רע"א 2988/04 עו"ד יוסף לילוף נ. בנק המזרחי בע"מ

המשיב – בנק המזרחי המאוחד בע"מ – הגיש תובענה כנגד המבקש, וזה האחרון הגיש תביעה שכנגד על סך 20,000,000 ש"ח. המבקש שילם סכום מסוים על-חשבון האגרה (40,000 ש"ח) ואז הודיע כי אינו מסוגל לשלם את היתרה (מדובר ככל הנראה בסכום של 460,000 ש"ח). לכן, הודיע המבקש כי הוא מפחית את סכום התביעה, אולם נקבע כי אין בכך כדי להביא להקטנת סכום האגרה. לפיכך הגיש המבקש בקשה לפטור אותו מתשלום האגרה. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שבפנינו.

בית המשפט המחוזי התייחס לטענת המבקש – עורך-דין במקצועו – בדבר קשיים שנקלע אליהם, וכן לטענותיו כי הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק שלו וכי הדירה בה הוא מתגורר רשומה על-שם בנו. בית המשפט קבע כי המבקש לא עשה מאמצים מספיקים כדי לנסות ולגייס את סכום האגרה. בהקשר זה צוין, כי המבקש העיד שבהליך קודם נפסקו לזכותו 50,000 ש"ח אולם הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע התשלום. המבקש התחייב להודיע לבית המשפט אם יוחלט שלא לעכב את תשלום ההוצאות, אולם – כך אמר בית המשפט המחוזי – המבקש לא עשה כן, והמשיב הוא שחשף בפני בית המשפט את דבר דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. כמו-כן, ציין בית המשפט קמא כי לדברי המבקש עצמו, יש לו סכום של למעלה מ- 2,000,000 ש"ח, אולם – כך נפסק – הוא לא עשה די להסרת העיקולים או להמרתם בבטוחה אחרת. לגבי הדירה נקבע, כי ככל הנראה היא מומנה מכספי המבקש ולכן ניתן היה להיעזר במישוכנה לצורך קבלת הלוואה. בית המשפט סיכם וקבע, כי "לא שוכנעתי, שהמבקש עשה כל שניתן לעשות, כדי לגרום לשיחרור העיקולים, או להמרת העיקולים בביטחונות אחרים, וכן המבקש לא דיווח לביהמ"ש על כך ששוחרר לו סך של 50,000 ש"ח מעיכוב כספים עפ"י פסק דין ומסיבה זו יש לדחות את הבקשה".

המבקש משיג על החלטה זו וגורס, בין היתר, כי עשה כל שביכולתו להסרת העיקולים שהוטלו על כספו וכי הדירה בה הוא מתגורר – ממשוכנת. עוד הוא מסביר, כי לא דיווח על ההחלטה בדבר סכום ההוצאות בגין עיצומים במערכת בתי המשפט. המשיב מתנגד לבקשה.

עיינתי בבקשה ובתגובה לה, ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. אמנם, יתכנו מקרים שבהם יהא מקום להתחשב בעובדה שכספים השייכים לתובע, שחייב בתשלום אגרה, מצויים בידיו של הצד האחר, למשל מחמת עיקול. אלא שבענייננו, אינני סבור כי יש מקום להתחשבות כזו. בית משפט של ערעור אינו נוהג, כדבר שבשגרה, להתערב בהחלטות הערכאה המבררת בנוגע לתשלום אגרה. במיוחד כך במקרה כגון זה שבפנינו, שבו נקבע כממצא כי המבקש לא עשה די על-מנת שיוכל לשלם את האגרה, ושבו מתברר, בעיקר למקרא תגובת המשיב (המבקש לא טרח לפרט את השתלשלות העניינים המלאה), כי לבקשת הפטור הנוכחית קדמו בקשות דומות, שנדחו גם הן.

אין אפוא כל הצדקה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיב בסכום של 7,500 ש"ח.