פרטי ההליך
ב
בית המשפט
העליון
רע"א
2931/09 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001)
בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
נאות בית וגן בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של
בית המשפט
המחוזי בירושלים
מיום 12.3.09 בבש"א 6574/09 (ה"פ 8087/09) שניתנה על ידי כבוד השופטת
נ' בן-אור
ובקשה למתן סעד זמני בערעור
בשם המבקשת:
עו"ד עדי אורלנסקי ועו"ד טוני ימין
החלטה
בין המבקשת והמשיבה נתגלע סכסוך הנוגע לסוגיית השימוש והבעלות במתחם בפאתי שכונת בית וגן בירושלים (להלן: המתחם ), אשר שימש את המבקשת לצורכי ספורט ואימונים. כפי שעולה מהבקשה ומפסק דינו של בית המשפט המחוזי, זכויות השימוש במתחם הוקנו במקור ל"אגודת הספורט בית"ר ירושלים" (להלן: האגודה ) על ידי מינהל מקרקעי ישראל, וכאשר נכנסה האגודה לקשיים כלכליים,
מכרה היא זכויות אלו למשיבה. כעבור זמן נכנסה האגודה להליכי פירוק, וזכויותיה בניהול מועדון הכדורגל "בית"ר ירושלים" הועברו לחברה אחרת, ולבסוף הגיעו לידי המבקשת.
בין המבקשת והמשיבה נחתם הסכם הנוגע לדמי השכירות בגין השימוש במתחם, אשר כלל גם סעיף בוררות. ביום 17.12.2008 הודיעה המבקשת למשיבה כי נודע לה כי המשיבה אינה בעלת הזכויות במתחם ועל כן מעכבת היא את תשלום דמי השכירות, עד למתן החלטה שיפוטית בעניין. בהתאם הודיעה המשיבה כי בכוונתה לפנות להליכי בוררות בסוגיה.
ביום 30.12.2008 מונה בורר לדון בסכסוך, אך המבקשת הודיעה כי אין היא מקבלת את מינויו, ופנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בהמרצת פתיחה בבקשה לביטול המינוי (ה"פ 8087/09) (להלן: התובענה).
בד בבד עם הגשת התובענה הגישה המבקשת בקשה למתן סעד סמני, לעיכוב הליכי הבוררות עד למתן החלטה בתובענה.
ביום 12.3.2009 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' בן-אור) את הבקשה למתן סעד זמני, בקבעו כי אין בידי המבקשת להצביע על עילה לכאורה להעברת הבורר מתפקידו.
כנגד החלטה זו האחרונה הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוענת היא כי שגה בית המשפט המחוזי משלא עיכב את הליכי הבוררות עד להכרעה בתובענה, לאור הנזק שעשוי להיגרם לה מקיומם, נזק שלא ניתן יהיה להשיבו; ולאור הסיכויים הגבוהים לקבלת התובענה. בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת בקשה למתן סעד זמני, לעיכוב הליכי הבוררות עד להחלטה בבקשה לגופה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
כידוע, אין זה ממנהגה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטה של הערכאה הדיונית לעניין מתן סעד זמני, אלא במקרים חריגים (ראו למשל, רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ (לא פורסם, 15.11.1998); רע"א 3753/99 רשת הריבוע הכחול (היפר היפר) בע" מ נ' סופר פארם (ישראל) בע"מ (לא פורסם, 1.7.1999); רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ , פ"ד נה(2) 307 (2000); רע"א 1425/07 דרורי נ' דבורה (לא פורסם, 28.2.2007)).
יתרה מכן, הלכה היא כי במסגרת בקשות לסעד זמני לעיכוב הליכי בוררות, לא זו בלבד שעל המבקש מוטל נטל להראות כי סיכויי התביעה טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לזכותו באופן ברור, כפי שהדבר הוא ברגיל, אלא שבשל אופיים הייחודי של הליכי הבוררות, ושיקולי המדיניות המשפטית הכרוכים בהם, על המבקש להראות כי משקלם של אלו נושא עוצמה ניכרת (ראו, למשל, רע"א 10646/05 כלל פיננסים ניהול בע"מ נ' ארוך (לא פורסם, 8.1.2006); רע"א 11041/07 Sayinsoy נ' אבוקסיס (לא פורסם, 2.1.2008)).
בענייננו, לא מצאתי כי המבקשת עמדה בנטל מוגבר זה. מבלי להיכנס לשאלת סיכויי התובענה, ואפילו סברתי כי טובים הם, הרי שהמבקשת לא הראתה כלל מדוע עצם קיומם
של הליכי הבוררות יגרום לה לנזק כלשהו, לא כל שכן נזק שלא ניתן יהיה להשיבו באם תתקבל התובענה. יתרה מכן, אף אם יגיעו הליכי הבוררות במהרה לסיומם ותינתן הכרעה כנגד המבקשת, לא מצאתי כי ייגרם לה בכך נזק שיש בו כדי להצדיק את עיכוב ההליכים בשלב זה. ברי כי אין בכוחו של הבורר להכריז על זכויותיה הקנייניות של המשיבה, ולכל היותר יש ביכולתו לחייב את המבקשת בהמשך תשלום השכירות, על פי ההסכם בינה ובין המשיבה, תוצאה שאין בה כדי להטות בבירור את מאזן הנוחות לטובתה של המבקשת.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית לגופה, ועמה ממילא נדחית הבקשה למתן סעד זמני.
ניתנה היום, ח' בניסן התשס"ט (2.4.2009).
ש ו פ ט