רע"א 2900/22תאופיק חביב אללה נ. יורופן גי אר בע"מ

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בת"א 26552-03-22 (השופט י' אברהם ), מיום 10.4.2022. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים כלפי אותה החלטה.

העובדות הצריכות לעניין

לפני בית המשפט המחוזי מתבררת תביעה שהגישו המבקשים ביום 13.3.2022 למתן סעד הצהרתי שלפיו יוצהר על ביטול שלוש הודעות משכון שנרשמו במועדים 9.6.2021, 30.6.2021 וכן 2.3.2022 (להלן: המשכון ) על חלקה 119 בגוש 16948 שרשומה בבעלותם (להלן: הנכס ). אין חולק, כי המשכון נרשם לכאורה בשל חוב של המשיבה 2, שהמשיב 3 הוא בעליה, בסך של כ- 5,000,000 ש"ח לטובת המשיבה 1 (להלן: יורופן ).

תביעת המבקשים הוגשה בעקבות הליכים שנקטה יורופן למימוש המשכון בהוצאה לפועל לאחר שהמשיבה 2 לא פרעה את חובה כלפיה. טענתם העיקרית של המבקשים בתביעתם - הם לא חתומים על שטר המשכון מכוחו נרשמו המשכונות הנ"ל. לטענתם זויפה החתימה זויפה על-ידי יורופן או מי מטעמה. על טענה זו חזרו המבקשים גם בבקשתם לפני בית המשפט קמא למתן צו מניעה שיעכב את הליכי מימוש המשכון.

בתחילה, ובמעמד צד אחד, ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי צו ארעי שהורה על עיכוב ההליכים כמבוקש וזאת בכפוף להפקדת התחייבות וערובה. לאחר קבלת תגובת יורופן לבקשה לצו מניעה, במסגרתה עתרה לדחותה, קיים בה בית המשפט המחוזי דיון. בדיון נחקרו המצהירים מטעם הצדדים כמו גם עוה"ד מוחמד אבו ליל שלטענת יורופן במשרדו נחתם שטר המשכון. בתחילה העיד עוה"ד אבו ליל, כי המבקשים הגיעו למשרדו למטרת החתימה על שטר המשכון אך לא זכר אם המבקש 2 חתם בפניו אם לאו ולגבי המבקש 1 העיד בוודאות שהוא לא חתם. בהמשך חקירתו הראשית, ולאחר שזכרונו רוענן, לכאורה,

באמצעות מסמכים שהוצגו לפניו - שינה את גרסתו ואישר כי המבקשים חתמו בפניו. בנסיבות אלו קבע בית המשפט המחוזי כי סיכויי הצלחת תביעת המבקשים אינם גבוהים. בשקילת שיקולי מאזן הנוחות לקח בית המשפט המחוזי בחשבון את העובדה כי המבקשים לא טענו בתצהיריהם או בעדותם כי הם גרים בנכס הממושכן וזאת אל מול טענת יורופן באשר לגובה החוב כלפיה העומד על למעלה מ-5 מיליון ש"ח, כמו גם טענותיה כי סיכויי גבייתו יפחתו עם הזמן והחוב עצמו הולך וגדל.

בית המשפט המחוזי קבע כי צו המניעה הארעי שניתן במעמד צד אחד ימשיך לעמוד בתוקפו אך ורק בכפוף לכך שיופקד ע"י המבקשים בקופת בית המשפט מדי חודש בחודשו, בין המועדים הראשון ועד העשירי לאותו חודש והחל מחודש מאי, סך של 208,333 ש"ח (שהינם סך של 5 מיליון ש"ח מחולק ל-24 תשלומים כפי שנקבע בהסדר פריסת חוב שנחתם בשלב כלשהו בין יורופן לבין המשיבה 2). בית המשפט המחוזי נימק, כי " באופן זה מחד, לא ימומש הנכס וניתן יהיה להותירו ולהשיבו למבקשים ככל שיזכו בתביעתם ומאידך, לא ייפגע הליך החזר חובות המשיבה 1, יורופן, כפי שהיה מקובל עליה לפי ההסכם הנ"ל, ככל שתידחה התביעה בסופו של יום".

בבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי טוענים המבקשים כי יש בהחלטת בית המשפט המחוזי כדי לחסום את דרכם מבירור תביעתם שבפניו. לטענתם, שניהם מתקיימים מקצבת זקנה מביטוח לאומי ומהבטחת הכנסה ואין להם "כל סיכוי שבעולם לשלם את הסכומים". החלטת בית המשפט המחוזי שמתנה את מניעת מימוש קניינם בתשלום חוב שאינו קשור כלל להם, גורמת להם לאי צדק ממשי שעולה כדי עיוות דין. לטענת המבקשים, שגה ביהמ"ש קמא כשקבע כי אין מדובר בנכס בו גרים המבקשים ולא נתן משקל ראוי להצהרתם כי מדובר בנכס בן 3 קומות מגורים, בו מתגוררים 3 משפחות עם ילדים מזה שנים רבות, הם בניו של המבקש 1.

ביום 1.5.2022 ניתן על-ידי צו ארעי לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי וביקשתי את תגובת יורופן לבקשה.

ביום 16.5.2022 הוגשה תגובת יורופן לבקשה לעיכוב ביצוע. יורופן טענה כי אין כל הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, משסיכויי תביעת המבקשים קלושים ביותר ומשמדובר בנכס שאינו משמש את המבקשים למגורים. עצם העובדה שהמבקשים מקבלים קצבת זקנה אינה מעידה על מצבם הכלכלי והמבקשים נמנעו מלחשוף אותו. בנוסף הבהירה המשיבה כי כל סכום שתגבה ממימוש הנכס, אם וככל שיזכו בתביעתם, יוחזר להם והיא מוכנה להמציא בטחונות לשם כך.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתגובה על נספחיהם נחה דעתי כי יש להיעתר למבוקש, כך שהצו הארעי שניתן על-ידי ביום 1.5.2022 לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.4.2022 יהפוך לזמני ויעמוד בתוקפו עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

דומה, כי כל החלטה אחרת משמעותה הפיכת בקשת רשות הערעור לתיאורטית. לא נראה שיש ספק כי אין

ביכולתם של המבקשים לשאת בתשלום החודשי בו התנה בית המשפט המחוזי את המשך הצו הארעי שנתן לעיכוב מימוש הנכס. מדובר כאמור בתשלום חודשי בשיעור של מעל ל-200,000 ש"ח שנדרשים המבקשים להפקיד בקופת בית המשפט מדי חודש בחודשו. הסכם ההלוואה שכרתה יורופן לא נכרת עם המבקשים וממילא כספי ההלוואה שהתקבלו בגינו לא שולשלו לכיסם. המבקשים, שניהם בעשור השביעי לחייהם, הצהירו, במסגרת תצהיר שהוגש לבית משפט זה בבקשה לפטור מעירבון לצורך הדיון בבקשה, כי אין להם כל נכסים מכל סוג ומין שהוא למעט בית מגוריהם וכי אין להם כל חשבונות בנק. בהחלטתו מיום 13.3.2022, עת נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המבקשים למתן צו מניעה ארעי, התנה זו בהפקדת סכום של 20,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית מטעם המבקשים. אף סכום זה לא היה בידי המבקשים ולפיכך, במסגרת תצהיר בו הצהירו המבקשים הצהרות זהות להצהרותיהם כאן באשר למצבם הכלכלי , ביקשו מבית המשפט המחוזי להתיר המרת העירבון בערבות צד ג'. ביום 15.3.2022 לאחר " עיון ושקילה" נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתם זו. סבורני כי אין צורך להוסיף עוד בעניין זה.

כעולה מפרוטוקול הדיון שהתקיים לפני ביהמ"ש קמא, המבקשים אכן לא טענו אז, כמו גם כיום, כי הם מתגוררים בנכס. עם זאת, נטען כי הנכס כולל דירות מגורים של ילדי המבקש 1 (ראו בעמ' 15 ש' 13-15 לפרוטוקול). ברי כי מימוש הנכס יביא לפינויים של אלו על משפחותיהם.

