רע"א 7484/18 פלוני נ. קצין התגמולים - משרד הבטחון/אגף השיקום

1.

המבקש שירת בצה"ל כ-36 שנים במגוון תפקידים מבצעיים ותפקידי פיקוד. בשנת 2009, בעת ששימש כנספח צה"ל במדינה זרה, אובחן המבקש כחולה בטרשת נפוצה (להלן: המחלה ) . הוא פנה אל המשיב בבקשה שיכיר בו כנכה עקב שירותו, כאמור בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 (להלן: חוק

הנכים ). המשיב דחה את הבקשה ביום 21.12.2014 משמצא כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המבקש למחלה.

2.

המבקש ערער על ההחלטה. ועדת הערעורים לפי חוק הנכים שליד בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט (בדימ') ג' ברק והחברים י' בר חיים ו י' שלום . להלן: הוועדה ) דחתה את הערעור ביום 26.11.2017. הוועדה מצאה כי לא הוכח שהמבקש לקה במחלה עקב שירותו. היא העדיפה את חוות הדעת שהגיש מומחה מטעם המשיב על פני אלו שהגישו מומחים מטעם המבקש. נקבע כי אף ששירותו של המבקש היה עלול להיתפס כרווי לחץ בבחינה סובייקטיבית, הרי שמבחינה אובייקטיבית אין לראות בתפקידים שמילא המבקש תפקידי לחץ או דחק מיוחדים. הוועדה הוסיפה כי חשיפת המבקש למצבי דחק נפסקה לכל המאוחר בשנת 2006, וכי אף בתוך התקופה האמורה מילא המבקש תפקידים "לחוצים" פחות. עוד נקבע כי אבחון המחלה לא היה סמוך בזמן לתקופת הדחק הנטענת. הוועדה דחתה את טענת המבקש שלפיה המחלה נתנה את אותותיה עוד בשנת 2005. נמצא כי המבקש המשיך לתפקד בשנים שלאחר מכן באופן שאינו מגלה אובדן כושר לפעול פעולה רגילה. צוין כי אף בהנחה שהמחלה נתנה את אותותיה בשנת 2005, לא עלה בידי המבקש להוכיח שקיימת אסכולה מחקרית מבוססת שתומכת בקיום קשר סיבתי בין המחלה לדחק הנטען.

3.

המבקש ערער על ההחלטה האמורה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטות מ' נד"ב , ה' סילש ו ע' כהן ) דחה את ערעורו. בית המשפט ציין כי הפסיקה טרם הכירה באסכולה מחקרית מבוססת הטוענת לקיומו של קשר בין דחק נפשי לטרשת נפוצה. נקבע כי המבקש לא הוכיח שחל שינוי במחקר המצדיק להכיר באסכולה חדשה לעניין זה. בית המשפט הוסיף כי גם בהעדר אסכולה כאמור ניתן להכיר בקשר סיבתי מקום שמדובר באירוע דחק משמעותי שאירע בסמיכות זמנים מיידית לפני פרוץ המחלה. בית המשפט העדיף את חוות דעת המומחה מטעם המבקש שלפיה תסמיני המחלה הופיעו כבר בשנת 2005. עם זאת, נקבע כי בחומר הראיות שהגיש המבקש לא פורטו מצבי דחק חריגים מסוימים שהמבקש עמד בהם בסמיכות מיידית לשנת 2005. משכך, קבע בית המשפט כי לא ניתן לומר שהמחלה אירעה עקב שירותו של המבקש.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספק למחקר רפואי מהעת האחרונה שמצא קשר בין דחק נפשי לריבוי התקפים בקרב חולים בטרשת נפוצה. המבקש מוסיף כי דרישת בית המשפט המחוזי שלפיה בהעדר אסכולה מחקרית תומכת יש להוכיח סמיכות זמנים מיידית דווקא (ולא סמיכות זמנים סתם) בין אירוע דחק קונקרטי לפרוץ המחלה, אינה מעוגנת בפסיקה. ממילא מחלת המבקש הופיעה בתהליך מתמשך כך שאין טעם לתור אחר אירוע דחק שאירע מייד בסמוך להתפרצות המחלה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על החלטת ועדת ערעורים לפי חוק הנכים, תינתן מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (רע"א 8284/12 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (5.3.2013) ; ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת המידה האמורה. אף אם אניח – לצורך הדיון – כי הדרישה בדבר סמיכות זמנים מיידית אינה מעוגנת בפסיקה של בית משפט זה, הרי שהשאלה אם ההפרש בין אירוע הדחק האחרון שהמבקש חווה לטענתו (בשנת 2003) לבין פרוץ המחלה מקיים את הדרישה בדבר סמיכות הזמנים הנדרשת, היא שאלה בדבר יישום ההלכה הפסוקה. משכך, היא אינה מצדיקה מתן רשות לערער (רע"א 1797/16 פלוני נ' משרד הביטחון – אגף השיקום – קצין התגמולים , פסקה 5 (3.5.2016)). טענותיו הנוספות של המבקש – שלפיהן קיימת אסכולה מחקרית המכירה בדחק נפשי כגורם לטרשת נפוצה – נדונו בעבר בפסיקת בית משפט זה (רע"א 6251/13 בן צבי נ' קצין התגמולים – אגף השיקום , פסקה 4 (29.7.2014) ; רע"א 2071/11

קופרמן נ' קצין התגמולים משרד הבטחון , פסקה 5 (3.9.2013) ). הוועדה ובית המשפט המחוזי מצאו כי המבקש לא הביא ראיות המצדיקות לסטות מהלכות אלו. משכך, אף טענותיו של המבקש לעניין זה נוגעות ליישום הדין בנסיבות עניינו, ואינן מגלות עילה ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.