פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1797/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
משרד הביטחון – אגף השיקום – קצין התגמולים
בקשת רשות לערער על פסק
הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגנית הנשיא ש' דברת והשופטים א' ואגו
וג' גדעון) בע"א 33889-09-15 מיום 26.1.2016
בשם המבקש:
עו"ד אברהם בר דוד
החלטה
1.
המבקש התגייס לצה"ל בשנת 2009. כ-10 חודשים מיום הגיוס, חווה התקף פסיכוטי, לראשונה בחייו, ואובחן כחולה בסכיזופרניה. המבקש שוחרר מהצבא לאחר אשפוז כפוי בבית חולים לבריאות הנפש. ביום 28.10.2012 דחה קצין התגמולים, הוא המשיב שלפניי, את תביעת המשיב להכיר בו כנכה מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים ) בגין נכותו הנפשית. זאת, בהסתמך על חוות דעת מייעצת של פסיכיאטרית מומחית, שלפיה אין קשר בין השרות הצבאי למצבו הנפשי של המבקש. כעולה מחוות הדעת, מצבו הנפשי של המבקש הוא תוצאה של מחלה קונסטיטוציונלית (שהיא מחלה שמקננת רדומה בגופו של אדם ומתפרצת בנקודת זמן מסוימת) שתקופת הפרודרום (התקופה המקדימה להתפרצות המחלה) הממוצעת שלה היא כ-5 שנים – קרי, זמן רב טרם שירותו הצבאי של המבקש. עוד נקבע כי לא נמצאו בשירותו הצבאי של המבקש גורמים שיכולים היו להביא להתפרצות המחלה.
2.
המבקש ערער על החלטה זו לוועדת ערעורים מכוח חוק הנכים. ערעורו נתמך בחוות דעת של מומחה פסיכיאטרי מטעמו, אשר קבע כי מחלתו "התפרצה במהלך השירות הצבאי ובגלל הלחצים שהתלוו לגיוס ולאופי השרות" (להלן: חוות דעת מומחה מטעם המבקש ). ביום 4.8.2015 דחתה ועדת הערעורים את ערעור המבקש. נקבע כי בהתאם לפסיקה בנושא, המבחן להוכחת קשר סיבתי משפטי בין השירות הצבאי לבין התפרצות מחלה או החמרתה הוא מבחן אובייקטיבי-סובייקטיבי; וכי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה של ההיבט האובייקטיבי של מבחן זה. עוד נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי עובדתי בין השירות הצבאי לבין התפרצות מחלת המבקש, וזאת על סמך העדפת חוות דעת מומחה מטעם המשיב על פני חוות דעת המומחה מטעם המבקש. ערעור המבקש נדחה כאמור.
3.
המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. ביום 26.1.2016 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגנית הנשיא ש' דברת והשופטים א' ואגו ו ג' גדעון ) את ערעור המבקש. נקבע כי די בכך שלא הוכח קשר סיבתי עובדתי כדי לדחות את הערעור, וזאת שכן סעיף 34 לחוק הנכים מאפשר ערעור על החלטת ועדת הערעורים "בנקודה משפטית בלבד". עוד נקבע כי אין די בהצבעה על "שגרה מתוחה" כדי לעמוד בדרישות היסוד האובייקטיבי של מבחן הקשר הסיבתי משפטי, אלא יש צורך להצביע על "חריגות ומיוחדות" בתנאי השירות. יוער כי השופט ג' גדעון הסתייג מקביעה זו, באומרו כי ייתכנו "סוגי שירות ייחודיים" שביחס אליהם ניתן יהיה להכיר בהתקיימות היסוד האובייקטיבי גם ללא הוכחת חריגות נקודתית. ברם השאלה נותרה בצריך עיון, שכן לא נדרשה הכרעה בה בעניין המבקש.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, הכרעת הערכאות הקודמות מנוגדת לפסיקה הנוהגת בתחום ויש בכך כדי להצדיק מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". עוד נטען כי הערכאות הקודמות שגו בקביעות עובדתיות ומשפטיות שונות.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער "בגלגול שלישי" על פסק דין של בית משפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטה של ועדת ערעורים מכוח חוק הנכים היא מצומצמת, וזו תינתן אך במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת (רע"א 3807/14 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (26.6.2014); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). המקרה שלפניי אינו בא בגדר המקרים האמורים. טענותיו של המבקש נדחו בעיקרן על יסוד הכרעות יישומיות, שבהן תמעט ערכאת הערעור להתערב, לא כל שכן – בית משפט זה ב"גלגול שלישי" (סעיף 34 לחוק הנכים; רע"א 7855/11 פולנסקי נ' קצין התגמולים , פסקה 4 (17.11.2011)). אמנם, ייתכן ויש בדיון בגבולות היסוד האובייקטיבי שבמבחן הקשר הסיבתי משפטי כפי שעוצב בדנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן , פ"ד נו(5) 732 (2002), כדי להצדיק ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" במקרה מתאים (השוו רע"א 214/13 פלוני נ' קצין התגמולים
(23.10.2013)). ברם, משסוגיה זו אינה נדרשת לשם הכרעה בעניינו של המבקש מן הטעמים שנמנו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, דינה של הבקשה להידחות (רע"א 4548/14 פרץ נ' קצין תגמולים , פסקה 13 (27.7.2014); רע"א 2937/14 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 4 (1.6.2014)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה
בניסן התשע"ו (3.5.2016).
ש
ו פ ט