רע"א 6182/21 פלוני נ. מדינת ישראל - קצין תגמולים

1.

המבקשת, ילידת שנת 1994, נחבלה בשנת 2013 במהלך שירותה הצבאי בראשה ובכף רגלה, עקב מחיצה משער אוטומטי. בשנת 2016 הוכרה המבקשת לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים ), וכעולה מהחומרים שלפניי, ביום 29.1.2017 קבעה ועדה רפואית מחוזית לפי חוק זה את נכותה בשיעור של 10% בגין חבלה בראש, ו-5% בגין חבלה בכף הרגל. המבקשת ערערה לוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה העליונה או הוועדה ) באשר לשיעורי הנכות שנקבעו בכף רגלה. ביום 26.10.2017 הוועדה דנה בערעור, המבקשת נבדקה קלינית והציגה חוות דעת רפואית שבמסגרתה הוערכה נכותה בכף רגלה ב-20% (להלן: חוות הדעת ) . בתום הדיון, הוועדה דחתה את הערעור מבלי להתייחס לחוות הדעת. ביום 7.11.2017 הורה יו"ר הוועדות הרפואיות העליונות על החזרת הדיון לוועדה העליונה כדי שזו תתייחס לחוות הדעת הרפואית, וציין כי המבקשת רשאית להשמיע את טענותיה לפני הוועדה בכתב או בעל פה. בעקבות זאת, הודיעה המבקשת על כוונתה להופיע לפני הוועדה. ביום 19.7.2018, כתשעה חודשים לאחר הדיון הקודם, התכנסה הוועדה בשנית, בנוכחות המבקשת. נוכח חלוף הזמן, ביקשה המבקשת שתיערך לה בדיקה קלינית עדכנית, אך הוועדה סירבה. לאחר שדנה בחוות הדעת, הותירה הוועדה את החלטתה הקודמת על כנה. על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 8.12.2019 קיבל בית המשפט את ערעור המבקשת, וקבע כי החלטת הוועדה שלא לערוך בדיקה עדכנית למבקשת אינה מנומקת ואינה סבירה, בין היתר בשל חלוף הזמן מהחלטה הקודמת. לכן הורה בית המשפט על החזרת התיק לוועדה העליונה על מנת שזו תשוב ותעיין בחוות הדעת מטעם המבקשת, תערוך לה בדיקה קלינית, תקבע את ממצאיה ותדון בערעור. לצד זאת, נדחתה בקשת המבקשת להורות על החלפת הרכב הוועדה שתדון בעניינה (להלן: פסק הדין הראשון ).

2.

בעקבות פסק הדין הראשון, ביום 28.7.2020 התכנסה הוועדה העליונה על מנת לדון בעניינה של המבקשת פעם נוספת. במסגרת הדיון נערכה למבקשת בדיקה קלינית והיא הופנתה לבדיקות נוספות. לאחר הדיון מסרה המבקשת למזכירות הוועדות הרפואיות מסמכים נוספים ותוצאות בדיקות (להלן: החומר הנוסף ). ביום 17.11.2020 התכנסה ועדה מסכמת, שאליה המבקשת ובא כוחה לא הוזמנו. כעולה מהחלטתה, הוועדה התייחסה לחומר הנוסף וכן לחוות הדעת. נוכח האמור, העניין הוחזר לדיון בוועדה על מנת שזו תעיין בחוות הדעת שהגישה המבקשת, תערוך לה בדיקה קלינית, ותדון בערעורה.

3.

על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 6.7.2021 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' ליבוביץ' ) את ערעור המבקשת בחלקו, וקבע כי נפל פגם בכך שהמבקשת לא הוזמנה להשלים את טיעוניה בפני הוועדה המסכמת. נקבע כי הוועדה דנה בישיבה זו בממצאים ובעובדות חדשות, בעקבות החומר הנוסף שהגישה המבקשת, וכי היה על הוועדה לאפשר למבקשת להופיע ולהשלים טיעון בכל הנוגע לחומר זה. בכך, נפגעה זכות הטיעון של המבקשת. נוכח האמור, העניין הוחזר לדיון בוועדה על מנת שזו תקיים דיון שבמסגרתו יישמעו טענות המבקשת ביחס לחומר הנוסף. לצד זאת, נדחתה בקשתה של המבקשת להורות על החלפת הרכב הוועדה שתדון בעניינה .

4.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו להורות על החזרת העניין לדיון לפני אותו הרכב. נטען, כי המקרה דנן מעורר שאלה עקרונית באשר לפגמים המחייבים החלפת הרכב, וכי יש לקבוע חזקה שניתנת לסתירה, לפיה כאשר יש יסוד אובייקטיבי מסוים לחשש שעמדת חברי ההרכב "נעולה" יש להורות על החלפת הרכב הוועדה. יסוד אובייקטיבי כאמור מתקיים, לעמדת המבקשת, במקרה דנן וזאת מאחר שבהחלטות שהתקבלו בעניינה נפלו שלושה פגמים בעלי אותו אופי – במניעת זכות הטיעון מהמבקשת ובהתנגדות להצגת עמדה שונה מעמדתה הקודמת של הוועדה.

5.

לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער על פסק דין של בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטות של הוועדה הרפואית העליונה תינתן במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (רע"א 2162/21 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (29.4.2021); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). לא מצאתי כי המקרה דנן בא בקהלם של המקרים האמורים. חרף הניסיון לשוות לטענותיה נופך עקרוני, טענות המבקשת מופנות למעשה להחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להיעתר לבקשתה להחלפת הרכב הוועדה שידון בעניינה. כפי שנקבע לא אחת " []אין די בעובדה כי הוועדה הרפואית דנה והכריעה בעבר בעניינו של המבקש כדי להקים אפשרות ממשית של משוא פנים שתצדיק את פסילתה מלדון פעם נוספת בעניינו, אף אם הדבר מובא לפניה בשנית כתוצאה מהתערבות שיפוטית " (רע"א 2920/21 פלוני נ' קצין תגמולים – אגף שיקום נכים משרד הביטחון , פסקה 6 (31.5.2021); רע"א 9606/07 סטרטייבסקי נ' קצין התגמולים משרד הבטחון , פסקה 8 (16.9.2008); ע"א 44/06 שקד נ' קצין התגמולים , פסקה 4 (11.9.2006)). משאלה הם פני הדברים, הרי שטענות המבקשת מכוונות ליישום הדין בנסיבות המקרה ולהכרעת בית המשפט המחוזי שלפיה עניינה של המבקשת יוחזר פעם נוספת לוועדה, שתדון בו באותו הרכב. לא נעלמה מעיני העובדה שמדובר בפעם השנייה שבה מורה בית המשפט המחוזי על החזרת עניינה לוועדה העליונה, אך גם בכך אין כדי להצדיק מתן רשות לערער. לכך אוסיף כי לפני המבקשת תהא פתוחה הדרך להשיג גם על החלטתה החדשה של הוועדה, ככל שתסבור שיש עילה לכך, ומבלי שאביע עמדה לגופם של דברים.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.