רע"א 2006/22פלוני נ. קצין תגמולים - משרד הביטחון - אגף השיקום

1.

המבקש, יליד שנת 1963, הוכר כסובל מתסמונת בתר-חבלתית (להלן: PTSD ). ביום 7.2.2018 קבעה ועדה רפואית מחוזית לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 את דרגת נכותו של המבקש על 20%. המבקש ערער לוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה העליונה או הוועדה ) באשר לשיעורי הנכות שנקבעו לו, וביום 9.1.2019 קיבלה הוועדה את ערעורו באופן חלקי והעמידה את דרגת נכותו על 30%. המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה שבמסגרתו הורה בית המשפט המחוזי על השבת עניינו לוועדה העליונה. הוועדה דנה בטענותיו של המבקש אך לא מצאה לשנות מהחלטתה הקודמת. המבקש ערער על החלטה זו, וביום 14.12.2020 הורה בית המשפט המחוזי להחזיר את עניינו של המבקש בשנית לוועדה על מנת שתשוב ותבחן את טענותיו, תוך התייחסות לחוות הדעת הפסיכיאטריות שהוצגו בעניינו (להלן: פסק הדין המחזיר ). ביום 20.5.2021 החליטה הוועדה להותיר את החלטתה על כנה. הוועדה מצאה כי יש לדחות את חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוצגה מטעם המבקש לפיה יש להעמיד את שיעור נכותו על 50%, וזאת על בסיס בדיקה פסיכיאטרית עדכנית שנערכה לו. הוועדה קבעה כי מצבו הקליני והתפקודי של המבקש עונה על הקריטריונים של פגיעה נפשית ניכרת עם סימנים אובייקטיבים, ואולם אין הוא סובל מפגיעה קשה בתפקודו במישור החברתי והמשפחתי. לפיכך, הורתה הוועדה להותיר את נכותו בדרגה של 30% לצמיתות.

2.

המבקש ערער על ההחלטה האמורה, וביום 23.1.2022 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ר' שמולביץ ) את הערעור. בית המשפט קבע כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ודחה את הטענה כי הוועדה לא דנה בפירוט מספק בכלל חוות הדעת הפסיכיאטריות מטעמו של המבקש. בנוסף, בית המשפט קבע כי החלטת הוועדה לדחות את חוות הדעת הפסיכיאטרית שלפיה יש להעמיד את דרגת נכותו על 50% היא קביעה רפואית-מקצועית אשר מבוססת על התרשמותה מבדיקה עדכנית של המבקש; בחינה חוזרת של התיעוד הרפואי; וכן על חוות הדעת הפסיכיאטריות שהוצגו בענייננו. נוכח האמור, דחה בית המשפט את הערעור.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר, בין היתר מאחר שהוועדה לא דנה בפירוט בחוות הדעת השונות שהוגשו בעניינו של המבקש. עוד טוען המבקש כי קביעתה של הוועדה לעניין תפקודו החברתי יסודה בטעמים שגויים, ומכל מקום לשיטתו אין ליתן לרכיב זה משקל מכריע בקביעת דרגת נכותו.

4.

לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער על פסק דין של בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטות של הוועדה הרפואית העליונה תינתן במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (רע"א 2162/21 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (29.4.2021); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). טענותיו של המבקש שלפיהן שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר, כמו גם טענותיו שמופנות לקביעות הרפואיות של הוועדה באשר לדרגת נכותו הן טענות ערעוריות אשר נטועות כולן בנסיבות המקרה והן לא מקימות עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (רע"א 5286/19 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (15.9.2019)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות .