פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 2162/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
קצין
התגמולים
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' וינבאום וולצקי)
בע"ו 6707-10-20 מיום 3.3.2021
בשם המבקש:
עו"ד ארז יער
החלטה
1.
המבקש, יליד שנת 1952, שירת בצה"ל בשנים 1974-1970. למבקש דרגת נכות מוכרת בגובה 90% בגין פגיעות שונות. מרבית פגיעותיו, בהן פגיעות בגפיו התחתונות (להלן: הפגימות ברגליים ), הוכרו כ"פגימה מוחמרת" לפי תקנה 1 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969 (להלן: התקנות . מספרי התקנות שנזכרים להלן הם לתקנות אלו). בראשית שנת 2019 פנה המבקש למשיב וטען כי יש לראות בפגימות ברגליים "פגימה מוסבת", לפי תקנה 7. לפי תקנה זו, "אם צירוף של מספר פגימות הכולל פגימה מוחמרת גרם להתהוות פגימה מורכבת זוגית, מותר לקבוע את דרגת הנכות כאילו הפגימה המוחמרת היא פגימה מוסבת". המשיב והוועדה הרפואית המחוזית דחו את טענתו.
2.
ביום 9.7.2020 דחתה גם הוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה ) את טענות המבקש. הוועדה קבעה כי תקנה 7 חלה במקרים שבהם ישנן כמה פגימות, והמשיב הכיר בפגימה הראשונה במלואה על חשבון השירות הצבאי ("גרימה", בלשון הוועדה). לעומת זאת, הפגימות ברגליים של המבקש הוכרו כ"פגימה מוחמרת" שאינה במלואה על חשבון השירות הצבאי, ולכן נקבע כי עניינו אינו בא בגדרי התקנה. הוועדה ציינה כי זוהי הפרשנות הקיימת והנוהגת לתקנה 7 ולתקנות בכללותן, וכי את הפרשנות למונח "פגימה מוסבת" שבתקנה יש לשאוב מתקנה 9, ולא מההגדרות בתקנה 1. עם זאת, נקבע כי את תקנה 7 אפשר ליישם "רק במקרים חריגים ביותר", ועניינו של המבקש אינו נמנה עימם: הפגימות ברגליים של המבקש אינן גורמות להיווצרות פגימה מורכבת זוגית, מאחר שהפגימה ברגל שמאל חמורה יותר מהפגימות ברגל ימין; וקבלת טענת המבקש תגרום להעדר שוויון בין אלה שנפגעו באברים זוגיים לבין אלה שפגיעתם דומה אולם לא נפגעו באברים זוגיים.
3.
ביום 3.3.2021 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' וינבאום וולצקי ) את ערעור המבקש. בית המשפט קבע כי "פגימה מוסבת" לעניין תקנה 7 היא נכות שנוצרה בעקבות "פגימה מוכרת", כפי שעולה מפרשנות המונחים הללו בתקנות אחרות ובפסיקה, ובשונה מהגדרת "פגימה מוסבת" בתקנה 1. עוד הפנה בית המשפט למילה "מותר" בתקנה 7, שמצביעה על שיקול דעת לוועדה להשתמש בתקנה זו. בהמשך לכך נקבע שהחלטת הוועדה אינה לוקה בחוסר סבירות קיצוני: אף שיש קושי בקביעתה הערכית בדבר שוויון בין נכים, הוועדה מצאה שהמבקש אינו סובל מפגיעה מורכבת זוגית ושהתקנה מוגבלת למקרים חריגים, ובקביעות אלו אין מקום להתערב.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, יש לפרש את תקנה 7 כך שתחול גם על מי שפגיעותיו בשני אברים זוגיים הוכרו כ"פגימה מוחמרת"; והמשיב לא חלק על פרשנות זו, ולכן היה על בית המשפט המחוזי לקבלה. עוד נטען כי "פגימה מוסבת" בתקנה 7 היא כהגדרתה בתקנה 1, וכי לסוגיה זו יש השלכות רוחב שמצדיקות לתת רשות לערער.
5.
לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטות של הוועדה הרפואית העליונה תינתן במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית אשר חורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (רע"א 7659/20 קצין תגמולים נ' פלוני , פסקה 6 (7.2.2021); רע"א 9939/17 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 3 (28.2.2018); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ). לא מצאתי כי הבקשה דנן עומדת באמת המידה האמורה. טענות המבקש מכוונות כלפי הפרשנות הראויה לתקנה 7. עם זאת, גם אם יתקבלו טענות המבקש בסוגיה זו – בלי שאביע עמדה לגופה – הן הוועדה, הן בית המשפט המחוזי קבעו כי תקנה 7 אינה חלה בעניינו של המבקש, משתי סיבות אחרות. ראשית, הפגימות ברגליים של המבקש, שעומדות במוקד בקשתו, אינן עולות כדי "פגימה מורכבת זוגית" כאמור בתקנה. שנית, לוועדה "מותר", ולא חובה, להפעיל את שיקול דעתה לפי התקנה, והמקרה של המבקש אינו המקרה המתאים לכך. המבקש לא השיג על קביעות אלו בבקשה דנן. הן מצויות בלב שיקול הדעת המקצועי של הוועדה ונטועות בנסיבות הפרטניות של המקרה, ואין לתת רשות לערער בגינן (רע"א 7484/18 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (14.11.2018)). יוצא שפרשנות "פגימה מוסבת" לצורך תקנה 7 אינה דרושה לשם הכרעה בבקשה. לכן אין לתת רשות לערער ב"גלגול שלישי" בה (רע"א 1234/12 קנר נ' ארד , פסקה 5 (8.3.2012)) .
הבקשה נדחית אפוא. מאחר שלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז באייר
התשפ"א (29.4.2021).
ש ו פ ט