רע"א 2226/15 פלוני נ. משרד הביטחון קצין התגמולים

1.

המבקש התגייס לשירות בצה"ל בחודש נובמבר 2006 בפרופיל רפואי 97 ושובץ כלוחם בחיל השריון. במהלך הטירונות הופנה המבקש לקצין בריאות הנפש עקב תלונות שונות. בהמשך הופנה לפסיכיאטר צבאי. בחודש יולי 2007 אובחן כסובל מדיכאון ומחרדות והחל לקבל טיפול תרופתי לכך. כל אותה עת המשיך המבקש לשרת ביחידתו עד לחודש ינואר 2008, אז חלה התדרדרות במצבו והוא שוחרר מצה"ל בפרופיל רפואי 21. בסופו של דבר אושפז המבקש במחלקה פסיכיאטרית ואובחן כלוקה ב"הפרעת שכחה דיסוציאטיבית".

2.

על סמך האירועים המתוארים פנה המבקש לקצין התגמולים (להלן: המשיב ) בבקשה שיכיר בו כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: החוק ). ביום 2.9.2010 נדחתה בקשתו. המבקש ערער לוועדת הערעורים לפי החוק (להלן: הוועדה או

ועדת הערעורים ). הוועדה – לאחר שבחנה בהרחבה את העדויות והראיות שנפרשו לפניה, ומצאה כי חוות הדעת הרפואית מטעם המשיב עדיפה על זו מטעם המבקש – דחתה את הערעור ביום 6.6.2013. נקבע כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי מצבו הנפשי נגרם כתוצאה משירותו הצבאי על פי המבחנים המקובלים. כמו כן, נדחתה טענתו שלפיה זכה לטיפול רפואי רשלני מצד גורמי בריאות הנפש בצה"ל. המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה. ביום 25.2.2015 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגני הנשיאה י' שנלר , ד"ר ק' ורדי והשופט ח' ברנר ) את הערעור. נקבע כי טענות המבקש נוגעות כולן לקביעות העובדתיות של הוועדה ואינן מעוררות "נקודה משפטית" אשר רק בגינה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 34(א) לחוק. הגם שנפסק שדי באמור כדי לדחות את הערעור הוסיף בית המשפט קמא, בבחינת למעלה מן הצורך, כי גם לגופו של עניין לא נמצאה עילה להתערב בקביעותיה של הוועדה. נקבע כי המבקש לא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין השירות הצבאי; וכי לא הוכיח כי ניתן לו טיפול רפואי רשלני.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי בית המשפט קמא לא העריך נכונה את עדויותיהם של העדים מטעם המשיב שנשמעו לפני ועדת הערעורים, וכי תוכנן של אלו תומך דווקא בטענות המבקש; כי שגה בית המשפט קמא שלא העדיף את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם המבקש על זו שהוגשה מטעם המשיב; כי היה על בית המשפט להתערב בקביעת הוועדה שלפיה הטיפול שלו זכה המבקש לא היה רשלני; וכי השאלות המתעוררות בבקשה הן בעלות היבט עקרוני רחב.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער "בגלגול שלישי" תינתן במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקום אחר עמדתי בהרחבה על השיקולים שאליהם יש להידרש לצורך קביעת אמת המידה ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על החלטתו של טריבונל מינהלי מסוים (בר"ם 5725/14 עמותת זכרון שלמה נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (21.12.2014) (להלן: עניין זכרון שלמה )). בין היתר ציינתי כי יש לבחון את אופיו של הטריבונל שדן בעניין; את מידת מומחיותו; ואת מספר ה"גלגולים" שבהם נשמע העניין עובר לבקשת רשות הערעור ( שם ). יישומם של השיקולים האמורים בענייננו תומך במסקנה שלפיה נכון להחיל את אמת המידה האמורה גם על בקשות למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על החלטותיה של ועדת הערעורים (ויש שיאמרו "גלגול רביעי": השוו לרע"א 3524/14 פלוני נ' משרד הבטחון – אגף השיקום , פסקה 2 (11.12.2014)). ואכן, כך אף פסק בית משפט זה לא אחת (רע"א 1613/15 פלוני נ' משרד הבטחון – קצין התגמולים , פסקה ו' (29.3.2015);

