רע"א 309/09 ד"ר יחיאל זמברג ואח' נ. יחיאל אמזל ואח'

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' סוקול). בהחלטה דחה בית המשפט את בקשת המבקשים להארכת מועד להגשת הודעת צד שלישי למשיבה 4.

2.

המשיבים 3-1 (להלן – התובעים ) הגישו תביעה

ביום 11.10.04 נגד המבקשים והמשיבה 4. המשיבה 4 היא מדינת ישראל (להלן – המדינה ). עילת התביעה הייתה רשלנות במהלך טיפול במשיבה 2, שהביא להולדה בעוולה של המשיב 1 (להלן – התביעה ). בתביעה התנהלו הליכים מקדמיים ובהמשך היא נקבעה לשמיעת ראיות ליום 26.10.08. סמוך למועד זה גילו המבקשים, כי התובעים והמדינה הגיעו להסכם פשרה. לפיכך, פנו המבקשים ביום 22.10.08 לבית המשפט בבקשה לבטל את ישיבת ההוכחות ולקיים קדם משפט במקומה. הבקשה נדחתה ביום 23.10.08. המדינה והתובעים הגישו הודעה על הסדר פשרה. בהסדר נקבע, כי התביעה נגד המדינה תידחה ללא צו להוצאות. כמו כן נמסר כי המדינה תשלם פיצוי בסכום מסוים לתובעים. במהלך דיון שהתקיים ביום 26.10.08, ועל פי הסדר הפשרה, נדחתה התביעה נגד המדינה. במהלך הדיון ביקשה באת כוח המבקשים, כי זכויות המבקשים יישמרו וציינה שהמבקשים מעוניינים לשקול הגשת הודעת צד שלישי נגד המדינה. בית המשפט החליט ביום 26.10.08, כי אם המבקשים מעוניינים לשלוח הודעה לצד שלישי עליהם להגיש בקשה מתאימה. ביום 5.11.08 וביום 9.11.08 התקיימו ישיבות הוכחות בתיק. בישיבות השתתפו באי כוחם של המבקשים ושל התובעים. ישיבת הוכחות נוספת נקבעה ליום 14.12.08. ביום 2.12.08 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי נגד המדינה. בבקשה עתרו המבקשים להאריך את המועד להגשת ההודעה נגד המדינה עד ליום 30.12.08. תשובת התובעים לבקשה הוגשה ביום 9.12.08 ותגובת המבקשים הוגשה ביום 18.12.08. ההחלטה שדחתה את הבקשה ניתנה ביום 22.12.08. עד למתן ההחלטה התקיימו שתי ישיבות הוכחות נוספות – האחת ביום 14.12.08 והשנייה ביום 21.12.08. בית המשפט דחה את הבקשה משום שלדעתו היה על המבקשים לשלוח הודעת צד שלישי מלכתחילה, על מנת להבטיח שטענת ההשתתפות בין המעוולים תתברר באותו ההליך. כמו כן, בנסיבות המקרה לא ראה בית משפט קמא מקום ליתן הארכת מועד למשלוח הודעת צד ג' מכיוון שהבקשה הוגשה לאחר שהחלה שמיעת הראיות וקבלתה תחייב שמיעה חוזרת של כל העדים שנשמעו עד לשלב בו ניתנה ההחלטה. בנוסף, ציין בית המשפט, שהמבקשים היו מודעים למשא ומתן שהתנהל בין התובעים למדינה והיו צריכים לצפות אפשרות שיושג הסדר. בקשת רשות הערעור שלפניי הוגשה ביום 11.1.09. יצוין, כי ביום 24.12.08 נערכה בבית משפט קמא ישיבה שמטרתה קידום פשרה בתיק בין התובעים לבין המבקשים. העירבון בבקשת רשות הערעור הופקד ביום 5.2.09 וזאת לאחר שהתקיימה ישיבת הוכחות נוספת ביום 18.1.09. עוד ישיבת הוכחות נערכה ביום 12.2.09. כנראה שלעת הזו נסתיימה שמיעת ההוכחות.

