רע"א 2931/22 אורן הסלע בניה והשקעות בע"מ נ. נציגות הבית המשותף של בניין ה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' בן-ארי ) בת"א 27717-04-20 מיום 27.4.2022, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט ביום 16.3.2022, עד למתן החלטה בערעור שיוגש על פסק הדין.

תמצית הרקע לבקשה

1.

המשיבים, נציגות הבית המשותף של הבניין ברחוב גילה 9 בנתניה, וקבוצה של כ-30 בעלי דירות בבניין, הגישו נגד המבקשת, חברה העוסקת ביזמות של פרויקטים בתחום הבנייה, תביעה כספית לבית המשפט המחוזי על סך 3,758,470 ₪. בתביעתם טענו המשיבים כי התגלו ליקויי בניה בבניין שהוקם על-ידי המבקשת, כאשר העיקרי שבהם הוא ליקוי בחיפוי הבניין, אשר עולה כדי מפגע אסתטי ובטיחותי. המבקשת הכחישה בכתב ההגנה את טענות המשיבים, ובין היתר העלתה טענות בדבר היעדר יריבות, התיישנות ושיהוי שדבקו בתביעה, השתק עילה ופלוגתא, וכן טענה כי יש לייחס למשיבים רשלנות תורמת או מכרעת לנזקים שנתבעו על-ידם. בית המשפט המחוזי קיבל את רוב רובה של תביעת המשיבים וקבע כי על המבקשת לשלם למשיבים סך של 3,698,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, כמו גם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 200,000 ₪.

2.

ביום 17.4.2022 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה אחרת של בית משפט זה בערעור שיוגש על-ידי המבקשת. לחלופין ביקשה כי פסק הדין יעוכב עד לאחר הגשת הערעור שאז תוגש לבית משפט זה גם בקשה לעיכוב ביצוע. לחלופי חילופין, ביקשה המבקשת מבית המשפט המחוזי להורות על הפקדת הסכום אשר נפסק לחובתה בחשבון נאמנות או בקופת בית המשפט עד לקבלת החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע, או עד להכרעת בית המשפט בערעור שיוגש.

3.

המבקשת טענה כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. עוד טענה כי קיים חשש שלא ניתן יהיה להשיב לה את הכספים שישולמו על-פי פסק הדין אם הערעור יתקבל. זאת משום שהזוכים בתביעה הם אנשים פרטיים, ובשים לב לכך שמדובר בסכומי כסף גבוהים. בנוסף, טענה המבקשת, כי המשיבים הודו במסגרת ההליך דנן שישנו קושי מבחינתם בהשבת הכספים. המבקשת הוסיפה וטענה, כי לא מדובר בפיצויים הנדרשים למשיבים באופן דחוף וכי חלק משמעותי מהמשיבים הם תושבי חוץ ומכאן שמדובר בשיקול אשר מטה לטובתה את מאזן הנוחות.

4.

בתשובה לבקשה לעיכוב ביצוע טענו המשיבים, כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים ביותר, וכן כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. נטען שמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, ומכאן שקיימת חזקה לפיה לא יתעורר קושי בהשבת המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל. המשיבים טענו, כי המבקשת לא הציגה כל ראיה או אסמכתה לכך שמי מהמשיבים סובל מקשיים כלכליים אשר ישפיעו על האפשרות להשבת סכומי פסק הדין אם הערעור יתקבל. עוד טענו המשיבים כי בניגוד לטענת המבקשת, קיימת דחיפות של ממש בהעברת סכומי פסק הדין, שכן סכומים אלו נועדו לשמש לתיקון "ליקויים של פיקוח נפש" , כפי שאף אושר על-ידי המומחה מטעם המבקשת במהלך הדיון בתביעה.

עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי

5.

בהחלטה מיום 27.4.2022 דחה בית המשפט המחוזי, כאמור, את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. נקבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, מחמת העובדה שמדובר בפסק דין כספי, ומאחר שלא עלה בידי המבקשת להוכיח כי ביצוע פסק הדין יסב לה נזק בלתי הפיך. בהקשר זה קבע בית המשפט המחוזי, כי המבקשת לא הוכיחה כי למי מהמשיבים קיים קושי כלכלי ומכאן שהמבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתה. באשר לסיכויי הערעור נקבע בתמצית כי אלה אינם מן המשופרים, היות שפסק הדין נשען ברובו על קביעות עובדתיות.

תמצית הטענות בבקשה

6.