בנוסף לכך, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, מוקשית בעיני הבטוחה שנקבעה על-ידי בית המשפט המחוזי כתנאי להענקת הסעד הזמני. על שיקול הדעת השיפוטי בקביעת סוג הבטוחה שיש להשית על העותר לסעד להבטחת נזקי הנתבע, עמד פרופ' דודי שוורץ במאמרו "סעדים זמניים - קווים מנחים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי " (פורסם במחקרי משפט, יג 441, תשנ"ז-1996) וציין את הדברים הבאים:

"בטוחה זו תיגזר בראש ובראשונה מאופי הנזק העשוי להיגרם לנתבע אם יינתן כנגדו הסעד הזמני; היינו, קיימת זיקה הדוקה במיוחד בין הפרמטר של החשש לנזק שבתנאי הסף ושל היקפו ובין הבטוחה שתושת על העותר. עם זאת, נראה כי סוג הבטוחה שתושת כתנאי להענקת הסעד הזמני אינו נתון לקביעה אפריורית אלא נסיבתית, ממקרה למקרה. הקו שינחה את שיקול הדעת השיפוטי בדבר קביעת סוג הבטוחה הוא מידת הפגיעה בנתבע בעקבות הענקת הסעד הזמני מחד גיסא. ואולם מאידך גיסא, יש להקפיד שלא לחסום את הדרך מפני העותר לסעד שאין ביכולתו להמציא בטוחה ברמה ראויה, מלקבל את הסעד הזמני, שהרי בכך תיפגע נגישותו לערכאות, הנתפסת אף היא כזכות יסוד"

(שם, בעמ' 456).

בענייננו, כאמור, דחיית הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי משמעותה כי ימנע מהמבקשים יומם בבית משפט זה (שהרי בהיעדר יכולת של המבקשים לשלם את התשלום החודשי שנקבע כבטוחה, הצו הארעי שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי יפקע, הנכס ימומש ובקשת רשות הערעור שלפניי, שהעירבון בה טרם הוסדר, תהפוך לתיאורטית) ובמידה רבה גם בבית המשפט המחוזי (שהרי הסעד לו עתרו המבקשים בתביעתם בבית המשפט המחוזי הוא סעד הצהרתי לבטלות המשכון). על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות - הבטוחה שנקבעה על-ידי בית המשפט המחוזי נקבעה ללא כל הלימה לנזק שצפוי ליורופן מקום בו ידחה מימוש המשכון עד לאחר הכרעה בתביעה שלפניו – לא הובהר מה הקשר בין טענת יורופן להפחתת סיכויי גביית החוב לבטוחה שנקבעה (שנקבעה לפי סכום חודשי שאותו התחייבה המשיבה 2, היא הלווה, לשלם

לפי הסדר פריסת חוב שכרתה עמה יורופן) או החשש מפני כך ש" החוב עצמו הולך וגדל נוכח הוראות שיערוכו " (שהרי הבטוחה שנקבעה על-ידי בית המשפט המחוזי דורשת הפקדת הסכום החודשי בקופת בית המשפט המחוזי – בשלב הביניים ועד לבירור התביעה שלפניו יורופן לא הייתה נהנית מהסכום וכפועל יוצא מכך החוב היה ממשיך לתפוח כרגיל).

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, הצו הארעי שניתן על-ידי ביום 1.5.2022 לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.4.2022 יהפוך לזמני ויעמוד בתוקפו עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת ההכרעה בבקשת רשות הערעור.

מתבקשת תשובה לבקשת רשות הערעור. התשובה תוגש לא יאוחר מהמועד הקבוע בתקנות.

על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות, והיא תיערך בהתאם להנחיות הטכניות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו כפי שנקבעו על-ידי מנהל בתי המשפט.

התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט והן במישרין ליתר בעלי הדין.

אי-הגשת התשובה במועד כמוה כאי-התייצבות, על כל הכרוך בכך.