פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2937/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים משרד הביטחון
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים י' ענבר, ד' אבניאלי וש' שוחט)
בתיק ע"ו 4118-03-13 מיום 27.3.2014
בשם המבקש:
עו"ד עמי שחף
החלטה
1.
ועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים ) דחתה את תביעת המבקש להכיר בהפרעה נוירופסיכולוגית שממנה הוא סובל ככזו שנגרמה במהלך השירות הצבאי ובעקבותיו, וזאת בשל בחירתו בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995. הוועדה קבעה, על סמך ניתוח ממצאי חוות הדעת הרפואיות שבאו לפניה, כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח שנפל פגם בגמירת דעתו כשבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 3323/98 זקן נ' קצין התגמולים , פ"ד נז(5) 577 (2003).
2.
בית המשפט המחוזי (כב' השופטים י' ענבר , ד' אבניאלי ו ש' שוחט ) דחה ערעור על החלטת ועדת הערעורים, לאחר שאימץ את מסקנתה האמורה. כמו כן נדחתה טענה עובדתית נוספת שהעלה המבקש לפני ועדת הערעורים (טענה שלא נדונה על ידיה) ולפיה בעת שבחר במסלול לפי חוק הביטוח הלאומי, בשנת 1985, הידע הרפואי לגבי השפעתה של קרינה אלקטרומגנטית על הנכות שנגרמה לו – לא היה בנמצא. על כן החליט בית המשפט המחוזי כי ניתן להותיר בצריך עיון את השאלה אם במסגרת בחינת יכולת הבחירה בזכויות לפי החוקים השונים יש מקום להתחשב בהיקף הידע הרפואי הזמין לצורך ביסוס הזכאות.
3.
מכאן הבקשה שלפניי, אשר בגדרה עותר המבקש לבחינה נוספת של הטענות שהעלה לפני הערכאות הקודמות, ובמיוחד של השאלה אם הבחירה בין הזכויות לפי החוקים השונים נחשבת לבחירה מודעת בשעה שרק כעבור שנים רבות מעת שנעשתה חלו התפתחויות מדעיות המאפשרות לזהות את הקשר הסיבתי בין השירות לבין הנכות.
4.
דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי הותיר את השאלה שעליה מבוססת הבקשה דנן בצריך עיון, לאחר שקבע כי לא הונחה תשתית עובדתית לנטען בה. הוטעם
כי ההתייחסות לנושא בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש הייתה דלה, מה גם שתחום מומחיותו הוא פסיכולוגיה, כך שלא ניתן לייחס לסברותיו בתחום השפעת הקרינה האלקטרומגנטית על נכותו של המבקש משקל כלשהו. לבסוף צוין כי בחוות דעתו של המומחה מטעם המשיב, שוועדת הערעורים ראתה לאמצה, נקבע כי המבקש סובל מסכיזופרניה כרונית ולא מהפרעה נוירופסיכולוגית, ולא הובאה כל ראיה לכך שקרינה אלקטרומגנטית – שאליה נחשף המבקש בזמן שירותו הצבאי – יכולה לגרום לסכיזופרניה. מכך הסיק בית המשפט המחוזי כי שאלת היקף הידע הרפואי בתחום הקרינה אינה רלוונטית לשאלה שבמחלוקת. קביעות אלו של בית המשפט המחוזי, שאינה מקימות עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", מייתרות את הצורך לבחון את השאלה העקרונית שמעלה המבקש, וממילא אין בטענות האחרות הנכללות בבקשה כדי להקים עילה לבירור ערעורי נוסף לפי אמת המידה המצמצמת הנוהגת בכגון דא (ראו, למשל, ר ע"א 8855/13 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 10 (27.1.2014)).
5.
סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ג'
בסיון התשע"ד (1.6.2014).
ש ו פ ט