רע"א 4584/14 פרץ נ' קצין התגמולים , פסקה 12 (27.7.2014);

רע"א 2937/14 פלוני נ' קצין התגמולים משרד הבטחון , פסקה 4 (1.6.2014);

רע"א 4697/13 אמנון נ' קצין התגמולים לפי חוק הנכים , פסקה 9 (9.4.2014); רע"א 3807/14 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (26.2.2014)).

להחלת אמת המידה המצמצמת בענייננו מספר טעמים. ראשית , ועדת הערעורים היא גוף ביקורת ייעודי על החלטות קצין התגמולים והיא נהנית ממומחיות ניכרת בנושא (רע"א 7636/12 משרד הבטחון אגף השיקום קצין התגמולים נ' פלוני , פסקה 11 (28.3.2013) (להלן: עניין פלוני ); ראו גם סעיף 26(ב) לחוק הקובע כי אחד משלושת חברי הוועדה יהיה רופא). שנית , לוועדה מאפיינים קרובים לאלה של ערכאה שיפוטית. כך למשל, בראשה עומד שופט;

היא משמשת כבית דין מינהלי כמשמעותו בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (ראו פרט 5 לתוספת לחוק זה) שלו סמכות להחיל ביקורת רחבה על החלטות קצין התגמולים (רע"א 7473/96 חוסיין נ' קצין התגמולים פ"ד נא(4) 647, 654-653 (1997); עניין זכרון שלמה , פסקה 11); ולה "הסמכות הסופית להכריע בסוגיות עובדתיות ורפואיות בערעור על החלטות קצין התגמולים, שהרי הערעור על החלטותיה יכול שייעשה בשאלה משפטית בלבד" (עניין פלוני , שם ). בנוסף, בקשת רשות לערער על החלטת קצין התגמולים תבוא לפתחו של בית משפט זה לאחר שנבחנה כבר פעמיים – תחילה על ידי ועדת הערעורים, ובהמשך על ידי בית המשפט המחוזי שכאמור, יידרש לטענות משפטיות בלבד. מתווה זה מקטין את הסיכוי כי תיפול טעות בהחלטת הוועדה. בהתאמה תקטן הנכונות ליתן רשות לערער על החלטות הוועדה ב"גלגול שלישי" לפני ערכאה זו (עניין זכרון שלמה , פסקה 10). לבסוף , הואיל ולפי סעיף 34(א) לחוק הביקורת הערעורית בבית המשפט המחוזי מוגבלת ל"נקודה משפטית בלבד", הרי שמקל וחומר יש לתחום באותו אופן את מסגרת הביקורת הערעורית לפנינו (רע"א 1633/13 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 19 (25.6.2013)). סיכומם של דברים, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על החלטת ועדת הערעורים תינתן ככלל במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת היבט עקרוני החורגת מעניינם של הצדדים.

5.

הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת המידה האמורה. טענותיו של המבקש נטועות כולן בנסיבות המקרה, מכוונות לקביעות העובדתיות של ועדת הערעורים ואינן מעוררות שאלה עקרונית רחבה יותר. כך גם קבע בית המשפט המחוזי שלא מצא להתערב בקביעות הוועדה. טענות אלו נבחנו לגופן גם על ידי בית המשפט קמא שלא מצא להתערב בהן. הן ועדת הערעורים, הן בית המשפט המחוזי, בחנו באריכות את טענות המבקש ואת מכלול חומר הראיות שנפרש לפניהן ודחו את הבקשה בהחלטות מנומקות כדבעי. משכך, לא מצאתי כי קיימת עילה ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק הדין.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.