רע"א 2949/09 ד"ר ניסים זמירה נ. איימן סלאמה

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד' גנות), אשר דחה את בקשת המבקשים להארכת מועד להגשת הודעת צד ג'.

2.

בשנת 2003 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעת בעילה של רשלנות רפואית נגד המבקשים ונגד מרפא גבעת סביון בע"מ (להלן - המכון ). ביום 27.11.08 החליט בית המשפט, בהסכמת הצדדים, על מחיקת התביעה נגד המכון. ביום 1.1.09 נערך דיון קדם משפט בתביעה, במסגרתו דנו הצדדים באפשרות של פתרון הסכסוך על דרך הפשרה. ביום 4.2.09 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד ג' נגד המכון. ביום 2.3.09 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה משני טעמים: האחד, כי באת-כוחם של המבקשים הסכימה למחיקת התביעה נגד המכון; השני, נוכח התמשכות ההליכים והצורך בקידום הדיון בתביעה. נגד החלטה זו מופנית הבקשה שלפניי. ביום 12.3.09 התקיים דיון קדם משפט נוסף בתביעה. ביום 22.3.09 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 27.11.08. זאת, שכן לטענתם ההסכמה שניתנה על-ידי באת-כוחם למחיקת התביעה נגד המכון התייחסה רק לעניין מחיקת התביעה ללא חיובם של המשיבים בהוצאות. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 31.3.09.

3.

דין הבקשה להידחות. כאשר מדובר במספר נתבעים בתביעת נזיקין, העילה למשלוח צד ג' בין הנתבעים עצמם נולדת רק כאשר אחד הנתבעים נמחק מהתובענה. זאת, שכן במסגרת הדיון בתביעת נזיקין רשאי בית המשפט להכריע בשאלת ההשתתפות בין הנתבעים ואין כלל צורך במשלוח הודעת צד ג'. רק כאשר בית המשפט אינו יכול עוד להכריע בשאלת ההשתתפות, למשל, כאשר נמחקת התביעה נגד אחד הנתבעים, קמה העילה למשלוח הודעות צד ג' (ראו, בר"ע 92/76 לה-נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' טוב , פ"ד ל(3) 305 (1976)). לפיכך, אינני סבור כי יש בהסכמת המבקשים למחיקת התביעה נגד המכון כדי לחסום דרכם מלהגיש הודעת צד ג'. עם זאת, מרגע שנמחקה התביעה נגד המכון היה על המבקשים להקדים ולהגיש את הודעת צד ג'. זאת הם לא עשו. במקרה הרגיל, קובעת תקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי נתבע יגיש הודעת צד ג' תוך התקופה בגדרה עליו להגיש את כתב הגנתו, היינו תוך 30 ימים. אפשר שגם בענייננו יש להתייחס לתקופה של 30 ימים על דרך היקש. תקופה זו תימנה מיום מחיקת התביעה נגד המכון (ראו, רע"א 309/09 זמברג נ' אמזל (טרם פורסם, 20.4.2009)). במקרה דנא, הגישו המבקשים את הבקשה בחלוף למעלה מ-60 ימים מהמועד בו נמחקה התביעה נגד המכון. המבקשים לא נתנו כל הסבר להשתהות בהגשת הבקשה. ער אני לכך שבמקרה דנא, בניגוד למקרה שנדון ברע"א 309/09 הנזכר, טרם החלו דיוני ההוכחות בתביעה. עם זאת, במהלך הזמן שחלף מהמועד בו נמחקה התביעה נגד המכון ועד שהוגשה הבקשה להארכת מועד התקיים דיון קדם משפט נוסף, במסגרתו דנו הצדדים באפשרות להגיע לפשרה. היינו, המבקשים היו מודעים לכך שקבועות ישיבות נוספות וצפויה התקדמות של ההליך. בנסיבות אלה היה על המבקשים להגיש הודעת צד ג' בהקדם. משהם השתהו ללא הסבר, צדק בית המשפט המחוזי כאשר לא נעתר לבקשתם.

4.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.