטעיה.
3.
בהחלטתו מיום 15.9.2014 קבע בית משפט השלום כי פסק הדין מיום 24.3.2009 הוא פסק דין חפצא הקובע את מעמדם של המקרקעין מבחינה קניינית כלפי כולי עלמא בכל הליך משפטי. יחד עם זאת סבר בית המשפט כי מן הראוי לתת לנתבע פרק זמן ליזום הליך לביטול פסק הדין מיום 24.3.2009 ותיקון הרישום ולכן עיכב את ההליכים בהליך העיקרי. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי.
4.
בהחלטתו מיום 1.3.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי דין בקשת הרשות לערער להידחות, מאחר שאין דחיפות לדון בסוגיה עתה וניתן להותירה לשלב הערעור על פסק הדין. יתרה מזאת נקבע כי הואיל ומדובר בטענה משפטית הנזק שעלול להיגרם מהמשך ניהול ההליך הוא מצומצם, ואף ייתכן שתתייתר הסוגיה אם תתקבלנה טענות ההגנה האחרות של המבקש. על החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערער שבפני.
5.
בבקשה טוען המבקש טענות המופנות בעיקרן כנגד החלטת בית משפט השלום לפיה פסק הדין מיום 24.3.2009
מחייב גם את המבקש ומהווה מעשה בית דין החוסם את אחת מטענות ההגנה של המבקש. טענתו העיקרית של המבקש היא כי נוכח הטעות שנפלה לדעתו בפסק הדין מיום 24.3.2009 העילה שהוכרעה בפסק הדין אינה זהה לעילת ההגנה של המבקש, והפלוגתא איננה אותה הפלוגתא, כך שלא מתקיים מעשה בית דין כלפי טענת ההגנה של המבקש.
באשר להחלטת בית המשפט המחוזי טוען המבקש כי מבחינת צדק ויעילות היה על בית המשפט המחוזי לתת רשות ערעור ולהכריע בשאלה במחלוקת במקום שהשאלה תוכרע בהליך אחר, או בשלב הערעור בזכות, דבר שיוביל להחזרת הדיון לערכאה דלמטה. כן טוען המבקש כי נוכח החלטת בית משפט השלום שהעניקה לו שהות להגיש בקשה לביטול פסק הדין מיום 24.3.2009, ניתן ללמוד כי יש בבקשתו "כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" כלשון סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובע מתי תינתן רשות ערעור. בנוסף טוען המבקש כי שגה בית המשפט משהחליט בבקשת רשות הערעור מבלי להמתין לתשובת המשיבים, לאחר שביקש אותה.
6.
לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרה שהבקשה מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה בו מדובר בבקשת רשות לערער על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, מסורה לערכאה המבררת שיקול דעת רחב, ובית משפט זה יתערב אך במקרים חריגים שבחריגים (רע"א 5341/11 הלה הנדסה בניה וייזום בע"מ נ' שולדנריין (18.8.2011); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 214 (2012)).
הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה הנדרשות, בייחוד כאשר עומדת למבקש ההזדמנות להשיג על קביעתו של בית משפט השלום במסגרת ערעור בזכות, ככל שזו תידרש, וזאת מבלי שייגרם לו "נזק של ממש".
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י' באב התשע"ה (26.7.2015).
ש ו פ ט