רע"א 2926/09 פלוני נ. קצין התגמולים

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא גינת והשופטים שטמר וקיסרי) מיום 24.2.09 בתיק ע"א 4671/07, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינה של ועדת הערעור בחיפה מיום 11.6.07 בע"נ 459/04 (השופטת טובי-פרידמן וחברי הועדה ד"ר וליש וד"ר זילברמן).

עובדות והליכים

ב.

המבקשת, ילידת 1983, התגייסה לשירות סדיר בשנת 2002 בפרופיל 97, ושובצה בקורס אלחוטניות ביחידת מודיעין. בחודשים הראשונים של שירותה הצבאי חוותה המבקשת חויות מצערות, שבגין חלקן נעדרה זמן ניכר מהקורס בו השתתפה; זמן קצר לאחר תחילת הקורס נפטרו סבתה ודודתה של המבקשת בהפרש זמן קצר; לאחר מכן (בחודש מאי) לקתה המבקשת בדלקת עיניים; ובחודש יולי אושפזה במשך שבועיים בבית חולים בשל דלקת מעיים חריפה. עקב ההיעדרויות הרבות, הבינה המבקשת כי סיכוייה להשלים את הקורס נמוכים ומצבה הנפשי החל להתערער: היא נכנסה ללחץ, מצב רוחה השתנה ואף פיתחה מצב מאני

שבעקבותיו נשלחה לקב"ן ולפסיכיאטר. ביום 23.10.02 שוחררה המבקשת מהצבא בפרופיל 21, והגישה בקשה להכרת זכות חבלה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. ביום 28.10.04 החליט קצין התגמולים כי המבקשת תוכר כנכה בשיעור של 10%, מחצית מדרגת הנכות האפשרית בסעיף ליקוי זה. נקבע, כי השירות הצבאי החמיר את מצבה הנפשי של המבקשת באופן חלקי בלבד, ועל בסיס חוות דעת רפואיות נקבע כי, יש לייחס 50% מההחמרה לשירות הצבאי.

ג.

על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור. הצדדים הציגו בדיון הצדדים חוות דעת פסיכיאטריות בקשר למצבה הנפשי של המבקשת ונסיבות מחלתה. בין הצדדים אין מחלוקת שהמבקשת היא בעלת אישיות נרקסיסטית, הסובלת מהפרעה אפקטיבית דו-קוטבית. מחלוקת הצדדים תחומה לשאלת הקשר בין השירות הצבאי למחלה. חוות דעת מטעם המשיב קבעה, כי ההפרעה הנפשית של המבקשת " לא נוצרה עקב שירותה הצבאי בלבד", וכי אישיותה הבסיסית ואירועים שחוותה בזמן השירות תרמו להתפתחות המחלה. לעומתה סברה מומחית מטעם המבקשת, כי ההפרעה הנפשית נוצרה במהלך השירות הצבאי, וכי הזרז להופעתה "היה המתחים והלחצים הרצופים במשך זמן יחסית קצר". ועדת הערעור דחתה את הערעור וקבעה, כי המבקשת לא הרימה את נטל הראיה להוכחת טענותיה. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. בפסק דין תמציתי קבע בית המשפט כי מסקנתו של קצין התגמולים "מאוזנת ולוקחת בחשון את כלל נסיבות האירוע", וכי הערעור מכוון כלפי קביעות עובדתיות בהן אין דרכו של בית המשפט להתערב.

ד.

בבקשה הנוכחית נטען בתמצית, כי שגה בית המשפט המחוזי משלא התערב בקביעת הערכאות הקודמות. נטען, כי למבקשת מגיעים אחוזי נכות מלאים בגין מחלתה, שנוצרה במהלך שירותה הצבאי. הוסבר, כי הנסיבות האישיות של המבקשת לא השפיעו על מצבה הנפשי בצורה משמעותית, כפי שהשפיע עליה השירות הצבאי. הודגש, כי הגורם הדומיננטי להתמוטטות הנפשית היה ידיעת המבקשת, כי לא תוכל להמשיך בקורס הצבאי שהיה משאת חייה ולו יועדה מגיל צעיר. לחיזוק טענתה מציינת המבקשת, כי חרף פטירתן של קרובות משפחתה היא המשיכה לקחת חלק במטלות ובחובות שבקורס הצבאי אותו עברה, וההתמוטטות הנפשית התחילה רק משעה שהבינה כי לא תמשיך להשתלם בקורס. לבסוף קובלת המבקשת על כך שבית המשפט המחוזי התעלם מפסיקה שהוגשה לפניו (דנ"א 5343/00 קצין התמלוגים נ' אביאן , פ"ד נו (5) 732 ).

הכרעה

ה.

חוששני, כי אין מקום להיעתר לבקשה. עניינה של המבקשת נדון בשתי ערכאות – בועדת הערעור (הממשיכה משום מה להתכנות בשם ועדת ערר) ובבית המשפט המחוזי. אין בבקשה דבר המצביע על שאלה משפטית או ציבורית שמסוגה, על פי ההלכה הנוהגת, נשקלת רשות לגלגול ערעורי נוסף (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). ועדת הערר נדרשה לתיק בפירוט, והוא נדון בבית המשפט המחוזי. התיק מיוסד במובהק על הכרעות המעוגנות בנושאים עובדתיים, אשר באלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב (ראו ע"א 2989/95 מרים קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר - בית חולים , פ"ד נא(4) 687, 695 (השופטת שטרסברג-כהן); ע"א 8526/96 מדינת ישראל נ' פלוני ואח' (לא פורסם) (השופט ריבלין)). קל וחומר בגלגול ערעורי שלישי (ראו בע"מ 9940/07 פלונית נ' פלונית (לא פורסם); 5883/06 ליאור נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (לא פורסם); רע"א 1497/06 פלוני נ' פלוני (טרם פורסם)).

ו.

בית המשפט המחוזי התייחס לגורמי מחלתה של המבקשת כפי שהצביעה עליהם ועדת הערעור. נקבע בין היתר, כי נתונים באישיותה של המערערת ואירועים אישיים, שאינם קשורים לשירותה הצבאי, "השפיעו באופן משמעותי על המצב הרפואי כפי שהתפתח בסופו של יום". על יסוד קביעות אלה יוחס רק חלק מהנכות לשירות הצבאי. קביעות אלו עובדתיות במהותן ואין הן מצדיקות ערעור בגלגול שלישי. אוסיף, כי על פי הלכת אביאן היה לבחון "אם אכן השירות בצבא- אם תרצו: ייחודיות השירות בצבא ומיוחדותו- הוא שהביא בפועל לפריצתה של המחלה" (השופט (כתארו אז) מ' חשין, עמ' 764), וחוששני שכזאת לא נמצא בנידון דידן.

ז.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.