3.

דין הבקשה להידחות וזאת למרות שבית משפט קמא נתפס לכלל טעות בנוגע למועד בו נוצרת העילה למשלוח הודעת צד ג'. כאשר מדובר בתביעה בנזיקין שהוגשה נגד מספר נתבעים, רשאי בית המשפט להכריע בשאלת ההשתתפות בין הנתבעים (סעיף 84 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). סמכות זו של בית המשפט מייתרת את הצורך במשלוח הודעות צד ג' בין הנתבעים בתביעת נזיקין. מכאן, שהעילה למשלוח הודעת צד ג' נולדת, כאשר מדובר במספר נתבעים בתביעת נזיקין, רק מקום בו לא יכול עוד בית המשפט להכריע בשאלת ההשתתפות. מצב כזה נוצר בעת שאחד מן הנתבעים נמחק מהתובענה, בין אם בגין פשרה עם התובע ובין אם מסיבה אחרת (ראו, בר"ע 92/76 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' טוב , פ"ד ל(3) 305 (1976)). לכן, אין לדרוש מנתבע שיגיש הודעות צד שלישי רק בשל האפשרות שיתרחש אירוע שיצריך הגשתה של הודעה כאמור. במקרה הנוכחי חייבים היו המבקשים לפעול בזריזות למשלוח הודעת צד שלישי מעת שאושרה הפשרה ונמחקה המדינה מההליך ביום 26.10.08. במקרה רגיל חייב נתבע להגיש ההודעה תוך התקופה שבגדרה עליו להגיש את כתב הגנתו (תקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). ייתכן שעל דרך היקש ניתן לראות את התקופה של 30 ימים (שבגדרה ניתן להגיש כתב הגנה) כתקופה סבירה לשם הגשת הודעת צד ג' גם במקרה דוגמת זה שכאן. בעת שהגישו המבקשים את הבקשה להארכת מועד למשלוח הודעת צד ג' כבר חלפו למעלה מ-30 ימים משעה שאושרה הפשרה. המבקשים לא נתנו הסבר מספק מדוע לא פעלו בזמן. יתרה מזו, המבקשים עתרו לשהות נוספת של כחודש לצורך משלוח ההודעה, כאשר ההליך ממשיך להתנהל בין התובעים למבקשים ומתקיימות ישיבות הוכחות. אילו ניתנה הארכת מועד למשלוח ההודעה היה נגרם סרבול של ההליך והיה צורך בשמיעה חוזרת של עדים שנשמעו. יש לזכור, כי בשלב הנוכחי כנראה כבר נסתיימה שמיעת הראיות. לכן, צדק בית משפט קמא שדחה את בקשת המבקשים לשלוח הודעת צד ג'. בסיטואציה מעין זו שבפנינו חייב הנתבע לפתוח בהליכי צד ג' מוקדם ככל האפשר, משום שאם התחיל בירור המשפט בינו לבין התובע ועדים נחקרו יפגע הצירוף בתובע ויביא לבזבוז זמן שיפוטי, שכן יהא צורך לקרוא עדים חזרה לדוכן העדים. לאחר שהתחיל הדיון בתובענה לא ישהה בית המשפט את סיום ההליך על ידי מתן ארכה לשם צירוף צד ג' אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 640 (מהדורה שביעית, 1995)). במקרה דנא הייתה קבלת הבקשה מחייבת שמיעה מחודשת של פרשת הראיות. המבקשים לא הצביעו על טעמים מיוחדים למתן ארכה. הנסיבות הנזכרות פועלות נגד מתן ארכה. לכן צדק בית המשפט המחוזי שלא נעתר לבקשתם.

4.

בקשת רשות הערעור נדחית מבלי שנתבקשה תשובה.