המבקשת שבה בבקשה שלפניי על הטענות שהעלתה בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי. לטענתה סיכויי הערעור טובים, שכן לשיטתה פסק הדין כולל שגיאות עובדתיות ומשפטיות, אשר מצדיקות את התערבות ערכאת הערעור. אשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי שגה משקבע, כי בקשתה לא נתמכה בראיות מספיקות בכל הנוגע לקושי להיפרע מהמשיבים ככל שהערעור על פסק הדין יתקבל. המבקשת טוענת בהקשר זה, כי המשיבים הצהירו שבכוונתם להשתמש בסכומי פסק הדין כדי לממן את עבודות התיקון ובתוך כך להעבירם לידי צדדים שלישיים, ומכאן שקיים חשש שלא ניתן יהיה להשיבם. עוד היא טוענת כי בניגוד לאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, היא לא טענה לקושי כלכלי של משיב זה או אחר, אלא להכבדה בגביית הכספים, בשל הסכום הגבוה שנפסק בפסק הדין ומחמת העובדה שחלק ניכר מהמשיבים הם תושבי חוץ. אשר לטענת המשיבים לקיומה של סכנת חיים, נטען כי מדובר בטענת סרק, שכן הוכח לבית המשפט המחוזי כי מדובר בנזק שנגרם לפני שנים רבות, ואף הוכח כי המשיבים לא מיהרו לתקנו, ותחת זאת בחרו להגיש תביעה כספית נגד המבקשת. עוד טוענת המבקשת, כי שגה בית המשפט המחוזי משהתעלם מהסעד החלופי שהתבקש בדבר העברת סכומי פסק הדין לקופת בית המשפט או לחשבון נאמנות עד לאחר הכרעה בערעור.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי ובבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.

נקודת המוצא היא כי אין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב ביצוע פסק הדין (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). ביסודו של כלל זה טמון ההיגיון ולפיו יש לאפשר לבעל דין שזכה במשפט ליהנות מפרי זכייתו, מבלי להמתין עד לאחר הכרעה בערעור. על כן, נקבע כי ביצוע פסק דין יעוכב רק כאשר סיכויי הערעור טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת מגיש הבקשה, אם כי משקל הבכורה הוענק למאזן הנוחות (ראו: ע"א 3321/21 ורד נ' בן ברון , פסקה 6 (15.6.2021) ורבים אחרים). לא מצאתי כי במקרה שלפניי קיים טעם שמצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, לפיה המבקשת לא הוכיחה כי מתקיימים בעניינה התנאים הדרושים לשם עיכוב ביצוע פסק הדין.

9.

כאמור, הבקשה שלפניי נסובה על עיכוב ביצוע פסק דין המטיל חיוב כספי – הלכה מושרשת וידועה היא כי פסק דין מעין זה יעוכב אך במקרים חריגים במיוחד, שכן ככלל ניתן להניח כי תשלום כספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך. בהתאם לכך, נקבע כי פסק דין כספי יעוכב רק במקרים שבהם קיים חשש ממשי שהמבקש לא יוכל לגבות את כספו בחזרה אם ערעורו יתקבל, או כאשר ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום למבקש נזק בלתי הפיך (ראו: ע"א 9038/18 חזק נ' אלרואי , פסקה 6 (16.1.2019); ע"א 4749/20 אלימלך נ' פקיד שומה תל אביב 1 , פסקה 7 (6.8.2020)).

10.

בענייננו טוענת המבקשת, כי לא תוכל להיפרע מהמשיבים אם תזכה בערעורה, ככל שפסק הדין לא יעוכב. המבקשת אינה טוענת לקושי כלכלי של מי מן המשיבים, אלא להכבדה הכרוכה בגביית כספה בשל היותם של חלק מן המשיבים תושבי חוץ. ואולם, גם אם אכן חלק מן המשיבים הם תושבי חוץ, מדובר במשיבים שיש ברשותם נכסים בישראל, שהרי הם בעלי דירות בבניין, ועל כן אין חשש של ממש שלא ניתן יהיה להיפרע מהם (והשווה: ע"א 1344/13 חברת האחים ישראל בע"מ נ' פרישטה בע"מ , פסקה 7 (25.4.2013);

ע"א 4705/06

אטלנוב נ' חורש , פסקה 5 (1.8.2006)). אשר לטענה כי ייעשה שימוש בכספים לשם ביצוע התיקונים, אין בעובדה זו כדי למנוע מן המבקשת להיפרע, כאמור, מנכסים אחרים של המשיבים.

11.

אוסיף, כי בענייננו נקבע על-ידי בית המשפט המחוזי כי הליקוי בחיפוי הבניין הוא "ליקוי בטיחותי

ולא רק אסתטי" (ההדגשה במקור), אשר יש בו כדי לסכן חיים. וכלשון בית המשפט המחוזי: "העובדה שעד כה לא התנתקו אריחים אינה ערובה לעתיד, לבטח כאשר גם מומחה הנתבעת [המבקשת בענייננו] סבור שהליקוי בטיחותי" (סעיף 63 לפסק הדין). בנסיבות אלה, למשיבים אינטרס ברור בביצוע מיידי של פסק הדין, ובמאזן האינטרסים שבין הצדדים, בהעדר טענה ממשית לקיומו של קושי להיפרע מן המשיבים, גובר אינטרס המשיבים לתיקון הליקויים. מטעם זה אין לקבל גם את הבקשה לסעד החלופי שנתבקש. על רקע האמור, אני סבורה כי הבקשה אינה מבססת עילה לעיכוב ביצוע מבחינת מאזן הנוחות, ולפיכך דינה להידחות אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור.

אשר על כן – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.